|
אגוסטי סאנצ'ו
אגוסטין "אגוסטי" סאנצ'ו אגוסטינה (בספרדית: Agustín "Agustí" Sancho Agustina, נולד ב-18 ביולי 1896 בבל-ליוק שבספרד, נפטר ב-26 באוגוסט 1960 בברצלונה) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ספרדי. סאנצ'ו, ששיחק בעמדת הקשר, בילה את רוב הקריירה שלו בברצלונה. כמו כן, סאנצ'ו ייצג את מדינתו במדי נבחרת ספרד, והוא זכה עמה במדליית כסף באולימפיאדת אנטוורפן ב-1920. ביוגרפיהסאנצ'ו אמנם נולד בכפר בולנסיה, הוא גדל בשכונת סאנטס שבברצלונה, בירת קטלוניה. שם החל לשחק כדורגל, תחילה בקבוצת גלדיאטור ומאוחר יותר במרכז הספורט של סאנטס. במקביל לכך שהיה כדורגלן, עבד כבנאי, שכן באותם ימים הכדורגל בספרד לא היה מקצועני. יכולתו הטובה משכה את תשומת לבה של הקבוצות הבכירות בעיר, אספניול וברצלונה. לבסוף, חתם סאנצ'ו בברצלונה, וב-27 באוגוסט 1916 ערך את הופעת הכורה שלו במדי הקבוצה, במשחק מול אספניול. במהרה הפך לאחד המנהיגים של ברצלונה. סאנצ'ו, ששיחק כקשר, נודע בזכות הכוח הפיזי הרב שלו, יכולת השמירה שלו על שחקני יריבה ויכולתו הטובה במאבקים אוויריים. הוא לרוב שיתף פעולה בקישור הקבוצה עם ז'וזפ סמיטייר ורמון טורלבה. בתחילה, שיחק סאנצ'ו בברצלונה למשך 6 שנים, עד 1922. בתקופה זו זכה עם ברצלונה 4 פעמים באליפות קטלוניה. סאנצ'ו הגיע עם ברצלונה לגמר הגביע הספרדי ב-1919, אך ברצלונה הפסידה לארנס גצ'ו. כעבור שנה הצליחה ברצלונה לזכות בגביע, כשהיא גוברת בגמר על אתלטיק בילבאו בתוצאה 2-0, וסאנצ'ו פתח בהרכב הקבוצה. לאחר שנתיים, ב-1922, זכה עם ברצלונה בפעם השנייה, כשהוא פותח במשחק הגמר בו ניצחה ברצלונה את ריאל אוניון בתוצאה 5-1. ביוני 1922 עזב סאנצ'ו את ברצלונה לאחר שספג ביקורת מחבריו למועדון, בייחוד על עודף משקל. הוא הצטרף למועדון נעוריו, סאנטס, שם קיבל גם תפקיד ניהולי, כקבלן בניין של פרויקט בעיר ברצלונה. סאנצ'ו נשאר בסאנטס במשך שנה, והוא שב לברצלונה בקיץ 1923. סאנצ'ו נשאר בברצלונה עד 1928. בתקופה זו זכה עם ברצלונה שלוש פעמים נוספות באליפות קטלוניה. בנוסף, בגמר הגביע ב-1925 מול ארנס גצ'ו, פתח בהרכב והבקיע שער, בכך עזר לקבוצתו לנצח 2-0 ולזכות בגביע. כעבור שנה זכה עם ברצלונה בגביע שני ברציפות, כשהקבוצה מנצחת 3-2 את אתלטיקו מדריד. ב-1928 היה שותף לזכייה בגביע בפעם החמישית בחייו, עת גברה ברצלונה על ריאל סוסיאדד. ב-1928 מיעט סאנצ'ו לשחק, והוא השתתף בעיקר במשחקי ידידות של ברצלונה. הוא החליט לעזוב את הקבוצה, ולכבודו נערך משחק הוקרה ב-17 ביוני בלס קורטס נגד אאורופה. לאחר שעזב את ברצלונה, הצטרף בספטמבר לסבדל כשחקן-מאמן. כעבור פרק זמן קצר פרש ממשחק. סאנצ'ו היה חלק מנבחרת ספרד הראשונה. הוא ייצג את מדינתו באולימפיאדת אנטוורפן ב-1920. הוא פתח לראשונה במדי הנבחרת ב-29 באוגוסט, ברבע הגמר מול בלגיה, בו הפסידה ספרד בתוצאה 3-1. משם עברה ספרד למסלול לזכייה במדליית כסף. סאנצ'ו פתח במשחק אחד נוסף, בחצי גמר המסלול, נגד איטליה, בו ניצחה ספרד 2-0. בגמר ניצחה ספרד, ללא סאנצ'ו, את הולנד, וכך זכה סאנצ'ו עם הנבחרת במדליית הכסף. ב-16 בדצמבר 1923 שיחק את משחקו השלישי והאחרון במדי נבחרת ספרד, במשחק ידידות בו ניצחה ספרד 3-0 את פורטוגל. סאנצ'ו, כמי שגדל וחי בקטלוניה במשך שנים, השתתף במספר משחקי ידידות של נבחרת קטלוניה. סאנצ'ו התנסה בעבודות כמאמן בשתי הזדמנויות שונות. ב-1922 אימן את קאסטיון שאך הוקמה בעיר קאסטיון דה לה פלאנה, בקרבת מקום הולדתו. כעבור שנה אימן למשך מספר משחקים את ולנסיה. לאחר פרישתו המשיך בעבודתו בתחום הבנייה. בעונת 1940/1941 היה עוזרו של מאמן ברצלונה, ז'וזפ פלנס, בצוותא עם פאולינו אלקנטרה. ב-25 באוגוסט 1960 נפטר סאנצ'ו כתוצאה מדימום תת-בטני, שנגרם על ידי אולקוס. כ-4,000 איש נכחו בהלווייתו, ביניהם נשיא התאחדות הכדורגל הקטלאנית ורבים מחבריו לקבוצה. תאריםברצלונה
נבחרת ספרדקישורים חיצוניים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
