|
אדוארד שפרד קריזי
סר אדוארד שפרד קריזי (באנגלית: Edward Shepherd Creasy; 12 בספטמבר 1812, קנט – 27 בינואר 1878, לונדון) היה היסטוריון בריטי. נולד בשנת 1812 במחוז קנט. למד באיטון קולג' ובאוניברסיטת קיימברידג', שם רכש את תוארו בשנת 1837. בין השנים 1840–1860 לימד באוניברסיטת לונדון, שם זכה למינוי פרופסור להיסטוריה מודרנית ועתיקה, והתמחה בעיקר בהיסטוריה של האימפריות הבריטית והעות'מאנית. בשנת 1860 קיבל תואר אבירות ומונה לשופט עליון בציילון (שמה של סרי לנקה בתקופה הקולוניאלית). בשנת 1870, שב ללונדון בשל בריאות לקויה ושם הלך לעולמו בשנת 1878. כמו היסטוריונים אירופאים רבים בני דורו, האמין קריזי בעליונות הגזע הלבן האירופי אל מול נחיתות העמים שאינם אירופיים, והתייחס לאירופה כאל מקור הציוויליזציה הנאורה. תפישה זו העניקה צידוק מוסרי לקולוניאליזם ואחר כך לרדיפת מיעוטים. מתוך עמדה זו חיבר קריזי את מרבית כתביו. ספרו המפורסם ביותר היה: "15 הקרבות המכריעים של העולם" (1851). רוב חיבוריו היו בתחום ההיסטוריה, אך בשנת 1870 כתב גם רומן בשם: The Old Love and the New ברשימת ספריו בתחום ההיסטוריה ניתן למנות גם את[1]:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||
,_RP-F-2001-7-235A-5.jpg)
