אבי רצון
אביצהל (אבי) רצון (נולד ב-8 באוגוסט 1952) הוא עיתונאי, מנחה, פרשן פוליטי, ופרשן וכתב ספורט ישראלי, התמקד בעיקר בתחום הכדורגל. כיום מנחה את תוכנית האקטואליה היומית "אבי רצון בבוקר" בתחנת הרדיו גלי ישראל. ביוגרפיהעם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 202. עבר הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בתום שירותו הצבאי שימש מאבטח מטוסים בחברת אל על. בשנים 1974–1977 היה קצין הביטחון של השגרירות הישראלית ברומא, שם התוודע לכדורגל איטלקי, וידוע כאוהד קבוצת הכדורגל מילאן ונבחרת איטליה בכדורגל. שימש ככתב בעיתון "מעריב" בשנים 1978–1983[1]. שם נודע בזכות הטור "הקו הלוהט", בו ראיין אנשי ספורט מדי שבוע, ותקף פרות קדושות בספורט הישראלי[2]. ב-1984 נקרא על ידי המו"ל עמוס שוקן ועורך מדור הספורט, פיני זהבי[3], להצטרף לעיתון "חדשות", שבו המשיך לכתוב טור בשם "הקו הלוהט"[4]. החל מ-1987 שימש כעורך הספורט של העיתון. בסוף 1989 ערך לתקופה קצרה יומון ספורט חדש בשם "עולם הספורט", שהקים איש העסקים אריה גנגר[5]. העיתון לא זכה להצלחה ונסגר לאחר חצי שנה[6]. רצון חזר לכתוב ב"חדשות"[7]. במקביל החל לשמש כפרשן הכדורגל המרכזי של הערוץ הראשון[8]. כמו כן שימש בשנות ה-90 פרשן בתוכנית הרדיו "שירים ושערים" לצידו של המגיש, מאיר איינשטיין. בשנים 1993–2001 היה עורך מדור הספורט של העיתון "הארץ". עם תום כהונתו כעורך המשיך לכתוב בעיתון[9]. ביוני 2004 עבר לכתוב כפרשן ועורך ספורט ב"מעריב"[10]. בנוסף היה בעל טור באתר "nrg"[11]. בשנת 2001 החל להגיש את תוכנית הספורט "בטריבונה", ששודרה בערוץ "בריזה", שהקימה yes הטלוויזיה בלוויין[12]. לאחר שערוץ "בריזה" נסגר רכש ערוץ 10 את הזכויות לתוכנית והיא שודרה בערוץ עד שנת 2005[14]. במקביל הגיש בערוץ 10 תוכנית ערב יומית בשם "רצון חופשי"[15]. בשנת 2008 החל הערוץ הראשון לשדר את "בטריבונה"[16]. במסגרת התוכנית נודע רצון בביקורתו החריפה על מאמנים ישראליים, כשהבולטים מבין אלה שהטיח בהם ביקורת היו שלמה שרף ואברהם גרנט[17]. בפברואר 2006 מונה לעורך העיתון "ישראלי" שהוקם על ידי איש העסקים שלמה בן-צבי[18], אולם תוך מספר חודשים הוחלף בידי עמוס רגב[19]. עקב כך פרץ סכסוך משפטי בין רצון לבן-צבי על פיצויים שהיה אמור לקבל. בתצהיר שהגיש לבית המשפט טען בן-צבי, כי רצון מונה לעורך לבקשת בנימין נתניהו ושלדון אדלסון (שנכנס להשקעה בעיתון). לבסוף הוא הוחלף גם לבקשת אדלסון, שלא רצה "כתב ספורט כעורך"[20]. רצון חזר לעבוד כפרשן ספורט ובעל טור ב"מעריב"[21], ועזב בסוף 2012 לאחר ששלמה בן-צבי רכש את העיתון[22]. בשנים 2009–2019 הגיש את תוכנית האקטואליה היומית "רצון חופשי" ברדיו ירושלים[23]. בשנת 2014 זכתה התוכנית בפרס הרדיו של אגודת העיתונאים בתל אביב[24]. בפברואר 2020 החל לשדר תוכנית יומית בתחנת הרדיו "גלי ישראל" בשבע בבוקר[25]. בתוכנית מביע רצון דעות ימניות מובהקות[26]. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|