|
אליעזר שלוסברג
אליעזר שלוסברג (נולד ב־29 ביוני 1956, כ' בתמוז תשט"ז) הוא פרופסור מן המניין העוסק בערבית יהודית[1] שהיה דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר־אילן בשנים 2017–2023[2]. ביוגרפיהשלוסברג נולד ב־1956, בתל אביב, למנחם ולאה שלוסברג. התחנך בבית הספר היסודי "בר־אילן" בעיר ולמד בתיכון העירוני־דתי "צייטלין". בשנת 1974 התגייס לצה"ל, שירת ביחידת האיסוף "חצב" של חיל המודיעין, ובשנת 1978 השתחרר לאחר שחתם קבע לשנה נוספת. בשנת 1981 סיים בהצטיינות תואר ראשון דו־חוגי במחלקות לערבית וללשון עברית. במקביל ללימודיו לתואר הראשון (1979–1981) למד במכון הגבוה לתורה של אוניברסיטת בר־אילן. אחר כך המשיך בלימודיו במסלול הישיר לתואר שלישי, ובין השנים 1982–1989 השלים את התואר השלישי במחלקה לערבית של אוניברסיטת בר־אילן. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בהדרכת פרופ' אוריאל סימון וד"ר חגי בן־שמאי ועסקה בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל[3]. בין השנים 1999–2007 ו־2010–2012 כיהן כראש המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן. משנת 2012 ועד שנת 2016 שימש סגן דקן בית הספר ללימודים מתקדמים[4]. בשנת 2013 שימש כנציג הפרופסורים החברים במועצה האקדמית העליונה של האוניברסיטה ובשנים 2017–2023 היה דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר־אילן. בשנת 1991 החל ללמד בחוג לערבית במכללת "בית ברל" במקביל לעבודתו באוניברסיטת בר־אילן. בשנת 2000 פרש ממנו בשל מינויו לראש המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן. בין השנים 1994–2017 לימד גם בחוג למחשבת ישראל במכללת "אורות ישראל"[5] שבאלקנה. עד שנת 2022 היה חבר ב"מועצה האקדמית העליונה" של המכללה וחבר במערכת כתב העת "אורשת", היו"ל מטעמה[6]. בין השנים 2013–2019 כיהן כיושב ראש ועדת המקצוע להוראת ערבית ואסלאם במשרד החינוך לסקטור היהודי. שלוסברג היה גם חבר הנהלת "המכון לחקר המחתרות ע"ש מנחם בגין" באוניברסיטת בר־אילן; חבר בוועדת המשמעת לסטודנטים (2006–2009); ראש אקדמי של תוכנית "יריחו" – במסגרת התוכניות לזרועות הביטחון במינהל המכללות באוניברסיטה (2009–2010); חבר בוועדת ההוראה האוניברסיטאית (2007–2010); חבר בוועדת הקבע של בית הספר ללימודים מתקדמים (2010–2015); חבר בוועדת המשנֶה לתואר שלישי למדעי היהדות והרוח של בית הספר ללימודים מתקדמים וחבר בוועדה לשמירה על אָפְיָהּ של האוניברסיטה (2012–2013). הוא חבר במערכת כתב העת "תימא" לחקר יהדות תימן ותרבותה[7], וכן במערכת כתב העת "מעיינות" היו"ל על ידי מכללת תלפיות (2022). שלוסברג מלמד במחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן משנת 1981, ובינואר 2017 מונה לדקאן הפקולטה למדעי הרוח. חיים אישייםמתגורר בפתח תקווה, נשוי לשרונה, ולהם שלושה ילדים. מחקריומחקריו עוסקים בלשון הערבית־היהודית של ימי־הביניים ובתרבותה, ובעיקר בפרשנות המקרא שנכתבה בלשון זו בימי־הביניים. הוא עסק רבות בתרגומים ובפירושים של פרשנים שחיברו את חיבוריהם בלשון הערבית־היהודית, דוגמת רב סעדיה גאון, יפת בן עֵלי, ר' תנחום הירושלמי ור' יהודה אבן בלעם, במקורותיהם ובהשפעתם. הוא השווה במחקריו את הפירושים הנ"ל לפירושים מקבילים שנכתבו באותה תקופה, ובכלל זה כאלה שנכתבו בלשון העברית, דוגמת פירושיהם של רש"י, ראב"ע ורד"ק, ולחיבורי הדקדוק המרכזיים של ימי־הביניים, דוגמת אלה של ר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח. כמו כן פעל שלוסברג להנגיש לציבור הלומדים והחוקרים חיבורים שלא ראו אור בדפוס, או שלא הונגשו לציבור הרחב, בעיקר בשל מגבלות שפה, ולכן חלק גדול מספריו וממאמריו כוללים טקסטים מימי־הביניים שראו בהם אור לראשונה. רב סעדיה גאוןמרבית ממחקריו הוקדשו ליצירתו הפרשנית של רב סעדיה גאון. הוא הקדיש עשרות מאמרים לתרגומו של רס"ג למקרא, במטרה לחשוף את מקורותיו, את התחכום והמקוריות של דרכי תרגומו, ואת השפעתו על הדורות הרבים של פרשני מקרא שחיו ופעלו אחריו, הן אלה שכתבו בלשון הערבית־היהודית והן אלה שכתבו בלשון העברית. במחקרים הציג את בקיאותו של רס"ג בלשון הערבית ובתרבות המוסלמית. כמו כן הוכיח את השימוש שעשה רס"ג במבנים תחביריים המשתייכים למשלב הסגנוני הגבוה של הלשון הערבית, דוגמת משפט התנאי חסר מילית התנאי ("ג'ואב אלאמר"). במחקריו ביקש להעמיד על הסיבות שהניעו את רס"ג לחבר את יצירותיו, הצביע על חתירתו של רס"ג להנהגה ולמנהיגות, מתוך תחושה אישית כי הוא זה שנועד להוביל את העם היהודי ולהנחותו בזמני קושי ומצוקה דתית, הגובלת בכפירה. יפת בן עֵלי הקראישלוסברג הוכיח את חשיבותו של יפת כפרשן ואת השפעתו הרבה על פרשנות המקרא בימי־הביניים, הן זו הקראית והן זו הרבנית. המהדורה הביקורתית של פירוש יפת לספר הושע, שאותה פרסם יחד עם פרופ' מאירה פוליאק, נחשבת לאחד המחקרים החשובים ביותר שנכתבו על יפת ועל יצירתו. במספר מאמרים עסק בתרגומים לעברית של פירושי יפת שנעשו בביזנטיון, תוך השוואתם אל כתבי־יד בערבית־יהודית של אותם פירושים. לתרגומים אלה חשיבות רבה במישור הפרשני, במישור הַקְּשָׁרים בין קראי ביזנטיון לקראי ארץ ישראל, ובנוגע להתפתחות הלשון העברית שם[8]. מדרשי תימןבמחקריו על מדרשי תימן עמד שלוסברג על מאפייניהם של מדרשי תימן, ובין היתר על יחסם לפירושי רב סעדיה גאון. תשומת לב מיוחדת הקדיש לדור הביניים של מדרשי תימן, אלה שנכתבו בין המדרשים הקלאסיים, שלשונם עברית וערבית ושהתבססו על דרשות חז"ל, על כתבי הגאונים ועל חיבוריהם של חכמי ספרד (במאות ה־13 עד ה־15), לבין המדרשים החדשים, שנכתבו כמעט לחלוטין בלשון העברית ושהתבססו על הדרש, הרמז והסוד[9]. במחקריו הוכיח שלוסברג, בהסתמך על ראיות סגנוניות, לשוניות ואחרות, כי מוצאו של ר' אברהם בן שלמה מתימן, וכי יש למנות אותו בין החשובים שבפרשני המקרא בתימן. הפולמוס שניהלו היהודים, בעיקר בימי־הבינייםמחקריו של שלוסברג בתחום זה עסקו בפולמוסים שניהלו רס"ג, ר' מימון אבי הרמב"ם, הרמב"ם, חכמי תימן ואחרים נגד האסלאם. כמו כן הוכיח במספר מאמרים את השתקפותו של הפולמוס המוסלמי הימי־ביניימי בחיבורים מן העת החדשה, ועמד על השינויים שהוא עובר לאורך השנים. פרסומיושלוסברג פרסם למעלה מ־150 מאמרים בעברית, באנגלית, בערבית ובגרמנית, וביניהם:
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
