אחדות העבודה - פועלי ציון

אחדות העבודה - פועלי ציון

מדינה	ישראל ישראל
מנהיגים	יצחק טבנקין, יגאל אלון
תקופת הפעילות	1954–1968 (כ־14 שנים)
אפיון	מפלגת שמאל פוליטי בישראל סוציאליסטית בעלת מאפיינים מדיניים ימניים[1].
אידאולוגיות	ציונות סוציאליסטית
כנסות	2 - 6
ממשלות	7, 8, 9, 10, 11, 12, 13
אותיות	תו
שיא כוחה	10 מנדטים (הכנסת השלישית)
שפל כוחה	4 מנדטים (הכנסת השנייה)
נוצרה מתוך	מפ"ם
התמזגה לתוך	המערך הראשון ולבסוף מפלגת העבודה
מיקום במפה הפוליטית	מרכז-שמאל עד שמאל

אחדות העבודה - פועלי ציון הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית בעלת מאפיינים מדיניים ניציים יחסית, שהוקמה בשנת 1954 בעקבות הפילוג במפ"ם. ב-1968 הייתה לאחת ממייסדות מפלגת העבודה, יחדיו עם מפא"י ורפ"י.

מקימי המפלגה היו חברים ותיקים, יוצאי התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון (שהייתה אחת משתי המפלגות שהקימו את מפ"ם ב-1948) וחברים חדשים שהצטרפו אליהם. מפלגת האם של "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" הייתה התנועה לאחדות העבודה (אליה הצטרפה מפלגת פועלי ציון שמאל).

כל המפלגות האלה, שהייתה ביניהן קרבה רבה ואשר המשיכו למעשה זו את זו, כונו בקיצור "אחדות העבודה". אולם, יש להבדיל בינן ובין מפלגת אחדות העבודה שפעלה בארץ ישראל בשנים 1919–1930 (בראשות דוד בן-גוריון וברל כצנלסון ויחד עם מפלגת הפועל הצעיר הקימה את מפא"י). רק חלק מחברי "אחדות העבודה" הראשונה עבר לגלגולים הבאים של "אחדות העבודה".

בראש "אחדות העבודה - פועלי ציון" בראשית ימי המדינה, כמו גם בראש "התנועה לאחדות העבודה" לפני כן, עמד יצחק טבנקין (מנהיג הקיבוץ המאוחד ולימים מאבות התנועה למען ארץ ישראל השלמה). המפלגה נחשבה מפלגה "אקטיביסטית" (לעומת הקבוצה המתונה במפא"י, אותה ייצגו בתחילה משה שרת, יוסף שפרינצק ואחרים). עם זאת, מן הבחינה החברתית, נטתה עמדת "אחדות העבודה - פועלי ציון" שמאלה מעמדתה המרכזית של מפא"י.

ב-19 במאי 1965, לקראת הבחירות לכנסת השישית, התקשרה "אחדות העבודה - פועלי ציון" בהסכם עם מפא"י על פיו יתמודדו שתי המפלגות במשותף בבחירות לכנסת, במסגרת "מערך" משותף. חברי המפלגה שובצו במקומות: 3, 6, 11, 17, 26, 31, 36, 41, 46, 51, 56 ברשימה המשותפת. הסכם זה נמנה עם הגורמים שהביאו ליציאת רפ"י ממפא"י. עם זאת, המשיכה "אחדות העבודה - פועלי ציון" להתקיים כמפלגה נפרדת עד לאיחודה עם מפא"י ורפ"י ב-1968, במסגרת מפלגת העבודה.

בתקופת המערך הראשון, החלו ההבדלים האידאולוגיים בין "אחדות העבודה - פועלי ציון" לבין מפא"י להתקהות בהדרגה, אם כי המשקעים של הריב ההיסטורי נשארו תקופה ארוכה. תהליך זה נמשך גם לאחר הקמת מפלגת העבודה, אולם, איחוי הקרע עם רפ"י, שהחל עם הקמת מפלגת העבודה, היה איטי עוד יותר. בתקופת שלאחר מלחמת ששת הימים, הציג יגאל אלון את תוכנית אלון שהייתה תוכנית הפשרה הטריטוריאלית הראשונה שהציג מנהיג מרכזי במפלגת העבודה. לעומת גישה זו, הייתה הגישה של אנשי רפ"י בכיוון של פשרה פונקציונלית. אולם, החלוקה שבין מרכיבי מפלגת העבודה לא אפיינה עוד את ההבדלים האידאולוגיים כבעבר. למשל, לעומת עמדתו של יגאל אלון, נקט יצחק טבנקין, המנהיג ההיסטורי של "אחדות העבודה - פועלי ציון" בעמדה מנוגדת והיה ממקימי "התנועה לארץ ישראל השלמה". לעומת גולדה מאיר, ראש הממשלה יוצאת ממפא"י, שהתנגדה לוויתורים, ניצב אריה לובה אליאב, יוצא מפא"י אף הוא, שכיהן כמזכיר כללי של מפלגת העבודה בשנים 1969–1971 והיה יונה מוצהרת.

גם לאחר הקמת מפלגת העבודה, המשיכו, למעשה, יוצאי המפלגות שהקימו את מפלגת העבודה (ובהן "אחדות העבודה - פועלי ציון") לקיים סיעות פנים מפלגתיות נפרדות (במסגרת סיעה משותפת אחת בכנסת), שחילקו ביניהן את התפקידים הפוליטיים במפלגת העבודה לפי מפתח מוסכם. רק לאחר שנים רבות, עם קבלת חברים חדשים למפלגת העבודה שלא במסגרת אחד המרכיבים, התפוגגה חלוקה סיעתית זו.

• יצחק טבנקין, המנהיג הראשון של התנועה ומנהיג הקיבוץ המאוחד. טבנקין שהוצג בבחירות לכנסת הראשונה במסגרת מפ"ם התפטר מן הכנסת ולא הוצג לבחירה לכנסת השנייה, לפי מסורת מפ"ם (ובדומה למה שהיה נהוג בברית המועצות) שראשי המפלגה (יעקב חזן ומאיר יערי) מסתפקים בתפקידם המפלגתי ואינם מתמנים לשרים ולעיתים אף לא לחברי כנסת.
• אהרן ציזלינג, ממנסחי מגילת העצמאות, שר החקלאות בממשלה הזמנית. חבר הכנסת מטעם מפ"ם ואחרי התפלגות מפ"ם, ח"כ מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון.
• ישראל בר-יהודה, שר הפנים, שר התחבורה, חבר הכנסת מטעם מפ"ם ואחרי התפלגות מפ"ם, ח"כ מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון.
• יצחק בן אהרן, שר התחבורה, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת מטעם מפ"ם ואחרי התפלגות מפ"ם, ח"כ מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון.
• משה ארם, ממנהיגי פועלי ציון שמאל מיום ייסודה, חבר הכנסת מטעם מפ"ם ואחרי התפלגות מפ"ם, ח"כ מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון.
• ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", שר ההסברה, שר בלי תיק, יועץ קרוב לראש הממשלה גולדה מאיר.
• יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה ושר בממשלות ישראל מהממשלה ה-10 ועד הממשלה ה-17, מנהיג אחדות העבודה - פועלי ציון.
• משה כרמל, מפקד חזית הצפון במלחמת העצמאות, שר התחבורה.
• נחום ניר-רפאלקס, ממנהיגי פועלי ציון שמאל מיום ייסודה, נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת על ידי "קואליציית ניר" של מספר מפלגות, בניגוד לדעת מפא"י.

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

הכנסת השנייה (1951)

4 מנדטים: משה ארם, יצחק בן-אהרן, ישראל בר-יהודה, אהרן ציזלינג

• הסיעה, שלא הוכרה רשמית על ידי ועדת הכנסת, הוקמה ב-23 באוקטובר 1954 עם פרישת חבריה ממפ"ם.

הכנסת השלישית (1955)

10 מנדטים: יצחק טבנקין, ישראל בר-יהודה, ישראל גלילי, יגאל אלון, יצחק בן-אהרן, משה ארם, אברהם עבאס, צפורה לסקוב, זאב צור, רות הקטין, נחום ניר-רפאלקס, משה כרמל, ירחמיאל אסא

• ב-12 באוקטובר 1955 פרשה מהכנסת צפורה לסקוב. החליף אותה נחום ניר-רפאלקס.
• ב-9 ביוני 1958 פרש מהכנסת יצחק טבנקין. החליף אותו משה כרמל.
• ב-17 בספטמבר 1958 נפטר אברהם עבאס. החליף אותו ירחמיאל אסא.

הכנסת הרביעית (1959)

7 מנדטים: ישראל גלילי, יגאל אלון, ישראל בר-יהודה, נחום ניר-רפאלקס, יצחק בן-אהרן,  משה כרמל, מרדכי ביבי, רות הקטין

• ב-25 באוקטובר 1960 פרש מהכנסת יגאל אלון. החליפה אותו רות הקטין.

הכנסת החמישית (1961)

8 מנדטים: ישראל גלילי, יגאל אלון, ישראל בר-יהודה, נחום ניר-רפאלקס, יצחק בן-אהרן, משה כרמל, מרדכי ביבי, רות הקטין, חליל-סלים ג'בארה, משה ארם

• ב-11 במאי 1964 פרש מהכנסת יצחק בן-אהרן. החליף אותו חליל-סלים ג'בארה.
• ב-4 במאי 1965 נפטר ישראל בר יהודה. החליף אותו משה ארם.

הכנסת השישית (1965)

8 מנדטים: ישראל גלילי, יגאל אלון, משה כרמל, מרדכי ביבי, רות הקטין, משה ארם, גבריאל כהן, אברהם ביטון, שושנה ארבלי-אלמוזלינו

• ב-17 בינואר 1966 פרש מהכנסת חיים גבתי. החליפה אותו שושנה ארבלי-אלמוזלינו.
• ב-23 בינואר 1968 התאחדו המפלגות מפא"י ואחדות העבודה-פועלי ציון שהרכיבו את סיעת המערך, יחדיו עם מפלגת רפ"י, והקימו את מפלגת העבודה.
• ב-28 בינואר 1969 הקימו המפלגות העבודה ומפ"ם את סיעת המערך.

• שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל (כרך שלישי, תולדות עם ישראל בעת החדשה), הוצאת דביר, 1969
• אורי יזהר, בין חזון לשלטון: מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון בתקופת היישוב והמדינה, הוצאת יד טבנקין, 2005.

• סיעת אחדות העבודה - פועלי ציון בכנסת השנייה, באתר הכנסת
• מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון, אתר תנועת העבודה הישראלית
• מ. מייזלס, מפלגה חדשה עולה על הזירה המדינית, מעריב, 20 באוגוסט 1954
• אחדות העבודה פועלי ציון, דף שער בספרייה הלאומית

עץ תנועת העבודה

פועלי ציון בלתי מפלגתיים   הפועל הצעיר                                   פועלי ציון שמאל אחדות העבודה                                                                   מפא"י       מפלגת השומר הצעיר הליגה הסוציאליסטית     התנועה לאחדות העבודה                                                           מפלגת פועלים השומר הצעיר התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון                                               מפ"ם                                                 סיעת שמאל     הסיעה הבלתי תלויה – לאחדות העבודה                                                             מק"י מפ"ם אחדות העבודה - פועלי ציון         רשימת פועלי ישראל                                           המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל           הרשימה הממלכתית         שינוי           מפלגת העבודה הישראלית               המערך         גשר           רצ     מפ"ם         מפלגת העבודה הישראלית                                               מפלגת מימד                               עם אחד ישראל אחת                     סיעת גשר                   העבודה-מימד           מפלגת העבודה הישראלית             מפלגת מימד       התנועה הירוקה                           מפלגת העצמאות     התנועה הירוקה מימד                     התנועה הירוקה         מפלגת מימד                               התנועה                   המחנה הציוני                                                                 מרצ ישראל דמוקרטית       מפלגת העבודה הישראלית   מפלגת גשר התנועה                           התנועה הירוקה                     המחנה הדמוקרטי העבודה-גשר המפלגה הירוקה         העבודה-גשר-מרצ                                                                             מרצ   מפלגת העבודה הישראלית מפלגת גשר         הדמוקרטים