|
איליה פיאטצקי-שפירו
איליה פיאטצקי-שפירו (ברוסית: Илья Иосифович Пятецкий-Шапиро; 30 במרץ 1929 – 21 בפברואר 2009) היה פרופסור למתמטיקה וחתן פרס ישראל בתחום לשנת 1981. קורות חייםפיאטצקי-שפירו נולד במוסקבה שבברית המועצות למשפחה יהודית מסורתית. בשנת 1954 סיים את לימודיו במתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה והוסמך כדוקטור. בשלוש השנים שלאחר סיום לימודיו עבד בשירות הממשלה. בין השנים 1958—1974 עבד במכון מוסקבה למתמטיקה שימושית ובמקביל, בשנים 1965—1973, כפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. באותה תקופה השיג תוצאות מוקדמות שהשתלבו בתוכנית לנגלנדס, וקנה לו שם בעולם המתמטיקה. הוא הוזמן להרצות בקונגרס העולמי למתמטיקה בשנים 1962 ו-1966. באותה תקופה הוזכר כמועמד לפרס לנין, ועם זאת, ב-1974, לאחר שביקש לעלות לישראל, היה מסורב עליה ופוטר מכל משרותיו. בשנת 1976 עלה לישראל, והצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב. פרש לגמלאות בשנת 1997, אך המשיך לעבוד מטעם אוניברסיטת ייל, בה החל לעבוד בשנת 1977. הוזמן להרצות בקונגרס העולמי שוב, בשנים 1978 ו-2002. תרומתו העיקרית של פיאטצקי-שפירו לתחום המתמטיקה היא בפיתוח של טורי פורייה עבור פונקציות אוטומורפיות בכמה משתנים, במסגרת תורת המספרים. בין הישגיו העיקריים: פתרון בעיית סלם, פתרון בעיית טורל, פתרון בעיית משטחי K3 שהעלה אטלה סלברג, וכן הרחבת תורת הפונקציות האוטומורפיות לקונטקסט הכללי של חבורות לי. פיאטצקי-שפירו נבחר בשנת 1978 לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1981 הוא זכה בפרס ישראל למתמטיקה ובשנת 1990 בפרס וולף. נפטר ב-21 בפברואר 2009, חודש לפני יום הולדתו ה-80. קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||||||||
