בית תַּלְמַי[1] (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס[2][3]) היה שושלתמלוכההלניסטית ששלטה על מצרים. תקופת שלטונם מוכרת בספרות בשם תקופת מצרים התלמיית. השושלת שלטה במצרים במשך כ-300 שנה, מ-323 לפנה"ס עד 30 לפנה"ס.
תלמי הראשון, מייסד השושלת, היה אחד ממצביאיו של אלכסנדר הגדול ומקדוני במוצאו. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס, הוא מונה לנציב (סטראפ) מצרים, ובשנת 305 לפנה"ס הכריז על עצמו כמלך מצרים ונטל את השם "סוֹטֵר" (מילולית, מושיע). המלכה האחרונה לבית תלמי הייתה קלאופטרה השביעית, שנודעה כמאהבתו של יוליוס קיסר ומאוחר יותר גם של מרקוס אנטוניוס. קלאופטרה הצליחה לשמור על עצמאותה של מצרים, אך התאבדה לאחר תבוסתו של אנטוניוס בקרב אקטיום (31 לפנה"ס) וניצחונו של אוגוסטוס. לאחר מותה הסתיים שלטונו של בית תלמי, ומצרים הפכה לפרובינקיה רומית.
חלק מבנות המשפחה נישאו למלכים מבית סלאוקוס, שושלת מלוכה הלניסטית נוספת ששלטה בסוריה והפכו לחלק מבית מלוכה זה. בנים נוספים מבני המשפחה שלטו בקפריסין ובקירינה.
זיהוים של בני תלמי השונים על פי מספר הוא המצאה מודרנית שנועדה להקל על ההבחנה בין בני המלוכה השונים של שושלת זאת, שבחרו במספר שמות קבועים כמו תלמי, קלאופטרה, ברניקי וארסינואי. במקורות היוונים העתיקים הבחינו בין התלמיים השונים תוך שימוש בכינוי שניתן להם. המספור בטבלה זו הוא על פי המקובל כעת.[4]
ידוע על שתי בנותיו של תלמי ה-12 ששלטו בתקופה זו,[6] אך מתוכן רק ברניקי הרביעית היא שליטה ודאית. ייתכן ששלטה עם אחותה קלאופטרה השישית; יחד עם זאת, יש אפשרות שקלאופטרה השישית וקלאופטרה החמישית (אשתו של תלמי השנים עשר) הן אותה אישה ולמעשה מדובר באשתו של תלמי ולא בבתו.[7] כך שייתכן ששלטה ביחד עם אמה, ולא עם אחותה. כמו כן, אין ודאות לגבי ארכלאוס[8] אם כי סביר להניח שכן שלט ביחד איתה.
^דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת מגנס, תשמ"ז, עמ' 775
^ראו את עץ משפחת התלמיים עם תהיות לגבי קלאופטרה השישית והחמישית במקום זה וכלל רק שלוש בנות ולא ארבע: (Sheila L. Ager, Familiarity Breeds: Incest and the Ptolemaic Dynasty, The Journal of Hellenic Studies, Vol. 125 (2005), p. 4).
