|
אגילס לויטס
אגילס לויטס (בלטבית: Egils Levits; נולד ב-30 ביוני 1955) הוא פוליטיקאי לטבי ממוצא יהודי, שכיהן בין השנים 2019–2023 כנשיא לטביה. עורך דין במקצועו, שהיה שופט וחבר בבית הדין האירופי לצדק מאז שנת 2004.[1] במהלך תקופת הכיבוש הסובייטי המאוחרת הוא היה חבר בחזית העממית של לטביה (אנ'), ותרם להכרזה על עצמאות לטבית מחודשת בשנת 1990. הוא היה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים של לטביה בשנים 1993–1994 ושגריר לטביה בהונגריה, באוסטריה ובשוויץ בשנים 1994–1995. הוא מונה אז לשופט בבית הדין האירופי לזכויות אדם, תפקיד שבו החזיק עד 2004. הוא סיים במקום השני בבחירות לא ישירות לנשיאות לטביה בשנת 2015, אחרי ריימונדס ויוניס. למרות היותו עצמאי, הוא היה המועמד של הברית הלאומית.[2] בשנת 2018 לויטס שוב מונה לשופט בית הדין האירופי לצדק.[3] הוא פרסם ספר זיכרונות בשנת 2019.[4] ביוגרפיהראשית חייואגילס לויטס נולד בריגה, לטביה, במהלך הכיבוש הסובייטי למשפחה של המהנדס היהודי יונאס לויטס ואשתו, המשוררת הלטבית אינגבורגה לויטה (לטב') (לבית ברגה, ידועה בשם העט איה זמזארה). קרוביו של אביו נספו בשואה. המשפחה היגרה מברית המועצות ב-1972, לאחר שהורשתה לעלות לישראל, אך התיישבה בגרמניה, שם גרו קרובי משפחתה של אמו. בשנת 1982 סיים לויטס את לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת המבורג. בשנת 1985 הוא סיים שם גם את לימודיו בפקולטה למדעי החברה והפילוסופיה.[5] הוא גר עם משפחתו בגרמניה עד 1990, ואז הם חזרו ללטביה כאשר זכתה בעצמאות מחודשת. קריירה פוליטית.jpg) לויטס היה מעורב בפוליטיקה הלטבית מסוף שנות ה-80. לויטס הפך לחבר במועצת חזית העם הלטבי, ולחבר בקונגרס האזרחי הלטבי שנוסד ב-1989. השתתף בכתיבת הצהרת העצמאות של לטביה ב-1990.[6] בין השנים 1992 ל-1993 כיהן כשגריר לטביה בשווייץ וגרמניה.[7] בבחירות הכלליות של 1993 לסאימה (הפרלמנט הלטבי) החמישית, נבחר כחבר פרלמנט.[8] בין אוגוסט 1993 לספטמבר 1994 כיהן כשר המשפטים הלטבי, ובין 1994–1995 כיהן כשגריר באוסטריה, שווייץ והונגריה.[7] התמודדות לנשיאלויטס הוצע על ידי מפלגת הברית הלאומית כמועמד לנשיאות לטביה בשנים 2011 ו-2015, אך לא נבחר באף אחת מהפעמים. כבר בראשית 2019 עלה שמו של לויטס כמועמד אפשרי לנשיאות[9] וב-15 באפריל הודיעו מפלגות הקואליציה כי יתמכו במועמדתו של לויטס. לויטס נבחר לבסוף לנשיא בבחירות שנערכו בפרלמנט ב-29 במאי 2019. כהונתו כנשיא לטביהפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
לויטס נכנס לתפקיד ב-8 ביולי 2019. הוא החליט לא להתמודד לקדנציה בשנייה בבחירות לנשיאות שנערכו ב-31 במאי 2023. קריירה משפטיתבשנת 1995 נבחר לויטס לנציג לטביה בבית בית הדין האירופי לזכויות אדם. מאז 2004, הוא נציג של לטביה בבית בית הדין האירופי לצדק, שם כהונתו תפוג בשנת 2024.[10] דעות פוליטיותלויטס הביע באופן מסורתי דעות שמרניות בסוגיות בפוליטיקה הלטבית. במהלך כהונתו כשופט בבית הדין האירופי, הוא היה מעורב בהתפתחויות השוטפות בלטביה. למשל, הוא ציין כי אי קבלת הפליטים ודחיית אמנת איסטנבול אינם מפרים את החוקה של לטביה. לויטס הביע ספקנות לגבי ביצוע שינויים משמעותיים במערכת הפיננסית, וכינה את לטביה אחת הכלכלות החזקות ביותר באירופה. לויטס אינו חבר במפלגה כלשהי, והביע רצון להישאר עצמאי. חיים אישיים.jpg) לויטס נשוי לאנדרה לויטה, גינקולוגית, ויש להם בן ובת.[11] בשנת 2019 פרסם לויטס את ספרו הראשון "Valstsgriba. Idejas un domas Latvijai 1985–2018" ("רצון המדינה: רעיונות ומחשבות עבור לטביה 1985–2018"), שם הוא מזכיר מאמרים וראיונות, ומשלב אותם עם דעתו האישית כשופט בבית המשפט של האיחוד האירופי.[4] פרסומים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
