אריה ורותי
"אריה ורותי" הוא שיר של הזמר הישראלי עמיר לב מתוך אלבומו השני, "עמיר לב". השיר הופיע כרצועה השמינית באלבום. נכון ל-2024 השיר נחשב לאחד משיריו המוכרים והבולטים ביותר של לב,[1][2] והוא מבצע אותו בכל הופעותיו, לרוב לבדו ובלוויית גיטרה בלבד. תוכן השירהשיר, שהוגדר "מהסיפורים הזוגיים הקורעים שנוצרו במוזיקה הישראלית",[3] מספר על אריה ורותי, בני זוג, שהזוגיות ביניהם שמתחילה באידיליה, הולכת ומתדרדרת, עד לסופה הטראגי. השיר מתחיל בתיאור תמונה של השניים יושבים במסעדה. הקרבה בין השניים מתבטאת ביכולתו של אריה להצחיק את רותי ובמגע ביניהם. השניים אוחזים ידיים, ורגליהם נוגעות זו בזו מתחת לשולחן. חלקו השני של הבית הראשון קופץ בזמן. השניים מתגוררים יחד, אריה מחכה לרותי במיטה המשותפת, אך כשהיא מגיעה לבסוף הביתה היא לא ממהרת להגיע אליו, ומושכת את הזמן, כשהיא מתקלחת ארוכות. הפזמון הפסימי מהווה רמז מטרים להמשך העתיד לבוא. "מפולות בהרים, חשבו שזה יקרה באיזה יום עצוב. ארמונות נוצצים הפכו בשנייה לאיזה חור עלוב". בבית השני מתוארת סיטואציה אחת בהמשך חייהם המשותפים של השניים. באחד הלילות רותי לא חוזרת. כשהיא חוזרת לבסוף בבוקר, היא מתקלחת שוב לאורך זמן, ואריה לא חוקר אותה לפשר היעדרותה. השניים עדיין מחזיקים ידיים, אך רותי נרדמת ואריה לוקח שני כדורים במקום כדור אחד (אם כי לא מוסבר באיזה כדורים מדובר). לאחר פזמון נוסף מגיע הבית האחרון, הסוגר את השיר. אריה נפטר (ככל הנראה התאבד, אם כי הדבר לא נאמר במפורש[א]) והמספר שמשתתף בהלוויה בוחן את אלו שמלווים את אריה בדרכו האחרונה, ומגלה שרותי לא הגיעה להלווייתו של אריה. לב עצמו מסרב באופן עקבי לספר את הסיפור שהביא אותו לכתוב את השיר,[4] אך נטען כי השיר נכתב לאחר התאבדותו של חבר ילדותו, אריאלי, שהתאבד בגיל 28, והעובדה שחברתו של אריאלי לא הגיעה ללוויה.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|