חתכים מעגליים של אליפסואיד
תרשים של אליפסואיד כאשר כל אחד מהערכים
a
,
b
,
c
{\displaystyle a,b,c}
שונים זה מזה
אֶלִּיפְּסוֹאִיד הוא גוף תלת-ממדי שכל חתך שלו יוצר אליפסה . צורתו של כדור הארץ ניתנת לתיאור על ידי אליפסואיד.
המשוואה הכללית שמתארת אליפסואיד במערכת צירים קרטזית היא:
(
x
a
)
2
+
(
y
b
)
2
+
(
z
c
)
2
=
1
{\displaystyle \ \left({\frac {x}{a}}\right)^{2}+\left({\frac {y}{b}}\right)^{2}+\left({\frac {z}{c}}\right)^{2}=1}
, כאשר
a
,
b
,
c
{\displaystyle \ a,b,c}
הם קבועים המכונים צירי האליפסואיד . המרחק בין מרכז האליפסואיד
(
0
,
0
,
0
)
{\displaystyle (0,0,0)}
לבין הנקודות
(
a
,
0
,
0
)
,
(
0
,
b
,
0
)
,
(
0
,
0
,
c
)
{\displaystyle (a,0,0),(0,b,0),(0,0,c)}
שנמצאות על פני האליפסואיד נקראים חצי ציר. כאשר בהתאם לגודל של
a
,
b
,
c
{\displaystyle a,b,c}
מוגדר חצי ציר ראשי וחצאי ציר משניים.
קיימים מקרים פרטיים של אליפסואיד:
a
=
b
{\displaystyle a=b}
- נקרא ספרואיד . ספרואיד אפשר לקבל כגוף סיבוב של אליפסה .
a
=
b
>
c
{\displaystyle a=b>c}
- נקרא ספרואיד אובלי . זוהי, בקירוב, צורתו של כדור הארץ (הפחוס בקטבים בגלל השפעת הסיבוב).
a
=
b
<
c
{\displaystyle a=b<c}
- נקרא ספרואיד מוארך. זוהי צורתו של כדור פוטבול ורוגבי .
a
=
b
=
c
{\displaystyle a=b=c}
- כדור .
בספרות המתמטית אליפסואיד הוא שם כללי לכל סוגי האליפסואיד, אולם בספרות מדעית אחרת (בעיקר גאודזיה ), אלפסואיד מתאר ספרואיד.
נפחו של אליפסואיד הוא
4
3
π
⋅
a
b
c
{\displaystyle {\frac {4}{3}}\pi \cdot abc}
.
שטח הפנים של אליפסואיד הוא[ 1]
S
=
2
π
c
2
+
2
π
a
b
sin
(
φ
)
(
E
(
φ
,
k
)
sin
2
(
φ
)
+
F
(
φ
,
k
)
cos
2
(
φ
)
)
{\displaystyle S=2\pi c^{2}+{\frac {2\pi ab}{\sin(\varphi )}}\left(E(\varphi ,k)\,\sin ^{2}(\varphi )+F(\varphi ,k)\,\cos ^{2}(\varphi )\right)}
כאשר
cos
(
φ
)
=
c
a
,
k
2
=
a
2
(
b
2
−
c
2
)
b
2
(
a
2
−
c
2
)
,
a
≥
b
≥
c
,
{\displaystyle \cos(\varphi )={\frac {c}{a}},\qquad k^{2}={\frac {a^{2}\left(b^{2}-c^{2}\right)}{b^{2}\left(a^{2}-c^{2}\right)}},\qquad a\geq b\geq c,}
ו F (φ , k ) ו E (φ , k ) הם אינטגרלים אליפטיים מהסוג הראשון והשני בהתאמה.[ 2]
מקרה כללי
במקרה הכללי ניתן להגדיר אליפסואיד n ממדי (נקרא לעיתים היפראליפסואיד ) באמצעות[ 3] :
E
≡
{
x
∣
(
x
−
c
)
T
A
(
x
−
c
)
≤
1
}
{\displaystyle E\equiv \{x\mid (\mathbf {x-c} )^{\mathrm {T} }\!A\,(\mathbf {x-c} )\leq 1\}}
כאשר
A
{\displaystyle A}
היא מטריצה חיובית ,
x
{\displaystyle \mathbf {x} }
ו-
c
{\displaystyle \mathbf {c} }
הם וקטורים. הווקטורים העצמיים של
A
{\displaystyle A}
קובעים את צירי האליפסואיד, והערכים עצמיים שלה הם ההופכיים של ריבועי חצאי הצירים, ואילו c מגדירה את מרכז האליפסואיד.
באופטימיזציה ובלמידת מכונה נעשה שימוש באליפסואיד ממד גבוה במסגרת שיטה איטרטיבית לאופטימיזציה קמורה , המוכרת כשיטת האליפסואיד (אנ' ) , שבמסגרתה נוצרת סדרת אליפסואידים שלהם נפח הולך וקטן בכל שלב עד להתכנסות למציאת הפתרון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים