אברהם אביאל
אברהם אביאל (ליפקונסקי) (נולד ב-20 בינואר 1929) הוא סופר, מנהל סוכנות להפצת ספרים בשם "בית עלים" ועד במשפט אייכמן[1][2]. קורות חייםנולד בפולין, בכפר היהודי חקלאי דוגאלישוק, למשה דוד ושרה מינה. רכש השכלה תורנית בישיבה קטנה בראדון, עיירתו של החפץ חיים. בגיל 13, ב-10 במאי 1942, חזה בהשמדת יהודי ראדון והאזור בבורות המוות. הוא נמלט ליערות ולחם כנגד הנאצים עד השחרור. איבד את משפחתו בשואה, שבמהלכה אחיו פנחס נרצח לנגד עיניו. בשנת 1945 הגיע לצפון איטליה ושהה במוסד עליית הנוער של ילדי סלבינו, בית שיזופולי. העפיל לארץ באנייה "כתריאל יפה" ונתפס על ידי הבריטים, הוגלה לקפריסין ועלה לארץ ישראל בסוף שנת 1946. ביתו הראשון בארץ היה בקיבוץ משמר השרון. בתחילת 1948 התגייס לגדוד השישי של הפלמ"ח ונלחם בדרך לירושלים. במשפט אייכמן בשנת 1961, הופיע כעד מטעם התביעה וגולל בעדותו את פרשת חיסול יהודי ראדון כדוגמה לסיפורם הטראגי של יהודי ליטא וחיי הפרטיזנים ביערות[1][2]. אברהם אביאל כתב שלושה ספרים:
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"א (2011) השיא את המשואה השישית בטקס המרכזי שנערך ביד ושם. זכה בתעודת הוקרה מטעם אגודת הסופרים העברים ע"ש נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש) לשנת תשע"ח 2018 על העשייה לקידום הספרות והשירה העברית. סיפורו חתם את הטקס הממלכתי "לכל איש יש שם" שהתקיים בכנסת ביום השואה תשע"ח (2018) במעמד יו"ר הכנסת, ראש הממשלה ונשיאת בית המשפט העליון. מאז 1958 עוסק בענף הספרים. היה נשוי לאילה לבית ליברמן, ילידת העיר רובנה, עד למותה ב-2017. לבני הזוג שלושה ילדים, תשעה נכדים ותשעה נינים. ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|