|
ביוגרפיה
  המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו – חיים, גרפיה – כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים). המונח מתייחס לרוב לסוגה בספרות ובקולנוע המתארת את תולדות חייו של אדם מסוים. ביוגרפיה יכולה לתאר אדם ממשי או בדיוני, אך השימוש במושג מתייחס בדרך כלל לדמות שחיה במציאות. ביוגרפיה מתאפיינת בתיאור אינטימי ומפורט של חיי האדם, והיא עוסקת לא רק בעובדות יבשות, אלא גם ברגשותיה ומחשבותיה של הדמות. פעמים רבות מלמדת הביוגרפיה לא רק על האדם שבו היא עוסקת, אלא שופכת אור דרכו על כל הסביבה שבה חי. הביוגרפיה במהלך ההיסטוריהבעת העתיקההביוגרפיות הקדומות נכתבו מטעמם של מלכי אשור, מסופוטמיה, בבל, מצרים, הודו וסין, ותיארו בעיקר את הישגיהם של אותם מלכים. ניתן להתייחס לחלק מכתבי התנ"ך כאל ביוגרפיות, מכיוון שהם מתארים את חייהם של מלכי, נביאי ושבטי ישראל. בין הביוגרפיות הבולטות ביוון העתיקה נמנית זו של קסנופון, ברומא "חיי הקיסר" של סווטוניוס, הביוגרפיות המקבילות של פלוטרכוס, בעיקר "אנשי יוון ורומי" וכן מעשי השליחים בברית החדשה. בסין היה זה סה-מה צ'יאן עם רשומות ההיסטוריון. בימי הבינייםבימי הביניים ריכזה הכנסייה הקתולית את רוב מאגרי המידע בעולם הנוצרי. מכאן, ביוגרפיות שנכתבו בתקופה זו תיעדו את חייהם של אפיפיורים, כמרים וקדושים, ונכתבו בעיקר על ידי נזירים. מטרתן היה לעודד אנשים להמיר דתם לנצרות. בשלהי ימי הביניים החלו להופיע ביוגרפיות של מלכים ואבירים, והביוגרפיות הדתיות החלו להתפוגג. "מותו של ארתור (Le Morte d'Arthur)" מאת סר תומאס מלורי היא הביוגרפיה הידועה ביותר שנכתבה באותה תקופה, המתארת את חייו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול. בתקופת הרנסאנס נכתבו לראשונה ביוגרפיות על פשוטי עם, כאמנים ומשוררים. כתיבת ביוגרפיהביוגרפיות מתבססות על ראיונות, מכתבים, כתבות ומקורות מידע אחרים הנוגעים לסובייקט. הופעתו של המחשב הקלה על איסוף ועיבוד החומר, וכיום ביוגרפיות בנות למעלה מאלף עמודים הן חיזיון נפוץ. כמו כן, ביוגרפיה כיום אינה מוגבלת עוד לספר. ערוצי טלוויזיה רבים מתמחים ביצירת סדרות העוסקות בחייהן של דמויות עבר, ונוצרו מספר סרטי קולנוע ביוגרפיים או סמי-ביוגרפיים. על הציפיות מביוגרפיה טובה מספר פרופ' זאב שטרנהל:
על היחס של הביוגרף למושא כתיבתו עמד פרופ' אלי שאלתיאל, מחבר הביוגרפיה של משה סנה:
סוגיה זו עולה בהרחבה בסרט "טרומן קפוטה", העוסק ביחסים שבין טרומן קפוטה, מחבר הספר "בדם קר" ובין פרי סמית, הרוצח שבו עוסק הספר. על האיזון הנדרש בעת כתיבת ביוגרפיה עמדה פרופ' אניטה שפירא, מחברת של ביוגרפיות אחדות:
פרופ' שפירא ממחישה את הבעיה שבמעבר מהפרטים המרכיבים את הביוגרפיה אל התמונה הכוללת:
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
|
