אהבה לשלושה תפוזים

אהבה לשלושה תפוזים (ברוסית: Любовь к трём апельсинам - ליובוב ק טריום אפלסינאם) היא אופרה קומית, שהולחנה בשנת 1919 על ידי המלחין סרגיי פרוקופייב (אופוס 33), לפי ליברית, המבוסס על המחזה מאת קרלו גוצי: L'Amore delle tre melarance.

האופרה נכתבה בעקבות הזמנה בשנת 1918, במהלך ביקורו המוצלח של פרוקופייב בארצות הברית. במהלך סדרת הקונצרטים אשר ניצח עליה בשיקגו, ואשר זכתה להצלחה רבה, פנה לפרוקופייב מנהל איגוד האופרה של שיקגו, קלאופונה קאמפאניני וביקש ממנו לכתוב אופרה. פרוקופייב השתמש בליברית המבוסס על מחזהו של גוצי, ואשר החל לעבוד עליו עוד קודם לכן, במהלך המסע לאמריקה. מחזהו של גוצי עצמו היה מבוסס על סיפור מאת ג'אמפבטיסטה באזילה באותו שם. הליברית בה עשה פרוקופייב שימוש עובדה מתוך התרגום של וסוולוד מירהולד לרוסית של מחזהו של גוצי, וכללה את כל יסודותיה של הקומדיה דל ארטה אך גם מעט יסודות סוריאליסטיים. מאחר שפרוקופייב ידע אנגלית מועטה, ומאחר ולא ניתן היה להציג אופרה רוסית בארצות הברית, נכתבה האופרה בצרפתית.

הופעת הבכורה של האופרה נערכה ב-30 בדצמבר 1921, בניצוחו של פרוקופייב עצמו, בבית האופרה בשיקגו (Chicago Civic Opera).

מצדדיה של הטרגדיה, מצדדיה של הקומדיה, מצדדיה של הדרמה הלירית ומצדדיה של הפארסה מתווכחים ביניהם איזה אופרה הם רוצים לראות עוד בטרם עולה המסך על הבמה (לרוב הם יושבים במושבי הקהל). הבדחנים מגיעים ומספרים להם כי הם יראו את האופרה "אהבה לשלושה תפוזים" העונה על דרישות כולם.

מלך התלתן ויועצו פאנטאלונה מצרים על מחלתו של הנסיך, הנובעת מקריאה רבה מדי של שירה טרגית. הרופאים סבורים שהנסיך היפוכונדר וכי יוכל להרפא ממחלתו רק באמצעות צחוק. פאנטאלונה מזמין את ליצן החצר טרופאלדינו ואת ראש הממשלה ליאנדרו לארגן בידור עבור הנסיך.

המכשף טקליו התומך במלך, והמכשפה פאטה מורגנה, התומכת בליאנדרו משחקים בקלפים לראות מי ינצח. טקליו מפסיד שלוש פעמים ברציפות ולכן מתקדמת תוכניתם של ליאנדרו וקלאריצ'ה (אחייניתו של המלך) לרצוח את הנסיך על מנת שקלאריצ'ה תוכל לרשת את כס המלוכה. מצדדי הטרגדיה שמחים על התקדמות העלילה.

המשרתת סמראלדינה מגלה כי היא משרתת את פאטה מורגנה, וכי היא תתמוך בליאנדרו.

כל הניסיונות להצחיק את הנסיך נכשלו (על אף קריאות העידוד של מצדדי הקומדיה), עד שבטעות טרופאלדינו מפיל את פאטה מורגנה, וגורם לה להראות את תחתוניה. הנסיך צוחק מזה, וכך גם כל הנוכחים (למעט ליאנדרו וקלאריצ'ה), והמכשפה מקללת אותו שיאהב מאותו רגע שלושה תפוזים. הנסיך שהבריא יוצא עם טרופאלדינו לחפש את שלושת התפוזים.

טקליו מגלה לנסיך ולטרופאלדינו את מיקום שלושת התפוזים ואומר להם כי עליהם להביא עימם מים למקרה בו ימצאו את התפוזים. בנוסף, הוא נותן לטרופאלדינו סרט קסום על מנת לפתות את הטבח הענק השומר על שלושת התפוזים המצויים בארמונה של המכשפה קראונטה. השד פארפארלו יוצר רוח המעיפה אותם אל הארמון. טרופאלדינו משתמש בסרט להסיח את דעתו של הענק והנסיך גונב את שלושת התפוזים ולוקח אותם עמו אל המדבר. בשעה שהנסיך נרדם, טרופאלדינו פותח שנים מהתפוזים ומוצא בתוכם שתי נסיכות המתות מצמא לאחר פתיחת התפוז. הבדחנים נותנים לנסיך, שהתעורר, מים, על מנת להציל את הנסיכה השלישית, נינטה. הנסיך ונינטה מתאהבים, והוא הולך לחפש בגדים עבור הנסיכה. בהיעדרו הופכת פאטה מורגנה את הנסיכה לחולדה ענקית, ונותנת לסמראלדינה את מראיה של הנסיכה.

כולם שבים לארמון המלך, בו לוחצים על הנסיך להתחתן עם הנסיכה (שהיא סמראלדינה המחופשת). טקליו ופאטה מורגנה נפגשים, כל אחד מאשים את השני במרמה. הבדחנים מופיעים וחוטפים את פאטה מורגנה, ובהיעדרה טקליו מחזיר את נינטה לצורתה הטבעית. ליאנדרו וקלריצ'ה נידונים למוות אולם פאטה מורגנה מצילה אותם ומבריחה אותם באמצעות פתח ברצפת הבמה. האופרה מסתיימת בחתונת הנסיך והנסיכה.

בפעמים הראשונות בו הוצגה לא זכתה האופרה להצלחה רבה, והמבקרים ביקרו אותה על כך שאינה מצליחה. לימים זכתה האופרה להצלחה והוצגה בבתי אופרה רבים ברחבי העולם. מארש שלושת התפוזים הוא הידוע שבקטעי האופרה. מארש זה שימש כמוזיקת הפתיחה של תוכניתה של רשת CBS‏ "The FBI in Peace and War" ששודרה בין השנים 1944–1958.

פרוקופייב יצר סוויטה קונצרטית מתוך האופרה, שאורכה כ-20 דקות ובה 6 פרקים:

1. הבדחנים
2. הקוסם טקליו והמכשפה פאטה מורגנה משחקים קלפים
3. מארש שלושת התפוזים
4. סקרצו
5. הנסיך והנסיכה
6. מעוף

מדיה וקבצים בנושא אהבה לשלושה תפוזים בוויקישיתוף

• תיאור האופרה באתר Prokofiev.org
• מארש שלושת התפוזים