אורדה (ארגון)האורדה (גם אורדוֹ, אורדוּ, או אורדון) או הורד היה מבנה סוציו-פוליטי וצבאי היסטורי, שנמצא על הערבה האירואסייתית. בדרך כלל המבנה היה משויך לעמים הטורקיים והמונגולים. ניתן לראות ישות זו כמקבילה האזורית לקלאן או לשבט. חלק מהאורדות המוצלחות התפתחו לחאנות. בעוד השפות הסלאביות המזרחיות כללו את המילה אורדו ובהמשך נגזרה מהן המילה הורד/הורדה היה קיים המונח הטורקי אורדו ל"מחנה" או "הנהלה", המשמעות המקורית של המונח לא הייתה שבט גדול כדון אורדת הזהב. הרכבים אלה כונו אולוס ("אומה" או "שבט"). אטימולוגיהמבחינה אטימולוגית, המילה "אורדה" מגיעה מה"אורדו" הטורקי שמשמעותו מחנה, ארמון, אוהל, "מושב כוח"[1] או "חצר מלכות ".[2][3] בתוך אימפריית ליאו של הכיתנים, המילה אורדו שימשה לפמלייתו האישית של אציל או לחצר, שכללה משרתים, שומרים ושומרי ראש. לקיסרים, קיסריות ונסיכים בכירים היו אורדואים משלהם, שאותם הם היו חופשיים לנהל כמעט בכל דרך שהם בחרו. השם הקזחי לחלוקה של צבא היה ג'וז (jüz) ("מאה").[4] האורדה המזרח סלאביתבאמצעות הטטרים המילה עברה לשפות הסלאביות המזרחיות בשם אורדע (орда), ובשנות ה-1550 לאנגלית בשם Horde (עדר), כנראה באמצעות פולנית וצרפתית או ספרדית. האות H בתחילת המילה נמצאה בכל השפות במערב אירופה וסביר להניח שהשפה הראשונה שהשתמשה במילה זו עם ה-H הראשונית הייתה הפולנית (Horda). 'אורדו', שמה של שפה המדוברת בתת-היבשת ההודית, נגזר גם ממילה טורקית זו.[5] האימפריה המונגולית ומונגוליהאורדוֹ או אורדוּ פירושם גם בית המשפט המונגולי.[6] במונגולית נקרא ארמון הממשלה "זסגיין גזרין אורדון". ויליאם מרוברוק תיאר את האוהל הנייד המונגולי כדלקמן:
אבן בטוטה כותב:
מילון המאה והסיקלופדיה (1911) הגדיר את האורדה כ"שבט או חבורה של נוודים אסייתיים השוכנים באוהלים או בקרונות, ונודדים ממקום למקום כדי לרכוש מרעה עבור בקרם, למלחמה או לגזל."[7] מריאם ובסטר הגדיר את העדר בהקשר זה כ"חלוקה פוליטית של העם האסייתי המרכזי" או "עם או שבט של חיי נוודים".[8] אורדה התגבשה כאשר משפחות שהתיישבו באאול גילו שהן לא יכלו לשרוד באזור זה ונאלצו לעבור. לעיתים קרובות, תקופות בצורת תואמות את העלייה במספר האורדות. אורדות היו פטריארכליות, וחבריה הגברים היוו צבא. בעוד כמה אורדות הצליחו לקיים את עצמן מעדריהם; אחרים פנו לביזה על שכניהם. בלחימה שלאחר מכן הושמדו כמה אורדות, אחרות הוטמעו. המצליחים ביותר היו מטמיעים, לזמן מה, את מרבית המסדרים של ערבות אירואסיה ופונים לפשיטה על ישויות פוליטיות שכנות; אורדות אלה הותירו לעיתים קרובות את חותמן בהיסטוריה, והמפורסמת שבהן היא אורדת הזהב של האימפריה המונגולית המאוחרת.[9] אורדות (עדרים) מפורסמות כוללות:
בשפה המונגולית המודרנית, המילה אורדון נפוצה יותר ברחבי מונגוליה ומונגוליה הפנימית. שבטים קזחים מודרנייםהמונח משמש גם לציון שבטים קזחיים נפרדים (או קיבוץ שבטים).[10] בימינו, נבדלות שלוש קבוצות שונות: העדר הצעיר יותר (ז'וז זוטר) במערב קזחסטן, העדר התיכון (ז'וז אמצעי) במרכז קזחסטן והעדר הישן (ז'וז בכיר) בדרום מזרח קזחסטן.[4] ראו גםהערות שוליים
|