אה"מ טרינקומלי
אה"מ "טרינקומלי" (באנגלית: HMS Trincomalee) היא פריגטת מפרשים מדגם "לֶדָה" (אנ') של הצי המלכותי הבריטי, שהושקה ב-1817, זמן קצר לאחר המלחמות הנפוליאוניות. היא השתמרה לימינו, שוחזרה למצבה המקורי ומשמשת כיום אוניית מוזיאון של הצי המלכותי בְּהַרְטְלִיפּוּל (אנ'), אנגליה. תולדותיה1812–1847"טרינקומלי" היא אחת משתי פריגטות מפרשים בריטיות שהשתמרו לימינו. אחותה-הקרובה "יוניקורן" (מדגם "לֶדָה" משופר) היא כיום אוניית מוזיאון בדנדי שבסקוטלנד. ההחלטה לבנות את "טרינקומלי" התקבלה ב-30 באוקטובר 1812. האונייה נבנתה מעץ טיק במספנת משפחת ואדיה (Wadia) בבומביי שבהודו.[1] הסיבה לכך הייתה מחסור בעצי אלון לבניית אוניות שנוצר בבריטניה במלחמות הנפוליאוניות. "טרינקומלי" נקראה על שמו של הקרב הימי שניטש ב-1782 בין ציי בריטניה וצרפת מול נמל טרינקומלי, בחוף הצפון-מזרחי של ציילון (סרי לנקה). בניית האונייה החלה במאי 1816 בטקס נעיצת מסמר כסף מגולף בשדרית האונייה על ידי בונה האוניות ומנהל המספנה ג'מסטג'י בומנג'י ואדיה, סימן למזל על פי המסורת הפארסית-זורואסטרית.[2] עלות הבנייה הייתה 23,000 ליש"ט (2,015,000 ליש"ט במונחי 2020). "טרינקומלי" הושקה ב-12 באוקטובר 1817 והושטה מהודו לבסיס הצי המלכותי בפורטסמות' על ידי קומנדר פיליפ הנרי בריג'ס (Bridges). האונייה הגיעה ליעדה ב־12 באוקטובר 1817, והוצאות ההפלגה הסתכמו ב-6,600 ליש"ט.[3] במהלך הפלגת הבכורה שלה, ב-24 בינואר 1819, פקדה "טרינקומלי" את האי סנט הלנה. היא שהתה בו 6 ימים, ועזבה עם נוסע נוסף, ג'ון סטוקו (Stokoe), הרופא שטיפל בנפוליאון בלונגווד האוז (אנ').[4] אחרי שיפוץ בעלות נוספת של 2,400 ליש"ט הושבתה האונייה והועברה לצי המילואים, בו נמצאה עד 1845. באותה שנה היא חומשה מחדש בתותחים מעטים יותר אך בעלי עוצמת אש גדולה יותר, ירכתיה עוצבו מחדש והיא סווגה כקורבטה מדרגה שישית בעלת סיפון משווה.[5] 1847–1895ב-1847 יצאה "טרינקומלי" מפורטסמות' והחלה את תקופת השירות הפעיל השנייה, שנמשכה עשר שנים, במהלכן שירתה בתחנת הצי של צפון אמריקה ואיי הודו המערבית (אנ'). בתקופה זו סייעה בדיכוי מרידות בהאיטי, בלמה סכנת פלישה לקובה ונטלה חלק בסיורים להדברת סחר העבדים. ב-1849 נשלחה אל ניופאונדלנד ולברדור, וב-1850 שבה לבריטניה. ב-1852 יצאה שוב לים והצטרפה לשייטת האוקיינוס השקט בחוף המערבי של אמריקה. עם חזרתה לאנגליה, ב-4 בספטמבר 1857, הושבתה שוב והועברה לצי המילואים.[2] ב-1860 הוחזרה "טרינקומלי" לשירות, ובינואר 1861 נגררה אל סנדרלנד כדי לשמש אוניית בסיס לאוניית הלימודים אה"מ "קסטור" (1832). באונייה זו למדו שוחרים בני 15 עד 16 שהתחייבו לשירות של 10 שנים בצי עם הגעתם לגיל 18. בתקופת שירותה זו נעשו שינויים בצורת אשנבי התותחים של "טרינקומלי", על מנת שניתן יהיה לירות דרכם בתותחים מסוגים שונים. ב-1862 הועברה האונייה למעגנת יוניון (Union Dock) במערב הרטליפול, שהיה אז הנמל השלישי בגודלו בבריטניה, כדי לשמש אוניית לימודים בעצמה.[2] אוניית הלימודים "פודרוינט"ב-1895 סיימה "טרינקומלי" את תפקידה כאוניית לימודים והושמה בעתודה, ושנתיים אחר כך, ב-19 במאי 1897 נמכרה לגריטה. קנה אותה היזם ג'פרי ויטלי קוב (Geoffry Wheatly Cobb), שהחליף את שמה ל"פודרוינט" (Foudroyant), על שמה של אוניית לימוד קודמת (אנ') שהתקין ונטרפה באותה שנה בסערה בנמל בלקפול.[6] "טרינקומלי" ואה"מ "אימפלייסבל" (1805) שימשו כאוניות מגורים ולימודים בפלמות' עד 1986.[7] ביולי 1987 הועברה להרטליפול לידי Foudroyant Trust, לימים HMS Trincomalee Trust, לצורך שימור ושחזור והפיכתה לאוניית מוזיאון ואטרקציה תיירותית. עבודות השימור והשחזור החלו בינואר 1990 והסתיימו ב-2001. שמה המקורי של האונייה הוחזר לה ב-1992.[8] אוניית מוזיאון צפה"טרינקומלי" נמנית עם אוניות הצי הלאומי ההיסטורי (אנ') של בריטניה, והיא התצוגה המרכזית של המוזיאון הלאומי של הצי המלכותי (אנ') בהרטליפול. היא גם אוניית המלחמה הבריטית הישנה ביותר שעודה צפה,[9] כי אה"מ "ויקטורי", הוותיקה ממנה ב-52 שנים, נמצאת במבדוק יבש. גלריית תמונותראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|