אומרים ישנה ארץ הוא שירעברי מאת המשוררשאול טשרניחובסקי, שנכתב בשנת 1923. לשיר שני נוסחים אותם כתב המשורר בהפרש זמן קצר בין זה לזה. הנוסח הראשון מבטא אכזבה וייאוש, בעוד השני מבטא תקווה. השיר הולחן מספר פעמים וזכה לביצועים רבים, אולם הלחן הידוע ביותר הוא מאת נעמי שמר.
תוכני השיר
הנוסח הראשון
הנוסח הראשון של השיר נכתב בשנת 1923, במהלך נסיעתו של המשורר בחשמלית בברלין. בנוסח זה מופיעות שאלות רבות על הארץ והדרך אליה, ותשובות להן אין, כפי שממחיש הבית הבא:
השורה האחרונה מכילה ציטוט של מגילת איכה, טקסט מקראי של חורבן ואובדן תקווה.[2]
הנוסח השני
לקראת הוועידה העולמית של תנועת "החלוץ" שהתקיימה בברלין באביב 1923, כתב המשורר שני בתים נוספים וגם הקריא בוועידה את הנוסח המורחב. בנוסח זה, ששני בתיו הראשונים כמעט זהים לאלה של הנוסח הראשון, ניתנות תשובות לתהיות שמובעות בתחילתו; והדובר משוחח כביכול עם רבי עקיבא, שהוא סמל של גבורה והקרבה, ושומע מפיו את המילים: ”אַתָּה הַמַּכַּבִּי!”, כלומר עליך להביא את הגאולה. נימת הייאוש שבבתים הראשונים מוחלפת באזכור של מורשת העבר היהודי הקדום, המוצגת כדרך לגבור על הייאוש.
ביצועים ועיבודים
השיר הולחן לראשונה על ידי יואל אנגל בשנת 1924, וזכה לביצועים רבים, אחד המוקדמים שבהם בוצע על ידי החזן ישראל אלטר, אשר הקליט יצירה זו (בנוסח השני) בעת כהונתו כחזן בעיר הנובר שבגרמניה (ככל הנראה בסוף שנות ה-20/תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20).[3] קיימים ביצועים נוספים, בהם של עדה שור, ושל שולמית לבנת ולהקת רון הכרמל.
לחן פופולרי לנוסח זה נכתב על ידי שלמה ארצי בשנת 1973, שגם שר את השיר.[4] ארצי השמיט את הבית השלישי של הנוסח המקורי, ואת הבית האחרון הפך לפזמון חוזר.
נעמי שמר יצרה בשנת 1979 גרסה המשלבת את שני נוסחיו של טשרניחובסקי. בניגוד לשלמה ארצי, שהפך את הבית המסיים, הפסימי, לפזמון חוזר, שמר השמיטה בית זה מגרסתה. שמר חיברה לחן משלה לגרסתה, ואף ביצעה גרסה זו.[5] גרסה זו זכתה לביצוע גם על ידי ירדן בר-כוכבא, ושימשה כפתיח הסדרה בנות בראון, בה השתתפה.[6]
.svg){kind=logo}
