|
ביל ברידג'ס
ויליאם "ביל" ברידג'ס (באנגלית: William "Bill" Bridges; 4 באפריל 1939 – 25 בספטמבר 2015) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1963–1975. לאורך הקריירה השתתף 3 פעמים במשחק האולסטאר ורשם ממוצעים כוללים של 11.9 נקודות, 11.9 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים למשחק.[1] ביוגרפיהברידג'ס נולד בעיר הובס שבניו מקסיקו, ובין השנים 1957–1961 למד באוניברסיטת קנזס. ב-3 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה רשם ממוצעים של 13.2 נקודות ו-13.9 ריבאונדים למשחק.[2] בדראפט ה-NBA 1961 נלקח ברידג'ס בבחירה ה-32 על ידי קבוצת שיקגו פקרס.[3] משלא זכה לחוזה בשיקגו, בחר לשחק עבור קבוצת "קנזס סיטי סטירס" מ"ליגת הכדורסל האמריקאית" (ABL), אשר התפרקה לאחר כעונה וחצי, בדצמבר 1962.[4] בינואר 1963 חתם על חוזה בסנט לואיס הוקס, אשר עברה בשנת 1968 לאטלנטה. בכל אחת מ-9 עונותיו עם ההוקס העפילה הקבוצה לשלב הפלייאוף, אך באף אחת מהן לא הצליחה לעבור את סדרת גמר המערב. בעונות 1967, 1968 ו-1970 השתתף ברידג'ס במשחק האולסטאר, בעונות 1969 ו-1970 נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, ולאורך תקופתו במועדון רשם ממוצעים כוללים של 12.7 נקודות ו-12.7 ריבאונדים למשחק. במשחק מול ניו יורק ניקס בפלייאוף 1971 אסף ברידג'ס שיא מועדון של 36 ריבאונדים בניצחון קבוצתו.[5] בנובמבר 1971 הועבר בטרייד לפילדלפיה 76', וכשנה לאחר מכן נשלח בטרייד נוסף ללוס אנג'לס לייקרס. עד לסיום עונת 1972/1973 שימש כשחקן חמישייה קבוע בלייקרס, לצד וילט צ'מברלין, ג'ים מקמילן, גייל גודריץ' וג'רי וסט, וסייע להם להעפיל לגמר ה-NBA. בסדרת הגמר עצמה הפסידה הקבוצה מול הניקס, בתוצאה 1–4. בדצמבר 1974 שוחרר מהלייקרס, ובמרץ 1975 חתם על חוזה בגולדן סטייט ווריורס. באותה עונה זכה עם הווריורס באליפות ה-NBA השלישית של המועדון, ובסיומה פרש ממשחק. בעת פרישתו ניצב במקום התשיעי ברשימת הריבאונדרים המובילים בתולדות ה-NBA, עם 11,054.[6] ב-25 בספטמבר 2015 נפטר ברידג'ס לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, בגיל 76.[7] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||
