ג'ודו במשחקים האולימפייםתחרויות ג'ודו נערכו לראשונה במסגרת המשחקים האולימפיים באולימפיאדת טוקיו (1964) והן נערכות בקביעות מאז אולימפיאדת מינכן (1972). טורניר ג'ודו לנשים התקיים לראשונה מחוץ למסגרת התחרותית באולימפיאדת סיאול (1988), ורק באולימפיאדת ברצלונה (1992) נוסף למשחקים באופן רשמי. מהדורות
היסטוריהבשנת 1962 נקבעה התוכנית לאולימפיאדת טוקיו (1964) שכללה תחרויות ג'ודו על פני ארבעה ימים[2]. בשנת 1963 יחד עם הקביעה שאולימפיאדת 1968 תהיה במקסיקו, נקבע שהיא לא תכלול את הג'ודו[3]. שיטת התחרויותבפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (30 באפריל 2023)
התחרויות נערכות לפי קטגוריות משקל, וכל מדינה יכולה לשלוח ג'ודוקא אחד בלבד בכל קטגוריית משקל. הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט, והוא כולל בין חמישה לשבעה שלבים, בהתאם למספר המשתתפים. המנצח בגמר זוכה במדליית זהב והמפסיד זוכה במדליית כסף. ארבעת המפסידים בשלב רבע הגמר ממשיכים להתחרות בשלב ניחומים, ושני המנצחים מתחרים מול שני המפסידים בחצאי הגמר. המנצחים בשני קרבות אלה זוכים במדליית ארד, כך שבג'ודו מחולקות שתי מדליות ארד. קטגוריות המשקלבפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (30 באפריל 2023)
במהלך השנים היו בין 4 ל-8 קטגוריות משקל (כיום שבע), וההגדרה לכל קטגוריה השתנתה עם הזמן, כמוצג בטבלאות הבאות: גברים
נשים
מדליותג'ודאים מ-56 מדינות זכו במדליות אולימפיות
ג'ודאים ישראלים במשחקים האולימפייםהג'ודו הוא הענף בו זכו הספורטאים האולימפיים במספר המדליות הגדול ביותר. 9 מתוך 19 המדליות בהן זכו הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים הגיעו מהג'ודו. הג'ודוקא הראשון שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים היה יונה מלניק, שהשתתף באולימפיאדת מונטריאול (1976), והפסיד בסיבוב הראשון. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) רשם אדי קואז את ההישג הטוב ביותר במשלחת הישראלית[7], לאחר שסיים במקום השביעי בקטגוריית המשקל של עד 60 ק"ג. לצדו התחרה גם משה פונטי[8]. לאחר שהמשלחת לאולימפיאדת סיאול לא כללה אף ג'ודוקא, במשלחת לאולימפיאדת ברצלונה (1992) היו ארבעה ג'ודאים. יעל ארד זכתה במדליית כסף בקטגוריית המשקל של עד 61 ק"ג, והייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. אורן סמדג'ה הגדיל את ההישג, כשזכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 71 ק"ג. שני הג'ודאים האחרים שהשתתפו בברצלונה היו עמית לנג וסימון מיגרשווילי. באולימפיאדת אטלנטה (1996) לא הצליחו ארד וסמדג'ה לשחזר את הישגיהם. ארד סיימה במקום החמישי, וסמדג'ה, שהגיע פצוע, הפסיד בסיבוב הראשון. באולימפיאדת סידני (2000) בלט אריק זאבי, שסיים במקום החמישי בקטגוריית המשקל של עד 100 ק"ג. באולימפיאדת אתונה (2004) היה לג'ודוקא הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית, מדליית ארד. המשלחת הישראלית לאתונה כללה מספר שיא של חמישה ג'ודאים. פרט לזאבי התחרו גם אודי וקס, גל יקותיאל, מיכל פיינבלט ויואל רזבוזוב. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) הודח זאבי כבר בסיבוב הראשון, ואילו גל יקותיאל סיים במקום החמישי. המשלחת הישראלית לאולימפיאדת לונדון (2012) כללה חמישה ג'ודאים: זאבי, טומי ארשנסקי, גולן פולק, סוסו פללשווילי ואליס שלזינגר. שלזינגר העפילה לרבע הגמר וסיימה במקום השביעי, בעוד חבריה למשלחת הודחו בשלבים מוקדמים יותר. המשלחת הישראלית באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) כללה שבעה ג'ודאים: שירה ראשוני, גילי כהן, ירדן ג'רבי, לינדה בולדר, גולן פולק, שגיא מוקי ואורי ששון. באולימפיאדה זו, זכתה ירדן ג'רבי במדליית הארד בקטגוריית עד 63 ק"ג ואורי ששון זכה במדליית ארד בקטגוריית מעל 100 ק"ג. שגיא מוקי הגיע למקום החמישי במשקל 73 ק"ג ולינדה בולדר הגיעה למקום השביעי במשקל עד 70 ק"ג. שירה ראשוני, גילי כהן, וגולן פולק הפסידו בסיבובים המוקדמים. בתחרות הנבחרות המעורבות, אשר נערכה באולימפיאדת טוקיו (2020), לראשונה כחלק מהמשחקים האולימפיים, ישראל זכתה במדליית ארד[9]. באולימפיאדת פריז (2024), זכה פיטר פלצ'יק במדליית הארד בקטגוריית עד 100 ק״ג, ענבר לניר זכתה במדליית הכסף לראשונה משנת 1992.[10] רז הרשקו זכתה במדליית הכסף בקטגוריית המשקל 78+ ק״ג. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|