בום טכנולוגיה

בום טכנולוגיה
**Boom Technology**
נתונים כלליים
סוג	תעופה וחלל
מוטו	The Future Is Supersonic
מייסדים	בלייק שול, ג'ו וילדינג, ג'וש קראל
תקופת הפעילות	2014–הווה (כ־11 שנים)
מיקום המטה	דנוור, קולורדו, ארצות הברית
ענפי תעשייה	בניית מטוסים אזרחיים על-קוליים
מוצרים עיקריים	supersonic aircraft
מנכ"ל	בלייק שול
	boomsupersonic.com

בום טכנולוגיה (באנגלית: Boom Technology, ידועה גם בשמה המסחרי: Boom Supersonic) היא חברת הזנק שמתכננת לייצר מטוס נוסעים אזרחי על-קולי שיוכל להטיס 45 נוסעים. החברה, שבסיסה בדנבר, קמה בשנת 2014.^[1] המטוס שמתכננת החברה עתיד להגיע למהירות של 2.2 מאך (2,335 קמ"ש), כלומר, יוכל לטוס מניו יורק ללונדון בשלוש שעות ו-24 דקות, במחיר משוער של 5,000 דולר אמריקאי.^[1] החברה השתתפה בתוכנית הסיוע בהתחלת פרויקטי הזנק של "Y קומבינטור"(אנ') בתחילת שנת 2016 וקיבלה מימון מסאם אלטמן מ-"Y קומבינטור", מ"קבוצת שרף", מ"שמונה שותפים" של ג'ו לונסדייל ומממנים נוספים.^[2]

ריצ'רד ברנסון אישר שחברת וירג'ין אטלנטיק תזמין עשרה מטוסים ובנוסף מסר שחברת ספינת החלל(אנ'), חברת בת של וירג'ין גלקטיק, תהיה שותפה בייצור ובניסוי.^[3]^[2] נוסף על כך מסרה בום שחברת תעופה אירופאית נוספת הזמינה 15 מטוסים אופציונאלים נוספים, מה שמעלה את ערך ההזמנות האופציונאליות שלה ל-5 מיליארד דולר.^[4] מחירו החזוי של מטוס בודד (ללא תוספות ועיצוב פנים) עומד על 200 מיליון דולר.^[5]

בחודש מרץ 2016 הציגה החברה שרטוטי קונספט של המטוס ודגם עץ שלו.^[6] באוקטובר 2016 הוצג עיצוב חדש שהגדיל את המטוס ל-47 מטרים ו-24 סנטימטרים, ואיפשר תוספת של עשרה מקומות ישיבה, עד ל-50 נוסעים. גם מוטת הכנפיים הוגדלה בהתאם, והתווסף מנוע שלישי במטרה לאפשר למטוס טווח פעולה נוסף של 180 דקות במקרה חירום.

ב-15 בנובמבר 2016 נחשף בדנוור ה-XB-1 הידוע גם בכינוי "בייבי בום". מדובר בדגם מוקטן שגודלו שליש מגודל המטוס המתוכנן; כ-21 מטר אורך, כ-17.2 מטר מוטת כנפיים, ובעל משקל מקסימלי בהמראה של 6.1 טון. המטוס מונע בשלושה מנועי J85-21 של חברת ג'נרל אלקטריק ללא מבער אחורי בעלי דחף של 16 kN ובעלי מבנה שמאפשר שינוי ביניקה והפליטה. מנועים אלו אמורים להיות מסוגלים לאפשר מהירות של 2.2 מאך לטווח של 1,000 מילים ימיים. המטוס בנוי מחומרים קלים, בעל תא טייס המכיל שני אנשי צוות ומנשק זוויתי בגחון המטוס וכיפוף באחורי הכנף. המטוס הסופי אמור להכיל 45 מושבים או 55 מושבים בעיצוב צפוף יותר, ולטוס לראשונה ב-2023.^[7]

מבנה המטוס הוא של כנף דלתא סטנדרטי לגרר על-קולי נמוך, כמו 75% מגודלו של מטוס קונקורד. בדומה ל-QSST(אנ'), הוא לא צפוי לייצר בום על-קולי ובדומה ל-Aerion AS2(אנ') גם לא זרימה שכבתית על-קולית. בגלל יחס מוטת הכנף הנמוך שלו (כ-1.5), הגרר גבוה במהירויות נמוכות והמטוס זקוק לדחף חזק על מנת להמריא. "בום" רוצה להשתמש במנועי טורבו פאן בעלי יחס זרימה מתון וללא מבער אחורי, בשונה ממנועי האולימפוס של רולס רויס ששימשו את הקונקורד. המנועים הקיימים בשוק הם אלה של מטוסי קרב סילוניים, החסרים את החיסכון בדלק ואת האמינות הדרושה לטיסות מסחריות. יצרני מנועים אינם מסוגלים לפתח מנועים כאלה על בסיס 10 רכישות צפויות. "בום" צריכה להתייחס גם ליחס החרטום כלפי מעלה בנחיתה, לרעש המנוע ולצריכת הדלק המשולשת ליחידת מרחק ולמושב של מטוס רחב גוף מודרני.^[8]