|
איזי שרצקי
יחזקאל (איזי) שרצקי (נולד בדצמבר 1946) הוא איש עסקים ישראלי, הבעלים של חברת "איתוראן" ומועדון הכדורגל עירוני קריית שמונה. חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשפ"ב (2022).[1] ביוגרפיהשרצקי נולד ב-1946 בתל אביב, בן לבתיה, ניצולת מחנה אושוויץ בירקנאו, ושמחה, ניצול מחנה ברגן-בלזן, שעלו לישראל ב-1945. יש לו אח אחד. בצעירותו, שיחק שרצקי במחלקת הנוער של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב אולם עזב את המחלקה בגיל 15. בהמשך, שכנע אותו המאמן ג'רי בית הלוי לשוב לשחק והוא הצטרף לקבוצת מכבי רמת עמידר ופרש ממשחק פעיל עם גיוסו לצה"ל.[2] קריירהלאחר שהשתחרר מהצבא, החל לעבוד במשרד החקירות שהקים אביו,[3] אך לאחר תקופה קצרה נפרדו דרכיהם ושרצקי הקים ב-1967 את חברת "מוקד חקירות" שבה החזיק עד שנות התשעים. בשנת 1995 רכשה קבוצת משקיעים בראשותו מהנהלת תדיראן את השליטה ב"איתוראן" תמורת כ-250 אלף דולר.[4] בשנת 1998 הונפקה "איתוראן" בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובשנת 2005 בנאסד"ק. בראשית המאה ה-21 העביר את הניהול לידי בניו אייל וניר ומאז הוא מכהן כיושב ראש החברה. ב-2019 השקיע כמיליון שקל בחברת הקנאביס הרפואי "קאנביט".[5] לצד עסקיו אלה, שרצקי עוסק גם בנדל"ן ובין היתר הוא בעל מניות בחברת אלרן נדל"ן.[6] שרצקי תרם מאות מיליוני שקלים ודאג לפיתוח קריית שמונה מתחילת המילניום. בין היתר תרם לקבוצת הכדורגל, להקמת בית תמחוי שמאכיל כ-600 אנשים ביום, למרפאת שיניים, לבתי הספר, להקמת בית ספר לאנגלית ועוד.[7] מעורבותו בכדורגלב-1987 החל לנהל את מחלקת הנוער של במכבי תל אביב אולם עזב את התפקיד לאחר כשנה לאחר שלדבריו התנגד למדיניות של החתמת שחקנים מקבוצות אחרות במקום מדיניות של קידום שחקני בית.[8] בסוף שנות התשעים, סמוך לנסיגת צה"ל מלבנון, החל להשקיע במוסדות קהילתיים בקריית שמונה, שסבלה באותם ימים מירי קטיושות, באמצעות עמותות על שם הוריו. לבקשת ראש העירייה חיים ברביבאי החל להשקיע גם בתחום הספורט בעיר. שרצקי התנה את ההשקעה באיחוד קבוצות הכדורגל בעיר, הפועל קריית שמונה ששיחקה בליגה א' ומכבי קריית שמונה ששיחקה בליגה ב', לקבוצה אחת - הפועל עירוני קריית שמונה, כששם המממן "איתוראן" מופיע הן בשמה והן בסמלה. בשנת 2012, עקב איסור של אופ"א, הושמט שמה של "איתוראן" מסמל הקבוצה אך סמלילה נותר במרכזו. עירוני קריית שמונה העפילה שתי ליגות בתוך שלוש שנים ואת עונת 2003/2004 פתחה בליגה הלאומית. בשלוש העונות הבאות הייתה קריית שמונה כפסע מהעפלה לליגת העל אך הצליחה לעשות זאת לראשונה רק בעונת 2006/2007. את עונתה הראשונה בליגת העל סיימה הקבוצה במקום השלישי והעפילה להשתתפות במוקדמות גביע אופ"א. בתום עונת 2008/2009 נשרה לליגת המשנה אך שבה לליגה הבכירה בתוך עונה אחת ובעונת 2011/2012, זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות המדינה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1983 שקבוצה שאינה מהערים תל אביב, חיפה או ירושלים זוכה בתואר. כן זכתה הקבוצה תחת שרצקי פעמיים בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, פעמיים בגביע הטוטו של ליגת העל, בגביע המדינה ובתואר אלוף האלופים. שרצקי ידוע כבעלים המרבה להתערב בהחלטות המקצועיות בקבוצה ולייעץ למאמנים העובדים תחתיו, בדגש על רכישת שחקנים ושחרורם, אך בעבר הודה כי הוא מעורב גם בקביעת ההרכבים של קבוצתו.[9][10] כמו כן, שרצקי ידוע באופיו חם המזג שגרם לו להסתכסך לא אחת עם בעלי תפקידים שעבדו תחתיו: עם רן בן שמעון הסתכסך בעקבות התלבטותו לגבי הארכת חוזה בקבוצה[11]; את גילי לנדאו פיטר בעקבות חילוקי דעות בנוגע למידת המעורבות של הבעלים בהחלטות המקצועיות[10]; את ברק בכר פיטר שלושה מחזורים לפני תום העונה לאחר שנודע לו כי הוא מקיים מגעים עם בעלי קבוצת הפועל באר שבע ללא ידיעתו[12][9] שלומי דורה טען כי את ההודעה על סיום עבודתו בקריית שמונה קיבל דרך התקשורת[13][14]; מוטי איווניר פוטר בשל חילוקי דעות על מידת מעורבותו של שרצקי בהחלטות מקצועיות[15]; בני בן זקן פוטר בראיון שהתקיים עם שרצקי בתוכנית "שירים ושערים" במחצית משחקה של קריית שמונה לאחר שלא נעתר לבקשתו של שרצקי לערוך שינוי בהרכב הקבוצה.[15] דמותו ב"בובה של לילה"שרצקי זכה לחיקוי בתוכנית הסאטירה "בובה של לילה". דמותו של שרצקי, שאותה מגלם ירון ברלד, מזכירה בתדירות גבוהה את שמה של חברת "איתוראן" ומתגאה בקניית שחקנים בזול ומכירתם במחיר מופקע. דמותו מהווה ביקורת על בעלים פרטיים של קבוצות בספורט הישראלי המוצגים בדרך כלל כנדבנים אך למעשה נהנים מקידום עסקיהם באמצעות הפרסום שהם זוכים לו בזכות המועדונים שבראשם הם עומדים. חיים אישייםלשרצקי שלושה בנים, גיל, אייל וניר, מנכ"לים משותפים של חברת "איתוראן". פרסים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||
.jpg)
