אקוויפר החוף
אקוויפר החוף הוא אקוויפר (שכבת סלע המכילה מים) במדינת ישראל. האקוויפר משתרע על פני כ-120 ק"מ לאורך חוף הים התיכון, מאזור הכרמל עד רצועת עזה, ברצועה הנמשכת מקו החוף במערב ועד 7–20 ק"מ מזרחה. נקרא גם "אקוויפר הפלייסטוקן", על שם השכבות הגאולוגיות העיקריות המרכיבות אותו. הוא המקור העיקרי למים ברצועת עזה. עוביו של האקוויפר החופי הוא של 160–180 מטר ותחום השתרעותו מגיע עד 20 ק"מ מהחוף. המים באקוויפר זה נאגרים בתוך חול, אבן חול וכורכר. קיבולת המים היא 20 מיליארד מטרים מעוקבים. רוב המים באקוויפר מגיעים ממי גשמים. שאר המים מגיעים מנחלים ושיטפונות שמקורם באזור ההר, אך מחלחלים לקרקע במישור החוף. המקור העיקרי של מים טבעיים שפירים במשק המים בישראל הוא מי התהום[1]. בישראל שני אקוויפרים מרכזיים של מי תהום - אקוויפר החוף ואקוויפר ירקון תנינים (המכונה גם אקוויפר ההר). מקורות המים הטבעיים של ישראל ובעיקר מי התהום נתונים בסכנת זיהום והמלחה הולכת וגדלה, כתוצאה מפעילות תעשייתית, דלקים, פעילות חקלאית ושאיבת יתר של האקוויפרים השונים, המביאה לירידת מפלסיהם וחדירת מים מלוחים לתוכם. גורם נוסף הוא הזרמת השפכים מרצועת עזה[2]. גורם חשוב להקטנת חלחול מי גשמים לאקויפר הוא סלילת נתיבים נוספים לאורך כביש החוף והרחבת נתיבי הרכבת שמשמעה הפיכת שטחים בעלי פוטנציאל חלחול בשולי הכביש הקיים לשטחים אטומים, מהם ניגרים המים לנקזים. לפיכך, התכנית מקטינה את פוטנציאל החלחול לאקוויפר[3]. הרשות הממשלתית למים וביוב מופקדת על שמירת איכות מקורות המים הטבעיים והלא טבעיים, על שיקומם, על טיובם ועל מניעת זיהומם. למעלה מ-65% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת על פני האקוויפר והדבר גורם לנזקים - פגיעה באיכות המים. שטח האקוויפר באזורים העירוניים הוא גדול יחסית וכתוצאה מכך אין חלחול של מי גשמים אל האקוויפר והדבר גורם לזיהום והמלחה של המים כך שכל הבארות אשר בעבר היו מחוץ לעיר וכתוצאה מהבינוי המואץ והתפשטות העיר נמצאות הבארות כיום בתחומי הערים והם לא בשימוש. מי התהום באקוויפר החוף חשופים מאוד לזיהום משתי סיבות:
הפתרון לצמצום זיהום מי האקוויפר הוא הסדרת השפכים שלא יחלחלו לאדמה ופיקוח על מפעלי תעשייה. הפתרון לצמצום המלחת מי האקוויפר הוא צמצום השאיבה מאקוויפר החוף ופיתוח מקורות מים חלופיים. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נסגרו בארות רבות באזור זה בעקבות מקרים של המלחת מי התהום וזיהומם. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|