אקסקיושן דוק

אקסקיושן דוק
Execution Dock
	Execution Dock Stairs בווֹפינג, מזרח לונדון, במפה מ-1746
מידע כללי
סוג	גרדום
מדינה	הממלכה המאוחדת
קואורדינטות	51°30′12″N 0°03′26″W / 51.5033°N 0.0572222°W
	(למפת לונדון רגילה) קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס אקסקיושן דוק

אֶקְסֶקְיוּשְׁן דּוֹק (באנגלית: Execution Dock, מילולית: "מַעֲגָנַת הַגַּרְדּוֹם") הוא מקום בגדת הנהר תמזה, ליד ווֹפִּינְג שבלונדון. במשך למעלה מ-400 שנים ניצב בו גרדום עליו הוצאו להורג בתלייה פירטים, מבריחים ומורדים שנידונו למוות בבתי משפט של האדמירליות (אנ'). ההוצאה להורג האחרונה התבצעה בו ב-1830.

תולדותיו

לאדמירליות הבריטית הייתה הסמכות לשפוט את כל מקרי הפשע שנעשו בים. הגרדום בשפת התמזה, בסימן שיא השפל, כלומר במי הנהר ולא ביבשה, ציין את תחילת תחום השיפוט של האדמירליות. כל אדם שביצע פשע באונייה, בין במימי המולדת או הרחק ממנה בלב ים, הובא בסופו של דבר ללונדון ועמד למשפט בפני בית המשפט הגבוה של האדמירליות (אנ').

עונש מוות הוטל על מעשי מרידה שהסתיימו ברצח, על מעשי רצח באוניות בים, ועל הפרות מסוימות של חוקי הצי (אנ') שקבעו את כללי המשמעת של המלחים והקצינים. אלו שנדונו למוות הובאו בדרך כלל אל מעגנת הגרדום מכלא מרשלסי (Marshalsea), מדרום לתמזה, אך היו שהובאו גם מכלא ניוגייט. הנידונים הובלו דרך גשר לונדון וחלפו על פני מצודת לונדון. בראש התהלוכה רכב מרשל בית המשפט הגבוה (High Court Marshal) או ממלא מקומו, כשהוא אוחז בידו משוט כסף שסימל את סמכותה המשפטית של האדמירליות. האסירים הוסעו בעגלה אל וופינג בלוויית כומר (Chaplain) שעודד אותם להתוודות על חטאיהם. הנידונים למוות הורשו ללגום רבע גלון שיכר בבית מרזח בדרכם אל הגרדום. לקראת ההוצאה להורג נאספו אלפים על גדות הנהר, והיו ששכרו סירות על מנת להיטיב לראות את התלייה. את ההוצאות להורג ביצעו תליינים מכלא טיברן (אנ') או מכלא ניוגייט.

עונש אכזרי במיוחד היה שמור לאלו שהורשעו בשוד ימי, כי הם ניתלו מחבל קצר.^[1] המשמעות הייתה מוות איטי מחנק, משום שמפרקתו של האסיר לא נשברה בנפילה. צורת תלייה זו נקראה Marshal's dance ("ריקוד המרשל"), כי הגפיים המתנועעות של התלוי נדמו כ"מרקדות" בשל החנק הממושך. בניגוד לעונשי תלייה ביבשה, כמו בטיברן, גופות הפירטים שניתלו ב"אקסקיושן דוק" לא הורדו מן הגרדום מיד לאחר המוות. נהוג היה להשאירן תלויות עד שחלפו שלושה מחזורי גאות לפחות, אז המים הגואים כיסו את ראשיהם. נוהג זה הופסק בסוף המאה ה-18. כאשר ניתלו עבריינים ידועים ביותר לשמצה, ציוותה האדמירליות למרוח את גופותיהם בזפת ולתלות אותן בשלשלאות ברזל על גדת הנהר ב-Cuckold's Point (אנ') או ב-Blackwell Point (אנ'), אות אזהרה לימאים על הצפוי להם אם ישלחו ידם בשוד ימי.^[2]

ידיעה שהתפרסמה ב-The Gentleman's Magazine ב-4 בפברואר 1796 מתארת בצורה חיה הוצאה להורג טיפוסית באקסקיושן דוק.

"הבוקר, קצת אחרי השעה עשר, הובאו מניוגייט שלושה מלחים שהואשמו ברצח קפטן ליטל – קולי, קול ובלאנש – והובלו בתהלוכה אל מעגנת הגרדום כדי לקבל את העונש המגיע להם על פי חוק. על העגלה שבה נסעו היה ספסל גבוה, באמצע ישב קולי, היוזם והמתכנן של הרצח, ומשני צדדיו כלי השרת האומללים שלו, הספרדי בלאנש והמולאטי קול; מאחור, על ספסל נפרד, שני התליינים.

קולי נראה כשיכור מיין, חושיו מעורפלים, והשניים האחרים כמי שאינם מבינים את הקורה אותם, כי גם ברגע האחרון לחייהם, כפי שסיפרו לנו, לא נשאו וידוי. לפני השעה שתים עשרה, לעיני קהל עצום של צופים, לגם כל אחד מהם כרבע גלון שיכר.

בדרך אל מקום התלייה נסע לפניהם במרכבתו מרשל האדמירליות, ואחריו רכובים על סוסים סגן המרשל, בידו משוט כסף, ושני המרשלים של הסיטי, פקידי השריף ועוד. התהלוכה כולה התנהלה בחגיגיות רבה."^[3]

קפטן קיד, הפיראט הידוע לשמצה, שהורשע בשוד ימי וברצח, הובא מכלא ניוגייט והוצא להורג במקום זה ב-1701. חבל התלייה נקרע, וקיד נתלה פעם שנייה. גופתו הושמה בכלוב ברזל (אנ') והושארה תלויה על גדת התמזה בטילבורי למשך שלוש שנים.^[4]

ויליאם ואטס (Watts) וג'ורג' דייוויס, שהורשעו בשוד ימי על חלקם במרד באונייה "סייפרוס" (אנ'), היו הנידונים האחרונים שניתלו ב"דוק", ב-16 בדצמבר 1830.

המיקום

מקורות אחדים מציינים כי "E" גדולה על הבניין ב-Swan Wharf בגדת התמזה מצביעה על מקומו של ה"אקסקיושן דוק".^[5] מקור אחר מציין כי הגרדום נמצא בערך במקום בו עומדת כיום תחנת הרכבת העילית של לונדון.^[6]^[7]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אקסקיושן דוק בוויקישיתוף

Ben Johnson, "Execution Dock" in: Historic Uk - The History and Heritage Accommodation Guide.
"Hanging at Execution Dock, Late 18th Century". In: British Tars, 1740 — 1790. July 8, 2015.

לקריאה נוספת

Hartshorne, Albert (1901), Hanging in Chains. London, T. F. Unwin. Digitized copy in InternetArchive.
Gillian Tindall, "Walking Wapping's Streets", New York Times, 28 November 1999.

הערות שוליים

^ "Execution Dock". www.historic-uk.com. Retrieved 8 January 2020.
^ Hartshorne (1901), pp. 73-75.
^ The Gentleman's Magazine, 4th February 1796. p. 161. Digitized copy in HathiTrust.
^ ^ "A brief history of piracy". Royal Navy Museum. Retrieved 23 June 2011.
^ Macdonald (2004), p. 120.
^ Tindall (1999).
^ Macdonalnd ומקורות נוספים, לרבות מפת Rocque (אנ'), קובעים את מקומו של אקסקיושן דוק בצומת הרחובות Brewhouse Lane ו-Wapphing High Street, אבל יש לשים לב שמסלולו של הרחוב השתנה מאז שורטטה המפה, וכיום עובר Brewhouse Lane במקביל ל-Wapping High Street. ראו מיקומי Wapping New Stairs ו-Gun Warf בימינו במפת גוגל, שניהם מופיעים במפת Rocque.

[1] "Execution Dock". www.historic-uk.com. Retrieved 8 January 2020.

[2] Hartshorne (1901), pp. 73-75.

[3] The Gentleman's Magazine, 4th February 1796. p. 161. Digitized copy in HathiTrust.

[4] "A brief history of piracy". Royal Navy Museum. Retrieved 23 June 2011.

[5] Macdonald (2004), p. 120.

[6] Tindall (1999).

[7] Macdonalnd ומקורות נוספים, לרבות מפת Rocque (אנ'), קובעים את מקומו של אקסקיושן דוק בצומת הרחובות Brewhouse Lane ו-Wapphing High Street, אבל יש לשים לב שמסלולו של הרחוב השתנה מאז שורטטה המפה, וכיום עובר Brewhouse Lane במקביל ל-Wapping High Street. ראו מיקומי Wapping New Stairs ו-Gun Warf בימינו במפת גוגל, שניהם מופיעים במפת Rocque.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]