אליהו כרמיאלי
אליהו כרמיאלי (1893 – 30 ביוני 1960) איש ציבור וביטחון ישראלי, שכיהן כראש המועצה האזורית "יזרעאל" (לפני שאוחדה עם המועצה האזורית קישון למועצה האזורית עמק יזרעאל) בשנים 1941 – 1951[1][2][3]. חייוכרמיאלי נולד באימפריה הרוסית (בתחומי אוקראינה של ימינו). הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1912. הוא עבד כפועל חקלאי וכשומר ברוחמה, בית שמן[דרושה הבהרה] ומושבות נוספות. הוא התחתן עם חנה והתגרש ממנה, כשגר במנחמיה. הוא הצטרף לקיבוץ דגניה ג', ממנו יצאו מייסדי גניגר. בקיבוץ דגניה ג' הוא גר בצריף עם בנו הפעוט, שנולד ב-1916. בהמשך בנו גודל כילד חוץ בקיבוצים שונים, בלא נוכחות קבועה של אמו או אביו[4]. ב-1928 התחתן כרמיאלי עם מלכה ונולדו להם שלושה ילדים. כרמיאלי כיהן משנת 1929 כיושב ראש ועד גוש המושבים, שהבריטים עמדו להכיר בו כמועצת יזרעאל. בעת ההכרה במועצה, ב-1941 הוא מונה לכהן כראש המועצה הראשון שלה. ב-27 בינואר 1942, מליאת המועצה הנבחרת אשררה את המינוי בהצבעה. בעת שהיה ראש מועצה, היה חבר גם בארגון המועצות האזוריות. בתקופת הצנע היה מפקח על המזון במחוז הצפון[5]. בהמשך חזר לעבוד במזכירות הקבוצה, ופרסם גם מאמרים פובליציסטיים בעיתונות. כרמיאלי נפטר מהתקף לב, בבית החולים העמק. הותיר אישה וארבעה ילדים. הובא למנוחות בבית העלמין בגניגר . קישורים חיצונייםהערות שוליים
|