אדוארד גנז

אדוארד גנז
Eduard Gans
לידה	22 במרץ 1797; ברלין
פטירה	5 במאי 1839 (בגיל 42); ברלין
מקום קבורה	בית הקברות דורותיאנשטאדט
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת היידלברג
מוסדות	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
תחומי עניין	פילוסופיה של המשפט, heritance and succession law, תורת המשפט, המשפט הרומי
עיסוק	משפטן, מרצה באוניברסיטה, פילוסוף, היסטוריון
הושפע מ	הגל
השפיע על	היינריך היינה, קרל מרקס
מדינה	גרמניה

אדוארד גנז (Eduard Gans‏; 22 במרץ 1797 – 5 במאי 1839) היה פילוסוף ומשפטן גרמני, יהודי מומר.

ביוגרפיה

נולד בברלין למשפחה יהודית אמידה. הוא למד משפטים תחילה באוניברסיטת הומבולדט של ברלין, בגטינגן, ולבסוף באוניברסיטת היידלברג. שם השתתף בהרצאות של הגל. גנז הפך להיות חסיד אדוק של רעיונותיו של הגל, ולימים היה גם מעורכי כתביו. ב-1820, לאחר קבלת תואר דוקטור, חזר לברלין כמרצה. בשנת 1825 המיר את דתו לנצרות והצטרף לכנסייה האוונגלית בפרוסיה, לשם קבלת המשרה האוניברסיטאית. שנה לאחר מכן התמנה למרצה שאינו מן המנין, ובשנת 1828 היה למרצה מן המנין. בשנת 1831, עם מותו של הגל, עמד גנז בראשות הקתדרה שבה עמד הגל. הוא לימד היסטוריה, משפטים ופילוסופיה, והרצאותיו משכו קהל רב. בין תלמידיו ניתן למנות את קרל מרקס.

כתב מספר ספרים. יצירתו הגדולה היא Erbrecht in weltgeschichtlicher Entwicklung ("משפט הירושה בהתפתחותו בדברי ימי העולם") נעשתה אחת מיסודות תורת המשפט המשווה. ספרו תורגם בחלקו לצרפתית, אנגלית ואיטלקית.

גנז נפטר בגיל 41. תורתו המשפטית לא נחשבה בעבר והיא נראתה כמקשרת בין הגל למרקס, אולם כיום יש התעניינות חדשה בתורתו, הרואה בו פרגמטי ליברלי, שהקדים את זמנו בחתירה לשלום כלל אירופי.

יחסו ליהדות

בצעירותו גילה גנז, עניין רב ביהדות ובשאלת היהודים. יחד עם היינריך היינה, יום-טוב ליפמן צונץ, יצחק מרדכי יוסט ואחרים, יסד את האגודה לתרבות ולמדע של היהודים. חברי האגודה שאפו לתיקון של היהדות והתאמתה לרוח הזמן על ידי חינוך למלאכה ולהשכלה. בהקשר זה ידועה הכרזתו של גאנז, ולפיה גם בעידן האמנצפציה תמשיך היהדות להתקיים, אך עתה איננה עוד ערוץ תרבותי ואנושי עצמאי, אלא רק כ"זרם מעמקים" המשוקע לגמרי בתוך אוקיינוס התרבות והחברה הכללית. גנז כתב בכתב העת של האגודה והרצה במוסד המדעי שלה, אולם אכזבתו ממאמצי האגודה, ובראותו שאין לו אפשרות להשיג משרת מרצה ללא התנצרות, הוא התנצר.

חברו היינריך היינה, הביע אכזבה גלויה ממעשהו זה. בשיר שכתב היינה, ונתגלה רק אחרי מותו הוא כותב:^[1]

אל הצלב אתה זחלתָ (Und du bist zu Kreuz gekrochen)
אל הצלב שכה ביזיתָ (Zu dem Kreuz, das du verachtest)
שלרמוס אותו ברגל (Das du noch vor wenig Wochen)
תמול־שלשום כל כך רציתָ... (In den Staub zu treten dachtest!)
רק אתמול גיבור הייתָ (Gestern noch ein Held gewesen)
והיום – כבר בן־בליעל (Ist man heute schon ein Schurke).

כמו רבים בדור הראשון שלאחר ההשכלה, היינה עצמו התנצר חודשים ספורים אחר כך.

ביבליוגרפיה

בעריכתו

הגל, גאורג וילהלם פרידריך, קווי יסוד לפילוסופיה של המשפט, 1821 (תרגום: גדי גולדברג, הוצאת שלם, 2011.^[2]

בגרמנית

Halbjähriger Bericht, im Verein für Cultur und Wissenschaft der Juden (am 28. April 1822) abgestattet von E. Gans. M. Hahn, Hamburg 1822 Digitalisat.
Das Erbrecht in weltgeschichtlicher Entwicklung. Eine Abhandlung der Universalrechtsgeschichte.
- Band 1: Das römische Erbrecht in seiner Stellung zu vor- und nachrömischem, Mauersche Buchhandlung, Berlin 1824
- Band 2: Das römische Erbrecht in seiner Stellung zu vor- und nachrömischem, Mauersche Buchhandlung, Berlin 1825
- Band 3: Das Erbrecht des Mittelalters, J. B. Cotta’schen Buchhandlung, Stuttgart und Tübingen, 1829
- Band 4: Das Erbrecht des Mittelalters, Zweyter Teil, J. B. Cotta’schen Buchhandlung, Stuttgart und Tübingen, 1835
System des römischen Civilrechts im Grundrisse. Ferdinand Dümmler, Berlin 1827 Digitalisat.
Beiträge zur Revision der preußischen Gesetzgebung. Duncker und Humblot, Berlin 1832 Digitalisat.
Vorlesungen über die Geschichte der letzten fünfzig Jahre.
- Historisches Taschenbuch 4 (1833), S. 283–326.
- Historisches Taschenbuch 5 (1834), S. 409–453.
Rückblicke auf Personen und Zustände. Veit und Comp., Berlin 1836 Digitalisat.
Ueber die Grundlage des Besitzes. Eine Duplik. Veit und Comp., Berlin 1839 Digitalisat.
Philosophische Schriften. Hrsg. und eingeleitet von Horst Schröder, Auvermann, Glashütten/Taunus 1971.
Naturrecht und Universalrechtsgeschichte. Vorlesungen nach G. W. F. Hegel. Herausgegeben und eingeleitet von Johann Braun, Mohr Siebeck, Tübingen 2005.
Briefe und Dokumente. Hrsg. und eingeleitet von Johann Braun, Mohr Siebeck, Tübingen 2011, [[:de:Spezial:ISBN-Suche/9783161507793|ISBN 978-3-16-150779-3]].