אילנה שזור

אילנה שזור
	שזור, 2016
לידה	1955 (בת 70 בערך)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה

אילנה שזור (נולדה ב-1955) היא יזמת חברתית, עורכת ספרותית וציירת ישראלית.

ביוגרפיה

נולדה למנחם אברהם סוגבקר ולאביגיל מוזס פנקר, בני קהילת בני ישראל מהודו,^[1] אשר עלו לישראל בתחילת 1953. היא צאצאית של החזן שמואל (באלאג'י) שלום סוגאוקר (1856–1937) מהכפר היהודי בורליי אשר בהודו.

שזור נולדה בקיבוץ יגור וגדלה במושב מצליח. בתיכון התנדבה למען ילדים נזקקים וחיילים בבתי חולים. בשירותה הצבאי כמדריכה חיילת שרתה בעיינות ובמדרשת שרת בשדה בוקר. הייתה בקבע פקידה ביחידת צנחנים ובאותו זמן השלימה עצמאית את בחינות הבגרות. למדה שלוש שנים ספרות כללית וכתיבת תוכניות לימודים במסלול דו-חוגי באוניברסיטת חיפה, ושם החלה להיות מעורבת ביוזמות פמיניסטיות וביוזמות שלום. עברה לתל אביב בתחילת שנות ה-80 והחלה לעבוד בבית הספר לשלום בנווה שלום - וואחת אל סלאם.

שזור יזמה את הקמת קבוצת הנשים המזרחיות הפמיניסטיות (1988) שייסדה בהמשך את הפמיניזם המזרחי בישראל. היא יזמה והקימה בחברת תקוה לוי התארגנות אליה הצטרפה בהמשך ד"ר ויקי שירן וממנה צמחה תנועת אחותי - למען נשים בישראל. ניהלה בשיתוף עם אחרות את "בית הספר לנשים" שהיה פרויקט פמיניסטי רב תרבותי (2002-2008) ^[^{דרוש מקור]}. בית הספר פעל מתוך ארגון "קול האישה" בירושלים, ובהמשך נקרא עמותת "קהילת נשים לומדת".

בנוסף, הייתה פעילה בנושא השלום ובקבוצות לקידום צדק חברתי. פעלה בחברת תקווה לוי ובחברת השחקן יוסף שילוח והסוציולוג פרופ' מאיר עמור ופעילים נוספים, בארגון "החזית המזרחית" ובין היתר השתתפה במפגש עם אש"ף במשלחת של ארבעים פעילי שמאל מזרחי, עם אבו מאזן ומחמוד דרוויש. הייתה חלק מנציגות שהגיע לוועידת האו"ם בז'נבה בנושא יישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. היא יזמת של פרויקטים חברתיים בנושאים של רב תרבויות, מגדר וזהויות בישראל.

שזור כותבת מאמרי דעה וביקורת באתר האינטרנטי "העוקץ". עוסקת בכתיבה הקשורה לקולן של הנשים מ"בני ישראל" מהודו בישראל. בשנות השמונים עסקו ציוריה בנושאי זהות.

שזור יזמה את קבוצת הנשים של קהילת בני ישראל באזור רמלה-לוד מהודו בשיתוף פעולה עם ארגון הנשים יוצאות הודו "שטרי מנדל" ו"מהילה מנדל" ועם קבוצת נשים יוצאות אתיופיה "יסיטוצ' אנדנט". בהמשך החלה לתעד עדויות בווידאו עם דניאל ראובן (אירולקר) והסופר אליעז ראובן-דנדקר.

בשנת 2017 הקימה יחד עם קבוצת פעילים ביניהם דר' אושרית בירוודקר והסופר אליעז ראובן-דנדקר את הקבוצה העצמאית "הדור החדש ליוצאי הודו בישראל". יו"ר קבוצת הדור החדש כיום היא ארי-אל לביא.

בשנים האחרונות קיימה אירועים ציבוריים לחשיפת תרבות יוצאי הודו בארץ: "איצ'יקדנה שוברת שתיקה" בסינמטק ירושלים (2013) נשים שוברות שתיקה בענבל תל אביב (2013), שוברות קופסאות בטון בתיאטרון הערבי עברי ביפו (2014) "שפה ובלבה שירה" בבית יד לבנים בראשון לציון (2016), "שירים וסיפורים של בני ישראל" בענבל תל אביב (2017) "כרמלידה" בבית הקהילה שערי רחמים בחיפה בחברת הדור החדש של יוצאי הודו בארץ (2018).

לשזור 2 ילדים.

יצירות

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בין פרסומיה הספרותיים:^{[דרושה הבהרה]} סיפור באסופה באנגלית שערך פרופ' עמיאל אלקלעי: "מפתח לגן-העדן", קטע מסיפור באסופה "עזות מצח-פמיניזם מזרחי", עריכת הספר "איצ'יקדנה שוברת שתיקה",^[2] עריכת הספר "אמא הודו, אבא ישראל"^[3] בעברית וגם באנגלית עם הסופר אליעז ראובן-דנדקר. פרסמה כתבות דעה ב"עיתון פעמון השכונות" וטור אישי שנקרא "מצד שלישי" במגזין "מצד שני". כתבה תסריט לדרמת הטלוויזיה "כרם התקווה" (שודר בקשת ) כתבה את התסריט הדוקומנטרי "המלחין מציון", והמלודרמה "הגורל שלי". כמו כן ביימה את הקליפ "כרם התימנים". תסריטאית ובמאית שותפה, בסרט על אהובה עוזרי "העצב בזמר המזרחי בישראל" (1999). תסריטים לסרטי הדוקו: "כינור שני" ( בחברת הצלם והעורך דניאל ראובן), "בית הכנסת של פן" (תסריטאית ובמאית בחברת הצלם והעורך דניאל ראובן), "דיינה פינגלה, מורה ומשמרת פיוטי הבני ישראל מהודו".

בט"ו בשבט, 10 בפברואר 2020 הובילה את טקס המלידה בירושלים עם חברי הדור החדש ליוצאי הודו בישראל.

באוגוסט 2023 יצרה את המופע "סמסארה" סיפור עברי פוגש מחול קלאסי מהודו. אילנה מספרת סיפורים בליווי שלוש רקדניות ומוזיקה הודית חיה.^[4]

קריאה נוספת

ורדית דמרי מדר, עזות מצח-פמיניזם מזרחי, האוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף הקרן החדשה לישראל ובית ספר קהילתי לנשים, 2002
שולה קשת, נשים משנות, תערוכת נשים משנות, 2009
אילנה שזור, מזרחיות, בימת קדם, 2012
אילנה שזור, איצ'יקדנה שוברת שתיקה, בימת קדם, 2012
אילנה שזור (בשיתוף עם אליעז ראובן-דנדקר), אמא הודו, אבא ישראל, הוצאת קמודן מוכאדם, 2017
Ilana Shazor (in collaboration with Eliaz Reuben-Dandeker), Mother India, Father Israel, Kammodan Mocadem Publishing, 2018
אילנה שזור ואופיר שמאי, המלידה-של בני ישראל מהודו, המרכז למורשת יהדות הודו ומרכז מורשת יהדות קוצ'ין בשיתוף הלו״ז העברי, 2020