|
אבירמה גולן (נולדה ב-23 בינואר 1950) היא עיתונאית, סופרת, מתרגמת ואשת טלוויזיה ישראלית. זוכת פרס למפעל חיים בספרות ילדים לשנת 2024 מטעם משרד התרבות[1]
ביוגרפיה
גולן נולדה בגבעתיים ב־1950. אביה היה מחלוצי העלייה הרביעית ואמה באה מבית חרדי. בילדותה למדה בתל אביב בבית הספר "יבנה", ולאחר שעברה המשפחה לירושלים סיימה את לימודיה בגימנסיה העברית "רחביה". את שירותה הצבאי עשתה בלהקת פיקוד דרום.
לאחר שהשתחררה מצה"ל, שיחקה תקופה קצרה בתיאטרון. היא השתתפה במחזמר "עיר הגברים", על פי סיפורי דיימון ראניון, שממנו התפרסם מאוד השיר "פנקס הקטן" ששר ששי קשת, ובו שרה גולן את הצד הנשי – "הוד מעלתה". ב־1970 שיחקה בסרטו של מנחם גולן, "לופו", וב-1973 שיחקה את תפקיד סופי ב"שעיר אחד לעזאזל" מאת נסים אלוני בתיאטרון הקאמרי.
למדה ספרות כללית באוניברסיטת תל אביב בין 1972 ל־1975 והתמחתה בתרגום. בעשור שלאחר סיום לימודיה תרגמה כ־20 ספרים מאנגלית, בין השאר תרגמה את ספריו של קורט וונגוט: "יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר" ו"אמא לילה"[2]. בסוף שנות ה-70 הייתה אחת התסריטאיות של תוכנית הטלוויזיה "מה פתאום?!".
בין 1983 ל־1987 למדה לשון וספרות צרפתית בפריז וכתבה טור שבועי במוסף "דבר השבוע" של העיתון "דבר". מ־1987 הייתה חברה במערכת "דבר" והצטרפה ל"הארץ" ב־1991. מאז 1996 הייתה חברה בהנהלת מערכת העיתון וכתבה בו מאמרי פובליציסטיקה, בעיקר בנושאי חברה ומגדר[3].
בשנת 1996 תרגמה אבירמה גולן את הספר "מדלנה" מאת לודוויג במלמנס.
הנחתה את תוכנית הטלוויזיה "בקריאה ראשונה", ששודרה במסגרת שידורי הטלוויזיה החינוכית.
בדצמבר 2004 ראה אור רומן ראשון שלה – "העורבים".
בפברואר 2008 ראה אור הרומן השני שלה – "סימני חיים". שני הספרים הופיעו בסדרת "הספריה החדשה".
באפריל 2008 עברה עם בן זוגה שמוליק שם-טוב להתגורר בשדרות, משם דיווחה בבלוג "השקד 12, שדרות", באתר "הארץ".
במאי 2012 פרשה מעיתון "הארץ"[4] ומונתה למנהלת המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת ים[5].
בינואר 2015 הוצבה במקום ה-80 ברשימת מפלגת מרצ בבחירות לכנסת העשרים במרץ 2015.
החל משנת 2017, כתבה או תרגמה כ-20 ביוגרפיות היסטוריות לילדים בהוצאת צלטנר, רובן של נשים[6][7].
פעילות חברתית
גולן נבחרה בשנת 2019 להנהגת התנועה הפוליטית העניפה בתחום החברתי עומדים ביחד,[8] ומכהנת כיו"רית שותפה של עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי.[9]
פרסים והוקרה
- ב-6 במרץ 2023 הוענק לה אות אבירות במסדר הלאומי של לגיון הכבוד של צרפת על תרומתה להפצת התרבות הצרפתית וערכי הרפובליקה הצרפתית בישראל.
- בדצמבר 2024 זכתה בפרס מפעל חיים מטעם שר התרבות על עשייתה בתחום וכפי שנכתב עי ועדת השופטים: "נגיעתה בעולמם של הילדים דרך הספרים והתרגומים, והנגשת ההיסטוריה הישראלית לילדים בצורה בלתי אמצעית דרך הסדרות הביוגרפיות נותנות לה מקום של כבוד בחיבור הציונות והחיבור לארץ ישראל לילדים"[1]
חיים אישיים
גולן נמצאת בזוגיות עם העיתונאי שמוליק שם-טוב. ב-2008 עברו להתגורר בשדרות. ב-2024 יצאו לשייט המתוכנן ל-5 שנים בין איי יוון[10]
מספריה
ספרי ילדים
- "גמדצוב" (1979, 2005)
- "ילדה וצבעים" (1990)
- "אהבת בת המלך" (1991) (עם רוני אורן)
- "האשה והרוח" (1991) (עם רוני אורן)
- "הילד שאהב את הירח" (1995 כנרת זמורה-ביתן דביר)
- "בועות הסבון של גלי" (2006 כנרת זמורה-ביתן דביר)[16][17]
- "החתול שדפנה רוצה" (2008)[18]
- "נעמי ואפרוח לא" (2012)[19]
- "אולי יבוא סנאי" (2017 כנרת זמורה-ביתן דביר)[20]
- אנה טיכו (סדרת הישראליות, צלטנר)
- שרה לוי תנאי (סדרת הישראליות, צלטנר)
- חנה סנש (סדרת הישראליות, צלטנר)
- רחל המשוררת (סדרת הישראליות, צלטנר)
- ז'קלין כהנוב (סדרת הישראליות, צלטנר)
- נחום גוטמן (סדרת הישראלים, צלטנר)
- מרים הנביאה (סדרת המקראיות, צלטנר)
- עץ במדבר (כנרת זמורה-ביתן דביר)
- ש"י עגנון (סדרת הישראלים, צלטנר)
- הרב קוק (סדרת הישראלים, צלטנר)
- מה שאנה יודעת (צלטנר)
קישורים חיצוניים
- אבירמה גולן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אבירמה גולן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- אבירמה גולן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של אבירמה גולן, באתר "סימניה"
- ריאיון עם אבירמה גולן, באתר "הארץ"
- ספריה של אבירמה גולן באתר הספריה החדשה
- נרי ליבנה, חיי כגבר, באתר הארץ, 19 בפברואר 2008
- לילך וולך, חי מת, באתר ynet, 31 במרץ 2008
- נולד אל הים: על היחסים שבין גיבור למספר, טור אישי של אבירמה גולן באתר הספריה החדשה
- אריק גלסנר, ביקורת על "סימני חיים", של אבירמה גולן, מעריב, מרץ 2008
 אבירמה גולן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- רשימת הפרסומים של אבירמה גולן, בקטלוג הספרייה הלאומית
 תמר מרין, מה קורה כשהאמהות זרות לעצמן, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2013- רחלי ריף, אני אדם קרוע תרבותית, ראיון במוסף "שבת" מקור ראשון, 6 בדצמבר 2013
- מיה סלע, אבירמה גולן תובעת צדק, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2013
- קובי מידן, חוצה ישראל - שיחה עם אבירמה גולן, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, סרטון באתר יוטיוב
- אבירמה גולן, מה משותף ל"יחד ננצח", "אלופה!" ו"באהבה"? כולן מילים ריקות, באתר ישראל היום, 7 ביוני 2024
מכּתביה:
- אבירמה גולן, העורבים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2004
- אבירמה גולן, "מה פתאום להתחתן?", באתר ynet, 26 בפברואר 2008
- כתבה וקוראת: אבירמה גולן, סיפור היום: "בועות הסבון של גלי", באתר ynet, 15 ביוני 2006
- אבירמה גולן, דייסת לאומיות, שואה ודת, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2013
- אבירמה גולן, שישי גזעני, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2014
- אבירמה גולן, המסיכה הקרועה של בנט, באתר הארץ, 26 בינואר 2015
- אבירמה גולן, נתניהו שריסק את ישראל, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2015
- אבירמה גולן, הפתטיות של רוני דניאל, באתר הארץ, 23 במאי 2016
- אבירמה גולן, "הפרידה מבן האלמוות היא בשורה ליוון החדשה" (לזכרו של מיקיס תאודוראקיס), באתר זמן ישראל, 25 בספטמבר 2021
הערות שוליים
- ^ 1 2 אבירמה גולן, ינץ לוי ואלעד זרט זכו בפרס שר התרבות ליצירה ספרותית עברית לשנת 2024, באתר ynet, 22 בדצמבר 2024
- ^ מלחמת בני החושך, מעריב, 2 במאי 1980
- ^ שירי לב-ארי, רומן חדש לאבירמה גולן, באתר הארץ, 17 בפברואר 2008
- ^ דוד אברהם, גל הקיצוצים ב"הארץ" נמשך: אבירמה גולן תסיים את תפקידה, באתר וואלה, 13 במאי 2012
- ^ נעם דביר, "אבירמה גולן מונתה לתפקיד מנהלת המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת ים", גלריה "הארץ", 16 במאי 2012
- ^ עופרה רודנר, סדרת ספרי הילדים "הישראליות" נמנעת מהאדרה ומיתיזציה של הגיבורות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2018
- ^ עופרה רודנר, הוקינג, עגנון, אנה פרנק ועוד: ביוגרפיות מומלצות לילדים, באתר הארץ, 5 במרץ 2020
- ^ פוסט בדף הפייסבוק של התנועה}}
- ^ "מה עשיתי בפעם האחרונה? הלכתי לעבודה. זה היה מוזר", באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2019
- ^ מירב מורן, אבירמה גולן ושמואל שם־טוב החליטו יום אחד לעזוב הכל, ועברו לגור בים, באתר הארץ, 27 במרץ 2024
- ^ עירית לינור, על עצמה, כותרת ראשית, 6 באפריל 1988
- ^ אברהם בלבן, כל אמא היא מדיאה אפשרית, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2005
- ^ מיכאל הנדלזלץ, כל ישראל עורבים זה לזה, באתר הארץ, 13 במרץ 2005
- ^ שמואל רפאל, להתעורר מן התרדמת, באתר הארץ, 22 באפריל 2008
- ^ תמר מרין, מה קורה כשהאמהות זרות לעצמן, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2013
- ^ יעל דר, גלי גרה על גג גדול ומפריחה בועות סבון אל העיר שמתחתיה, באתר הארץ, 16 באפריל 2006
- ^ רותה קופפר, בועות של דמיון, באתר הארץ, 7 במאי 2006
- ^ יעל דר, מלקיק ועד שימבה, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2008
- ^ דוד רפ, בסוף היום הם ייפגשו, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012
- ^ דוד רפ, "אולי יבוא סנאי": סיפור על ילדה וחיות, שפורש מניפה של רגישויות, באתר הארץ, 8 בפברואר 2018
|
.jpg)
