|
אפו
.jpg) הר אָפּוֹ (בטאגאלוג: Bundok Apo) הוא הר געש שכבתי רדום באי מינדנאו. זהו ההר הגבוה ביותר בפיליפינים. תיאורהר אפו (מילולית "אב קדמון") הוא הר געש שכבתי פומרולי גדול המסווג על ידי המכון הפיליפיני לוולקנולוגיה וסייסמולוגיה[3] כ"הר געש פעיל בפוטנציה" (Potentially Active).[4] צורתו חרוטית, וגובהו 2,938 מטרים,[5] ההר הגבוה ביותר במדינה. הר אפו שוכן בין העיר דבאו סיטי ונפת דבאו דל סור במחוז דבאו ונפת קוטאבטו במחוז סוקסקסרג'ן. מפסגת ההר ניתן לצפות בעיר דבאו סיטי, 40 קילומטרים בכיוון צפון מזרח, בעיר דיגוס (Digos), 25 קילומטרים דרומית מזרחית מההר, ובעיר קידאפאוואן (Kidapawan), 20 קילומטרים מערבית להר. ההר מסתיים במישור שממנו מתרוממות שלוש פסגות. הפסגה הדרום-מערבית היא הפסגה הגבוהה ביותר בהר - הר געש אנדזיטי עד דקיטי הקרוי הר הגעש דבאו הכולל לוע געשי שרוחבו כ-500 מטרים ובו אגם לוע קטן. הלוע שבפסגה הצפונית הוא הצעיר ביותר. לאורך סדק המשתרע על המדרון הדרום מזרחי של ההר מגובה 2,400 מטרים ועד הפסגה יש סדרה של סולפטרות. התאריך של ההתפרצות האחרונה אינו ידוע, ואין אף עדויות היסטוריות על התפרצויות געשיות בהר. ההר הוא אחד מיעדי טיפוס ההרים הפופולריים בפיליפינים. הטיפוס המתועד הראשון לפסגת ההר היה ב-10 באוקטובר 1880, על ידי חבורה שאותה הוביל חואקין ראחאל (Joaquin Rajal), אז המושל הספרדי של דבאו. חי וצומחצמחייההר אפו מתאפיין בחמש חבורות צמחייה נבדלות: מיערות השפלה דרך יער הררי בגובה נמוך, יער הררי גבוה וכלה בסבך שיחים בפסגה. מלבד ההבדלים הנובעים מהפרשי הגובה, יצרו גורמים נוספים כדוגמת הטופוגרפיה, הגאולוגיה, האקלים, סוגי הקרקע, ומערכות ניקוז מי הגשמים מגוון בוטני עשיר הכולל מאות מינים נדירים ואנדמיים של פלורה. ההערכה כיום היא שיש בהר כ-800 מינים של צמחים וסקולריים וצמחים שאינם וסקולריים. בין 629 מיני הצמחים שזוהו בגבהים שבין 300 ל-1,000 מטרים מעל פני הים יש 42 מינים אנדמיים, 18 מהם בסכנת הכחדה כולל הסחלב Vanda sanderiana המוצע כפרח הלאומי של הפיליפינים. ל-37 מינים יש ערך כלכלי: כעץ לבנייה, כמקור לחבלים, כמקור לסיבים לאריגת סלי נצרים, כמזון לחיות הבית וכמקור לתרופות.[6] פירות דוגמת הדוריאן המכונה "מלך הפירות" גדלים בשפע על מדרונות הר אפו. בעלי חיים
שימורהפארק הלאומי הר אפו הכרזה מספר 59 של הנשיא מנואל קזון ב-9 בספטמבר 1936 קבעה את הר אפו כפארק לאומי. הרחבות נוספות היו בהכרזה מס' 35 מ-8 במאי 1966, והכרזה מס' 882 מ-24 בספטמבר 1996.[8] אישור חוק הרפובליקה (Republic Act) מס' 9237 קבע את הר אפו כאזור מוגן תחת הקטגוריה של פארק לאומי בשטח של 549,748 דונם; יחד עם שני שטחים נספחים בגודל של 25,000 דונם ועוד שטח בגודל של 65,000 דונם כאזור חיץ, שהוקצו עבור ניהול הפארק ולמטרות נוספות.[9] אף שהאזור הוכרז כפארק לאומי, השבילים המובילים לפסגת ההר מלוכלכים בערימות אשפה שהושלכה על ידי מטפסים, שנתיבי הטיפוס החדשים שהם פותחים יוצרים תנאים להתפתחות בליית קרקע על מדרונות ההר, שכבר כיום הם ערומים מצמחייה. משום כך מארגנים אגודות של מטפסי הרים וארגונים חברתיים מבצעי טיפוס מיוחדים אחרי השבוע הקדוש/פסחא, התקופה של שיא הטיפוס להר, על מנת לנקות את האזור מאשפה. רשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ומחלקת משאבי הטבע והסביבה (Department of Environment and Natural Resources), המוכרת בראשי התיבות של שמה (DENR) הגישה ב-12 בדצמבר 2009 את הר אפו כמועמד להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו. ההר נחשב על ידי ה-DENR כמרכז האנדמיות במינדנאו. בהר יש אחד הריכוזים הגדולים של מגוון ביולוגי יבשתי כפי שהוא נמדד בסוגי הפלורה והפאונה ליחידת שטח. יש בו חמש תצורות נבדלות של יערות החל מיער גשם טרופי בחלקו התחתון ליערות של חלקו התיכון וכלה ביערות של ההר הגבוה.[10] חלק מהמדרונות המזרחיים הם גם בתחום מיזם ה"הידרולוגיה למען הסביבה, חיים ומדיניות" (Hydrology for the Environment, Life and Policy) של אונסק"ו הידועה בראשי התיבות של שמה (HELP).[11] רשת ה-HELP של דבאו ממוקדת ביצירת שיתוף פעולה בין הגורמים השותפים לאזור פרשת המים של ההר. אנרגיה גאותרמיתהר אפו מהווה מקור מעולה לאנרגיה גאותרמית. "שדה ההפקה הגאותרמי של מינדנאו" שוכן בבארנגאי[12] של אילומאוויס (Ilomavis) בסמוך לקידאפאוואן שבנפת קוטאבטו. השדה מפיק 106 מגה-ואט, והוא כיום תחנת הכוח היחידה מסוגה במינדנאו.[13] תחנת הכוח הגאותרמית מופעלת על ידי חברת הנפט הלאומית של הפיליפינים (Philippine National Oil Company), והיא מספקת חשמל לקידאפאוואן ולנפות השכנות. הפעלתה דרבנה את התפתחות הכלכלה בעיר. ילידיםשש קבוצות אתניות של ילידים מתייחסים להר אפו כאל ביתם ונחלת אבותיהם: המנובוס (Manobos), הבגובו (Bagobo), האובוס (Ubos), האטס (Atas), הקלאגנס (K’Iagans) והטגאקאולו (Tagacaolo). שבטים אלו חיים אלפי שנים סביב ההר אותו הם מחשיבים כקרקע קדושה, מקום הפולחן הדתי וקיברו של "אפו סנדאווה" (Apo Sandawa), אביהם הקדמון. כמה גנאלוגיות של מנהיגים ידועים של הלומאד[14] בדרום מרכז מינדנאו משייכות את שורשיהם להר אפו. עבור הלומאד נגזר שם ההר משמו של אביהם הקדמון "אפו סנדאווה". הר אפו הוא עבורם המקור לאורחות חייהם הרוחניים והתרבותיים, ומקור למזון ולמרכיבים לתרופות.[6] טיולים רגלייםבהיותו ההר הגבוה ביותר בפיליפינים מהווה הר אפו אחד מיעדי טיפוס ההרים הפופולריים ביותר במדינה. אל הפסגה מובילים כמה שבילים היוצאים מנפות קוטאבטו ודבאו. השביל הנוח ביותר יוצא מהעיר קידאפאוואן, ואורך בין שלושה לארבעה ימים הלוך ושוב. על פי שיטת הסיווג הנהוגה באתר האינטרנט המקומי PinoyMountaineer.com, המוקדש לטיפוס הרים, מסווג הטיפוס על הר אפו ברמת קושי 7 מתוך 9. בין האתרים בהם עובר השביל כלולים אגם ונאדו (Venado), אחד האגמים הגבוהים ביותר בפיליפינים, הסולפטרות והלוע הגעשי הישן בסמוך לפסגה. מזג האוויר מאפשר טיפוס על ההר בכל עונות השנה, אבל התקופות הפופולריות ביותר לטיפוס הן בקיץ ובחודש אוקטובר.[15] קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||
