|
בנציון רסקין
בנציון (בן ציון) רסקין (ראַסקין; 1890 – 1 בספטמבר 1930) היה סופר יידיש ועברית ומתרגם. כתב גם בשם העט "פֿעטער בן-ציון" ("הדוד בן-ציון"). ביוגרפיהבנציון רסקין נולד בעיירה נזנה שליד מוהילב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, באזור רוסיה הלבנה (בתחומי בלארוס של ימינו) בשנת 1890, למשפחת רבנים. למד במסלול מסורתי, ב'חדר', ואחר כך בישיבה; אך במקביל למד גם לימודי חוץ, סיים את הגימנסיה היהודית בקייב, אוקראינה, והשתלם במקצועות הבלשנות והמתמטיקה. עם סיום לימודיו התקבל לעבודה כעוזר למהנדס רכבות, ועבד בהנחת פסי מסילת ברזל. בשנת 1905 עבר לוורשה, פולין הרוסית, היה מורה ופעיל מהפכני בתנועת "פועלי ציון", ונעצר בידי משטרת הצאר. לאחר שחרורו מהמעצר שב להוראה והתחייב שלא לעסוק עוד בפעילות מהפכנית. בעת מלחמת העולם הראשונה הגיע לעיר אודסה שבאוקראינה, ושם חינך ולימד בבית יתומים יהודי על שם יאנוש קורצ'אק שם גם הכיר את חנה, אשתו לעתיד שעבדה כגננת. בשנת 1922 עלה רסקין לארץ ישראל, והשתלב במערכת ההוראה שבקיבוצים הצעירים. בין השאר היה מורה בעין חרוד, בתל יוסף ובקריית ענבים. בכל שנותיו בארץ כתב ערך והוציא לאור את ספרי הילדים שלו. אחדים מהם נכתבו ישירות בעברית, ואחדים הוא תרגם בעצמו מספרי היידיש המוקדמים שלו. יצירתו מצטיינת בלשונה העממית והפשוטה, והיא עשירה בהומור. הוא גם עיבד ללשון ימיו אגדות עתיקות וסיפורים ישנים. תרגומו הידוע ללשון יידיש הוא של "שירת היאותה" מאת הסופר האמריקאי הנרי וודסוורת' לונגפלו, שתורגם גם בידי המשורר יהואש. בראש השנה 1930 טבע בנציון רסקין ומת בחוף הים של תל אביב, בן ארבעים במותו. השאיר אחריו אישה ובת ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.[1] מבין שירי הילדים שכתב, מושרים עד היום: "היום יום הולדת" שכתב לכבוד יום הולדתה החמישי של בתו אסתר (לחן: ורדה גלבוע) ו"רק ביום הולדת" (לחן: מרק ורשבסקי). את השיר שיר ערש לבובה הוא כתב למנגינה ידועה של שיר ערש גרמני מהמאה ה-18 Schlafe, mein Prinzchen, schlaf ein. ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||
