בית המדרש גולדרס גרין

בית המדרש גולדרס גרין
Golders Green Beth Hamedrash
התאגדות	קהילה אורתודוקסית עצמאית
שפה רשמית	אנגלית
מדינה	בריטניה
מקום פעילות	The Riding, Golders Green Road, Golders Green, London NW11 8HL
מייסדים	הרב ד"ר אליהו מונק
תקופת הפעילות	1934–הווה (כ־91 שנים)
מוטו	והתפללו והתחננו אליך בבית זה ואתה תשמע השמים
	https://ggbh.info/index.html
קואורדינטות	51°34′25″N 0°12′10″W / 51.5735°N 0.202639°W

בית המדרש גולדרס גרין הוא כינויה של קהילה חרדית עצמאית הפועלת בפרוור גולדרס גרין בצפון לונדון. הקהילה ידועה גם בשמות קהילת מונק'ס או GGBH. התפילות נערכות בנוסח אשכנז.

בפרוור גולדרס גרין קיימות מספר רב של קהילות יהודיות שונות. יש בו כ-50 מסעדות כשרות, מעל 40 בתי כנסת ו-30 בתי ספר יהודיים, חלקם פרטיים. קהילת בית המדרש גולדרס גרין היא הקהילה הגדולה והמשפיעה ביותר.^[1]

היסטוריה

הקהילה הוקמה בשנת 1934 על ידי הרב ד"ר אליהו מונק למען פליטים מגרמניה הנאצית שהגיעו ללונדון לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, ביניהן משפחת רוזנפלדר - ענף בני היינריך-אהרון מאיר. הרב ד"ר אליהו מונק קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה וספרות אנגלית מאוניברסיטה בגרמניה. הוא השתייך לזרם תורה עם דרך ארץ מיסודו של הרב שמשון רפאל הירש. חברי הקהילה היו אורתודוקסים אדוקים, אך בו זמנית בקיאים בתרבות האירופית וביניהם לא מעט עורכי דין, מדענים, פרופסורים באוניברסיטה, סופרים ועוד.^[2] הרב חיים ישראל איסר פלדמן כיהן כרב משנות ה-1970, עד שיצא לפנסיה ב-2007; הוא נפטר ב-2020.^[3] כעת המנהיג הרוחני של הקהילה הוא הרב ישראל מאיר גרינברג.

עד שנת 1935 התפילות נערכו בספריית בית הספר קינג אלפרד.^[4] לאחר מכן, עד שנת 1959, התפילות נערכו במכון על שם הרב ראובן לינקולן. הקהילה עברה למעונה הנוכחי ברידינג בשנת 1956.

קהילת בית המדרש גולדרס גרין הקימה את בית הספר היסודי "מנורה"^[5] במטרה לספק לילדיה חינוך דתי ורמת השכלה כללית נאותה. בית הספר מקבל גם ילדים מקהילות אחרות אשר שומרים על אורח חיים דתי על פי העקרונות שנקבעו על ידי הרב של קהילת GGBH. בשנת 2001 הוקם בית ספר תיכון לבנות.

בתחילת דרכה, הקהילה הייתה חברה בהתאחדות הקהילות החרדיות אך במרוצת השנים הפכה לקהילה עצמאית. הקהילה משתמשת בשירותי הקבורה של חברת קדישא "עדת ישראל" של התאחדות הקהילות החרדיות ובשירותי גוף הכשרות "כדתיא", שהוקם במקורו בשיתוף הקהילה ונחשב להכשר המהודר בבריטניה.

מנהגי בית הכנסת

המנהג המקורי של בית הכנסת היה חבישת מגבעות במהלך התפילה, ורק הרב הורשה להניח את הטלית על ראשו. היום, חוק זה עדיין תקף באופן רשמי, אבל בפועל לא מקפידים עליו, ויש מתפללים רבים שמניחים את הטלית על ראשם.

בחגים ובשבתות מיוחדות מקפידים על אמירת רוב רובם של הפיוטים שבנוסח אשכנז,^[6] ובניגוד לרוב קהילות היקים שמתפללים לפי נוסח אשכנז המערבי, המנהגים מבוססים על מנהג ברלין, שהוא מנהג אשכנז המזרחי (מה שנקרא אצל היקים "מנהג פולין").

האבלים אומרים קדיש ליד החזן, כל אחד בנפרד.

לקריאה נוספת

Rachel Kolsky, Roslyn Rawson - Jewish London, New Holland, 2012

הרב אליהו מונק (עורך), דינים ומנהגים של ק"ק ובית המדרש גולדרס גרין, לונדון, 1959.^[7]

קישורים חיצוניים

אתר בית המדרש (באנגלית)
תמונה ופרטים על בית המדרש באתר גנאלוגי יהודי (באנגלית)
מזכרונות הרב לואי ג'ייקובס
ק"ק ובית המדרש גלדרס גרין (לונדון, אנגליה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ JEWISH LIFE IN GOLDERS GREEN
^ Gerald Parsons, The Growth of Religious Diversity: Traditions, Psychology Press, 1993, ISBN 978-0-415-08326-3. (באנגלית)
^ https://hamodia.com/2020/02/27/263317/ (באנגלית).
^ JCR-UK: Golders Green Beth Hamedrash Congregation (Munk's Synagogue), London NW11, www.jewishgen.org
^ אתר הרשמי של Menorah Primary School
^ לא אומרים פיוטי מאורה ואהבה כלל (ואפילו את הפיוט שני זיתים לא אומרים, אך יש מוותיקי הקהילה שטוענים שלפני חמשים שנה כן אמרו שני זיתים), וגם מדלגים חלקים מהקרובות בימים טובים מסוימים.
^ בהקדמת הספר צוין שחלק המנהגים מועתק ממנהגי ביהכ"נ דקהל עדת ישראל פה בערלין, בערלין תרצ"ג, בשינויים לפי הצורך.

[1] JEWISH LIFE IN GOLDERS GREEN

[2] Gerald Parsons, The Growth of Religious Diversity: Traditions, Psychology Press, 1993, ISBN 978-0-415-08326-3. (באנגלית)

[3] ttps://hamodia.com/2020/02/27/263317/ (באנגלית).

[4] JCR-UK: Golders Green Beth Hamedrash Congregation (Munk's Synagogue), London NW11, www.jewishgen.org

[5] אתר הרשמי של Menorah Primary School

[6] לא אומרים פיוטי מאורה ואהבה כלל (ואפילו את הפיוט שני זיתים לא אומרים, אך יש מוותיקי הקהילה שטוענים שלפני חמשים שנה כן אמרו שני זיתים), וגם מדלגים חלקים מהקרובות בימים טובים מסוימים.

[7] בהקדמת הספר צוין שחלק המנהגים מועתק ממנהגי ביהכ"נ דקהל עדת ישראל פה בערלין, בערלין תרצ"ג, בשינויים לפי הצורך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]