|
אה"מ גורגון (1837)
אוניית הוד מלכותו "גורגון" (באנגלית: HMS Gorgon) הייתה אוניית משוטות מלחמתית עשויה עץ של הצי המלכותי הבריטי, חמושה בשישה תותחים. היא הושקה ב-1837. האונייה השתתפה בהרעשת עכו מן הים ב-1840. ב-1843, במהלך מלחמת האזרחים באורוגוואי, הייתה חלק מן השייטת הבריטית שהוצבה בריו דה לה פלטה. אחר כך הוסבה לאוניית הובלה (transport), וב-1858 סייעה לאה"מ "אגממנון" בהנחת כבל הטלגרף הטרנס-אטלנטי הראשון. ב-1864 הוצאה מן השירות ונמכרה לגריטה. מבנה האונייה"גורגון" תוכננה על ידי סר ויליאם סיימונדס (אנ'), המפקח על בניית האוניות של הצי (אנ'), והייתה כלי השיט הראשון שהותקנו בו מנועי פעולה ישירה (direct acting). גוף האונייה נבנה מעץ טיק והצלעות מעץ אלון. הדחק האונייה היה 1640 טונות. קוטר כל אחד משני גלגלי המשוטות שלה היה 27 רגל (8.2 מ'). האונייה נבנתה במספנת הצי המלכותי בפמברוק; שדריתה הונחה ביולי 1836, והיא הושקה ב-31 באוגוסט 1837.[1] המנועיםשני המנועים של "גורגון", בני 160 כוחות סוס כל אחד, נבנו על ידי ג'ון סיוורד (אנ'). היו אלה מנועים חדשניים, מסוג פעולה ישירה, שבהם הועברה תנועת מוט הבוכנה ישירות אל הטלטל וממנו לגל הארכובה ולא באמצעות זוג זרועות צדיות כמו במנועים מהדור הקודם; מנגנון של מוטות מקבילים (parallel motion linkage), ולא ראש צלב (crosshead), שמר על התנועה הקווית מעלה-מטה של מוט הבוכנה. המשמעות הייתה שמנועי "גורגון" שקלו 60 טון פחות מן המנועים המקבילים להם מהדור הישן, תפסו פחות מקום והיו אמינים יותר. את הקיטור למנועים סיפקו 4 דודי קיטור מנחושת שסודרו בזוגות, גב אל גב. ניתן היה להפעילם בנפרד, וכך לאפשר תיקון תקלות בעוד הדודים האחרים ממשיכים לפעול. אורכו של חדר המכונות, מהמחיצה הקדמית לאחורית, היה 52 רגל. מגורות הפחם סודרו לאורכו של חדר המכונות, רוחבן הממוצע 8 רגל, והן הכילו 400 טון פחם שהספיקו ל-16 ימי הפלגה.[2] החימושחימושה של "גורגון" כלל 6 תותחים כבדים, אומנם לא לפי התכנון המקורי. היא אמורה הייתה לשאת על סיפון התותחים 12 תותחים בני 32 ליטראות (משקל התותח 56 cwt)(אנ'), 4 בני 32 ליטראות (56 cwt) על הסיפון העליון, ושני תותחים של 10 אינץ' ו-96 ליטראות על מקבעים סובבים בחרטום ובירכתיים.[2] לאחר ההשקה וההתקנה לשירות הסתבר כי שקיעת האונייה במים גדולה מדי, וכל פתחי התותחים על סיפון התותחים נאטמו.[3] ב-1847 נשאה "גורגון" על סיפונה העליון תותח אחד של 68 ליטראות (90 cwt), תותח אחד 10 אינץ' (85 cwt), וארבעה תותחים של 32 ליטראות (42 cwt). על סיפונה הראשי אמורה הייתה לשאת תותח אחד של 32 ליטראות (56 cwt).[4] תותח 32 הליטראות (42 cwt), שנוסה לראשונה ב-1838, שקל הרבה פחות מתותח 32 הליטראות (56 cwt) שעל הסיפון הראשי. קורות שירותה בציב-1840 השתתפה "גורגון" יחד עם עוד שלוש אוניות משוטה ("ויסוביוס", "סטרומבולי" ו"פניקס"), בפיקודו של אדמירל רוברט סטופפורד, בהפגזת העיר עכו. ב-1843, במהלך מלחמת האזרחים באורוגוואי, הגיעה "גורגון" אל שפך ריו דה לה פלטה והצטרפה לשייטת הבריטית בפיקוד קומודור ג'ון פרוויס (John Purvis). היא נשארה לעגון במפרץ להרתעה מפני התקפה אפשרית. ב-10 במאי 1844 עלתה על שרטון אך נחלצה בסופו של דבר. מ-23 בפברואר 1854 עד 8 במאי 1854 פיקד על האונייה קומנדר ארתור קאמינג.[5] ב-1858 סייעה "גורגון" להניח את כבל הטלגרף הטרנס אטלנטי הראשון, וביצעה מדידות של עומק המים עבור אוניית המלחמה לשעבר "אגממנון" שהוסבה לאוניית כבל (cableship). כשהושלמו העבודות בקטע האחרון של הכבל עד ניו יורק, זכו אנשי הצוות של "גורגון" ושל שאר האוניות לקבלת פנים חגיגית שערכו לכבודם אזרחי העיר.[6] ב-1863 נשלחה "גורגון" אל מדגסקר כדי לשמור על השלום והסדר הציבורי בעקבות מותו של רדאמה השני, מלך מדגסקר.[7] היא שבה אל אנגליה דרך כף התקווה הטובה, והטילה עוגן בספיטהד ב-29 בינואר 1864. ב-11 בפברואר, לאחר שפרקה את תותחיה ותחמושתה בארסנל המלכותי, הוצאה האונייה משירות פעיל.[8] למרות שכבר הוצאה משירות פעיל הוטלה על "גורגון" משימה נוספת ואחרונה. היא נגררה אל גרינהיית' ב-6 במאי כדי לשמש גוות מגורים עבור הצוות של אה"מ "אוסבורן", ששבעה מאנשיה חלו באבעבועות שחורות.[9] לאחר השלמת המשימה פורקה האונייה בווליץ'. ב-17 באוקטובר 1864 נמכרה לגריטה.[10][11] לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
