|
אנדוסקופיה אֶנְדּוֹסְקוֹפְּיָה (Endoscopy; בעברית: שקיפת פְּנים או שקיפה[1][2]) היא טכניקה כירורגית לבדיקה רפואית (ולעיתים ביופסיה ואף ניתוח פנימי) של גוף האדם, המתבצעת באמצעות החדרת צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה, דרך פתחים טבעיים בגוף, או דרך חתך עור. האנדוסקופ (בעברית: מַשְׁקֵף[2]) הוא למעשה צינור פלסטי גלילי, שבתוכו סיבים אופטיים המקרינים אור לעבר הגוף, ומעבירים תמונות באמצעות מצלמת וידאו זעירה המותקנת בקצהו, לצג הנשקף לעיני המנתח וצוות הרופאים. לאנדוסקופים מספר סוגים. כיום רווחים בשימוש הסוג הקשיח, שעוביו עשוי להגיע לעד 10 מ"מ, והסוג הגמיש, שעוביו כשני מילימטר בלבד. אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS) מאפשר, בנוסף למצלמה, להחדיר מכשיר אולטרה סאונד לבדיקת איבר פנימי ומחט לביצוע ביופסיה. שימוש סריקת איברים פנימיים, למשל:
הבדיקה משמשת בעיקר למטרות אבחנה כגון גילוי מוקדם של גידולים סרטניים, גילוי עצמים שנשאפו לריאות, וגילוי כיבים ופוליפים במערכת העיכול, אולם ניתן להשתמש באנדוסקופ גם לצורך טיפול, בעיקר בתחומי האורולוגיה, האורתופדיה והגינקולוגיה, כמו למשל כריתת פוליפים, קשירה וכריתת חצוצרות, כריתת רחם, כריתת כיס מרה, צריבת גידול בשלפוחית השתן או בפרוסטטה, ניתוחי ברכיים וניתוחי סינוסים. הבדיקה והטיפול בהתאם לסוגה ולכאב וחוסר הנוחות שהיא מעוררת, נעשית בזריקת טשטוש, בהרדמה מקומית, ולעיתים אף בהרדמה מלאה. יתרונות
חסרונות
למרות זאת היתרונות שבשיטה זו גוברים על החסרונות, ויש מגמה להכניס טכניקה זו במקום שהיא יכולה להחליף את הטכניקה הכירורגית המסורתית. לאחרונה התחילה טכניקה זו לחדור לתחום של הכירורגיה הפלסטית, ונעשים בה מספר סוגי ניתוחים כמו מתיחת מצח, מתיחת בטן, הגדלת חזה ומתיחת פנים. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
