אימפקט פקטוראִימְפַּקְט פַקְטוֹר (Impact Factor או גורם ההשפעה) הוא מדד להערכת מידת החשיבות של כתבי עת מדעיים, על בסיס מספר הציטוטים של מאמר. ככל שגורם ההשפעה גבוה יותר כך עולה יוקרת כתב העת. למדד יש גם השפעה על ההערכה האקדמית של חוקרים: חוקר המפרסם בכתב עת בעל גורם השפעה גבוה יותר, יקבל יותר הזדמנויות בקריירה שלו. כמו כן משמש המדד ספרנים לקבלת החלטות בכל הקשור לרכש של כתבי עת. חישוב המדדהמדד מחושב מדי שנה מאז 1960 על ידי המכון למידע מדעי (ISI), שמפרסם את התוצאות ב"Journal Citation Reports" (JCR) בשתי מהדורות (מהדורת מדע ומדעי החברה). המדד נסמך על שני בסיסי נתונים, "Social Sciences Citation Index" (עבור מדעי החברה) ו"Science Citation Index" (עבור רפואה, הנדסה ומדעי הטבע). שני המאגרים, הידועים גם בשם Web of Science, מכסים למעלה מ-33,000 כתבי עת מכ-60 מדינות.[1] הדירוג מחושב על פני תקופה של שלוש שנים. כמו כן הוא מחושב ביחס למספר הכולל של המאמרים שפורסמו בכתב העת. לדוגמה, האימפקט פקטור לשנת 2003 לכתב עת X יחושב כך:
המדד הוא תלוי-תחום, ואינו אבסולוטי. לדוגמה, אחוז הציטוטים בשנתיים הראשונות לקיומו של מאמר ביחס לסך הציטוטים שיקבל המאמר במהלך חייו נע בין 1-3 אחוזים במתמטיקה ופיזיקה ל-5-8 במדעים הביולוגיים.[2] משום כך הוא משמש בעיקר בתחום מדעי הטבע והרפואה. עיתונים רפואיים מקבלים לרוב ערכים גבוהים במיוחד. כך למשל, מתגאה ה-New England Journal of Medicine באימפקט פקטור של 52, בעוד שמספר כתבי עת המתמחים בתחומים מסוימים מקבלים מדד נמוך מ-5. שלושת כתבי העת, Nature ,Science ו-cell נחשבים ליוקרתיים. בשנת 2011 האימפקט פקטור של Nature היה 52, של Science היה 49 ושל cell היה 32. ביקורתמבקרי המדד, בהם ד"ר יוג'ין גארפילד ממציא המדד,[3] טוענים כי נעשה בו שימוש לא נכון ולעיתים גם מניפולטיבי.[4][5][6] בין היתר נטען שחלון הזמן עליו מבוסס המדד הוא קצר מדי ותלוי תחום - במיוחד במחקר חלוצי, שהחשיבות שלו עשויה להתברר רק לאחר מספר שנים. חברת תומסון רויטרס, הבעלים הנוכחיים של המכון המפרסם את המדד, קראה לקהילה האקדמית בין היתר שלא להשתמש במדד לשם הערכת איכות חוקרים, וכן שלא להשוות בין כתבי עת שלא מאותה קטגוריה. בנוסף, מחקרים אחדים טענו שכתבי עת המפרסמים מאמרים בגישה פתוחה, זוכים לציטוטים בשיעור גבוה יותר.[7] במקביל לביקורות נוצרו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index, מדד ה–SRI, ומדדים נוספים שנועדו להערכת כתבי עת כגון Eigenfactor.[8] ציטוט בכפייהאחד הביטויים של מניפולציות במדדים מבוססי ציטוטים הוא ציטוט בכפייה: הוא מתרחש כאשר עורכים של כתבי עת אקדמיים מאלצים מחברי כתבי יד להוסיף ציטוטים לכתב העת המפרסם, או למאמרים שפרסם העורך, למרות שאין הם תורמים לכתב היד. בסוף 2019, הודיעה ההוצאה לאור אלסוויר שהיא חוקרת מאות מקרים של ציטוט בכפייה[9]. בתחילת 2020, כתב העת nature פרסם מקרה שבו עורך אילץ מחברים להוסיף עשרות ציטוטים למאמרים שלו, במשך שנים רבות. העובדה שמחברים רבים כל-כך שיתפו פעולה עם העורך, במשך זמן רב כל-כך, זעזעה את הקהילה האקדמית[10]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|