אליעזר אלינראליעזר אֵלִינָר (18 ביוני 1904 – 31 במאי 1980) היה פעיל בתנועת המזרחי, מחברי ההנהלה הארצית הראשונה של תנועת בני עקיבא, מורה ומחנך, סופר, יקיר ירושלים. ביוגרפיהאלינר נולד בה' בתמוז ה'תרס"ד בליפאיה שאז הייתה שייכת לאימפריה הרוסית (כיום בלטביה), לאביו פייבוש אורדאנג. קיבל חינוך דתי, למד בישיבת ריגה ובמקביל עמד בבחינות הבגרות בגימנסיה הריאלית בעיר. לאחר מכן למד כימיה באוניברסיטת ריגה, ובהמשך למד בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1927 עלה לארץ ישראל, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים יוונית, היסטוריה קלאסית וידיעת הארץ. באותה תקופה היה יושב ראש "יבנה", ברית הסטודנטים הדתיים, ופעיל בתנועה למשמרת השבת, שחבריה היו עוברים ברחובות ירושלים לקראת כניסת שבת ומזכירים לסוחרים לסגור את חנויותיהם.[1] אלינר נהג ללכת עם תכלת של חסידות ראדז'ין בטלית הקטן שלו.[2] בשנים 1934–1941 לימד מקצועות קודש בתיכון מעלה ובבית המדרש למורות של "המזרחי" (לימים נקרא "מכללת אפרתה"). בשנים 1942–1945 ניהל את בית הספר של "המזרחי" בבני ברק. לאחר תום מלחמת העולם השנייה נשלח לאיטליה, לקיים פעילות חינוכית אצל העקורים. בשנת 1947 חזר לארץ ישראל, והיה לסגן מנהל בית המדרש למורות של "המזרחי" בירושלים. משנת 1952 ועד 1957 היה למנהל בית המדרש למורות. החל משנת 1957 עבד במחלקה לחינוך ותרבות תורניים של הסוכנות היהודית, ובמסגרת עבודתו כתב ספרים פופולריים להסברת ערכי היהדות בסגנון עממי ושווה לכל נפש. משנת 1963 כיהן כיושב ראש הוועד הפועל של החברה קדישא בירושלים. בשנת 1965 היה חבר נשיאות חידון התנ"ך העולמי ביחד עם דוד בן-גוריון.[3] היה שותף גם לעריכת פירוש דעת מקרא על ספר שמואל. בשנים 1967–1971 היה אלינר חבר בצוות היועצים והמסייעים לרב שלמה טל בהוצאת סידור רינת ישראל. נפטר בירושלים בט"ז בסיון ה'תש"מ[4], 31 במאי 1980. על שמו נקראה הוצאת הספרים של המחלקה לתרבות תורנית של הסוכנות היהודית – ספריית אלינר. כיום הספרייה שייכת למחלקה לשירותים רוחניים בתפוצות של ההסתדרות הציונית העולמית. אחיו של אליעזר אלינר, טוביה אורדנג, נהרג במלחמת השחרור. בתו היא הסופרת דפנה עבר הדני. ספריו
מאמרים
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|