גאוגרפיה של מצרים ומפרצים באזור לונג איילנד רבתי

	ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
	אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

גאוגרפיה של מֵצרים ומפרצים באזור לונג איילנד רבתי (באנגלית: Geography of straits and bays in the Greater Long Island region) מתייחסת לאזור האוקיינוס האטלנטי שבין מפרץ ניו יורק ורובע מנהטן במערב, לאי ננטקט, מיצר ננטקט וקייפ קוד במזרח. הגבול הדרומי העיקרי של האזור הוא שרשרת איי המחסום^[ב] של לונג איילנד וניו יורק(אנ') שאורכה כ-200 קילומטרים^[ג].

ערך מורחב – מצר ים

הגדרת מצר ים בוויקיפדיה העברית הינה מטבע הדברים מוכללת ולשון הפתיח אומר ש"מצר ים הוא מעבר ימי טבעי צר ברוחבו באופן יחסי, המחבר בין שני גופי ים גדולים, ועל כן שוכן גם בין שני גופי יבשה גדולים". המצרים באזור לונג איילנד רבתי אמנם צרים, אך אינם מחברים בין שני גופי ים גדולים, ואינם שוכנים בין שני גופי יבשה גדולים. ובכל זאת, הגאוגרפיה האמריקאית מכנה את המעברים הצרים בין חלקי היבשה השונים באזור לונג איילנד בשם Sound (ראו במפה הראשית), שהיא מילה נרדפת למצר. ואכן, בוויקיפדיה האנגלית יש התייחסות למילים נרדפות למצר (Strait באנגלית)^[ד], וגם אין הכללה בעניין גודל גופי המים והיבשה שמשני עברי המצר. ברם, בשני הערכים האלה באנציקלופדיות הללו, אין כלל מקורות כלשהם כדי להסתמך על הכתוב שם^[ה].

לא זה המצב בערך אחר בוויקיפדיה האנגלית שנקרא "Sound (Geography)"(אנ'). שם הַמֵצָר (Sound) מוגדר כ"גוף מים קטן יותר המחובר בדרך כלל לים או לאוקיינוס. Sound עשוי להיות מפרצון עמוק יותר ורחב יותר מפיורד; או תעלת ים צרה או תעלת אוקיינוס בין שתי מסות יבשה, כגון מיצר; או גם לגונה בין אי ליבשת." הערך מביא סימוכין להגדרה הזו ממילון אוקספורד ומהמילון החופשי באנגלית^[1]. ערך זה בוויקיפדיה האנגלית תואם אם כן את המצב באזור לונג איילנד רבתי.

מילון בריטניקה מגדיר מצר כ"מעבר מים צר המחבר בין שני גופי מים גדולים", ומציין שבדרך כלל משתמשים במונח בלשון רבים^[2], כפי שמקובל לעיתים בעברית: מצרי ברינג^[3], מצרי טירן או מצרי הבוספורוס^[4] ועוד. באנציקלופדיה בריטניקה הערך Strait קיים רק באנציקלופדיה שלו המוקדשת לילדים ותלמידים (Students), ובו הרחבה קצרה על ההגדרה המופיעה במילון^[5].

ערך מורחב – מפרץ

ההגדרה הראשונה של המונח בערך מפרץ בוויקיפדיה העברית היא: "מִפְרָץ (גם לְשׁוֹן יָם) הוא אזור גאוגרפי שבו הים "פורץ" לתוך היבשה ויוצר אזור שבו הים מוקף ביבשה משלושה כיוונים (בסביבות 240 מעלות). גם בוויקיפדיה האנגלית, יש תיאור דומה. בהמשך יש בוויקיפדיה העברית פירוט של סוגי מפרצים שונים שמקבלים שמות שונים, ויש גם מקורות עליהם מסתמכות ההגדרות הללו. כך או כך, ההגדרות בשתי האנציקלופדיות המדוברות, עולות בקנה אחד עם תיאור המפרצים באזור לונג איילנד רבתי, וכפי שיוצג להלן.

היווצרות המצרים, המפרצים, והאיים סביבם, קשורים באותו תהליך. מדובר בשכבת הקרח של לורנטייד(אנ') שלפני כ-25,000 שנה התפשטה ל"שמיכה" של אלפי קילומטרים רבועים של קנדה וארצות הברית. הקצה הדרומי שלה הגיע בערך למקום בו שוכנים כיום מרתה'ס ויניארד, ננטקט, בלוק איילנד ולונג איילנד. עובי של קילומטר עד שני קילומטרים של שכבת הקרח נעה דרומה על פני הנוף הקדום, והביאה עימה סלעים גדולים, אבנים וחול שגרף. כשהקצה הדרומי שלו נָמַס, שוחררו כמויות אדירות של מי נמס ופסולת סלעית, ויצרו את האיים. פני הים שהיו נמוכים בכ-122 מ' ממה שהוא היום, עלו שוב, והתפתחו המפרצים וסביבות שפכים של נהרות, שערוציהם נחרצו על ידי זיזים של הקרחון, וכן חופים וביצות מלח^[6].

לעומתם, המפרצים והלגונות לאורך החוף הדרומי של לונג איילנד, נוצרו, על פי מחקר של אוניברסיטת המדינה של ניו יורק אודות המפרץ הדרומי הגדול (Graet South Bay), במהלך תקופת ההולוקן, דהיינו במהלך עשרת אלפים השנים האחרונות^[7].

ערך מורחב – איסט ריבר

האיסט ריבר הוא מצר ים בשטח העיר ניו יורק המחבר בין מפרץ ניו יורק העליון למצר לונג איילנד. המצר מפריד בין לונג איילנד (הרבעים ברוקלין וקווינס) לבין האי מנהטן ורובע הברונקס. חלק ניכר מהסחורות המגיעות לעיר ויוצאות ממנו עובר דרך האיסט ריבר: אם בדרכן צפונה דרך הארלם ריבר לנהר הדסון וממנו, או בדרכן מזרחה אל מצר לונג איילנד ומשם לשווקים באזור, או לאוקיינוס האטלנטי ולשווקים רחוקים יותר^[8]. האיסט ריבר הוא גם נתיב לתיירות^[9].

ערך מורחב – מצר לונג איילנד

המצר הגדול ביותר, וככל הנראה גם החשוב ביותר^[ו]. המצר שוכן בעיקר בין מדינת קונטיקט שבארצות הברית מצפון, לבין לונג איילנד בעיר ניו יורק מדרום. ממערב למזרח, המצר משתרע לאורך 180 ק"מ: מהאיסט ריבר וגשר ה-Throgs Neck(אנ') בעיר ניו יורק, לאורך החוף הצפוני של לונג איילנד, עד מצר בלוק איילנד(אנ') שבאוקיינוס, מדרום למדינת רוד איילנד. רוחב המצר בנקודה הרחבה ביותר שלו הוא 34 ק"מ. עומקו משתנה מעומק של 20 עד 70 מ'^[10] אוכלוסיית אגן הניקוז כולה, מונה לפי מפקד האוכלוסין של 2010 כ-8.93 מיליון נפש^[11], ואילו לחופי המצר גרים כ-4 מיליון בני אדם^[12]. בשל אורכו של נהר קונטיקט, ערים ועיירות רבות לצד הנהר, ממדינות: מסצ'וסטס; ניו המפשיר; וורמונט; בנוסף למדינת קונטיקט, נכללות באגן הניקוז של מצר לונג איילנד^[ז]. המצר משמש מעבורות, ספינות ודוברות להובלת אנשים וסחורות לנמלי מים עמוקים^[12]. המפה בראש הערך מיטיבה לתאר את מיקומו של המצר - Long Island Sound.

ערך מורחב – מצר בלוק איילנד

מצר בלוק איילנד הינו ברוחב של כ-16 ק"מ, ומפריד בין האי "בלוק איילנד" (אנ') לחוף היבשת של מדינת רוד איילנד (ראו ההפניה למפה בביאור שבסוף הפתיח). הוא משתרע מזרחה למצר לונג איילנד עד למערבו של מצר רוד איילנד. במערב המצר מגיע עד מונטוק פוינט(אנ') בקצה המזרחי של לונג איילנד, כמו גם עד פלום איילנד, גרדינרס איילנד ויותר צפונה גם עד לפישר איילנד, ניו יורק (אנ'), כולם במדינת ניו יורק^[13]. התעבורה הימית במצר הינה בעיקר של מעבורות המשמשות את האי בלוק איילנד: מעבורת קבועה לפוינט ג'ודית שברוד איילנד(אנ')^[14], ובקיץ: לניו לונדון, קונטיקט(אנ'); אוריינט(אנ') ומונטוק(אנ'), ניו יורק; וניופורט, רוד איילנד^[15].

ערך מורחב – מצר רוד איילנד

מצר רוד איילנד ממוקם מול חופי מדינת רוד איילנד בארצות הברית בפתח מפרץ מפרץ נאראגאנסט^[ח]. הוא מהווה הרחבה מזרחית של מצר בלוק איילנד, ונפתח לאוקיינוס האטלנטי בין בלוק איילנד למרתה'ס ויניארד. הוא בגודל של כ-2,500 קמ"ר ויש לו עומק מרבי של 60 מטר^[13]. רוב תנועת הספנות במצר הינה מהאוקיינוס לתוך מפרץ נָארָאגָנְסֶט וממנו לנמל פרובידנס, רוד איילנד. התנועה מורכבת מכלי שיט המספקים פחם ומוצרי נפט^[16].

ערך מורחב – מצר ויניארד

מצר ויניארד הוא קטע מהאוקיינוס האטלנטי, המפריד בין איי אליזבת'(אנ') והחלק הדרום-מערבי של קייפ קוד, לבין האי מרתה'ס ויניארד^[17], הממוקם מול חופי מדינת מסצ'וסטס. ממערב הוא מצטרף למצר רוד איילנד, ובקצהו המזרחי הוא מתחבר למצר ננטקט^[18]. יחד עם האי מרתה'ס ויניארד הוא משתייך למחוז דיוקס במסצ'וסטס(אנ')^[17].

ערך מורחב – מצר ננטקט

מצר ננטקט הוא מצר באוקיינוס האטלנטי מול חופי מדינת מסצ'וסטס. אורכו 48 ק"מ ורוחבו 40 ק"מ. הוא תַּחוּם על ידי קייפ קוד בצפון, האי ננטקט בדרום, והאי מרתה'ס ויניארד במערב^[19]. בין קייפ קוד למרתה'ס ויניארד הוא מחובר למצר ויניארד. הנמלים במצר ננטקט כוללים את נמל ננטקט ואת נמל הָאיֶינִיס, מסצ'וסטס. נמל ננטקט משמש באופן קבוע לתנועת מיכליות חוף קטנות ומעבורות המובילות נוסעים, כלי רכב ומטען כללי בין היבשת לננטקט^[20].

ערך מורחב – מצר רוקאוויי

מצר רוקאוויי(אנ') הוא מצר המחבר את מפרץ ג'מייקה, שכולו נמצא בתוך העיר ניו יורק, עם האוקיינוס האטלנטי. הוא מפריד בין חצי האי רוקאוויי שבקווינס לבין שדה פלויד בנט(אנ') (לשעבר האי בארן(אנ')) בברוקלין.

ערך מורחב – מצר רוקאוויי המזרחי

מצר רוקאוויי המזרחי(אנ') הוא זרוע של האוקיינוס האטלנטי המפרידה בין חצי האי רוקאוויי במערב, לאי השרטון (המחסום) לונג ביץ' שבמזרחו, והכולל את הקהילות: של מחוז נסאו, ניו יורק, אטלנטיק ביץ'(אנ'), לונג ביץ'(אנ') ולידו ביץ'(אנ'). המצר נמצא בחוף הדרומי של לונג איילנד. הוא מספק ערוץ בעומק 3.6 מ' ורוחב של 75.5 מ'. מזח באורך 3,000 רגל בצד המערבי של הערוץ אושר, אך מעולם לא נבנה, ובסופו של דבר בוטל אישור הקונגרס ב-1977^[21].

ערך מורחב – מצר ג'ונס

מצר ג'ונס(אנ') ממוקם בקצה המערבי ביותר של אי המחסום ג'ונס ביץ'(אנ'), העובר לאורך החוף הדרומי של לונג איילנד. המצר מפריד בין ה-הקצה המערבי של פארק המדינה ג'ונס ביץ'(אנ') לקהילה של פוינט לוקאוט(אנ') ומחבר את מפרץ אויסטר הדרומי עם האוקיינוס האטלנטי^[ט]. בשנת 2006 עברו במצר כ-10,000 טון סחורות^[22].

ערך מורחב – מצר פייר איילנד

מצר פָיֶיר איילנד(אנ') הוא מצר בחוף הדרומי של לונג איילנד, ניו יורק. הוא מחבר את המפרץ הדרומי הגדול (Graet South Bay) עם האוקיינוס האטלנטי, ועובר בין פארק המדינה רוברט מוזס(אנ') שבקצה המערבי של האי פָיֶיר(אנ') בדרום, לבין אוק ביץ'(אנ') ופארק המדינה קאפטרי(אנ'), שבקצה המזרחי של האי ג'ונס ביץ'(אנ') בצפון.

ערך מורחב – מצר מוריצ'ס

מצר מוריצ'ס(אנ')^[י] הוא מצר המחבר בין מפרץ מוריצ'ס (Moriches Bay) לאוקיינוס האטלנטי, במחוז סאפוק, ניו יורק(אנ'). המצר מהווה את הגבול המזרחי של האי פָיֶיר איילנד(אנ') ואת הגבול המערבי של האי ווסט המפטון - אי מחסום עליו שוכנת השכונה ווסט המפטון דיונס(אנ') בעיר סאות'המפטון (ניו יורק)^[י"א].

ערך מורחב – מצר שינקוק

מצר שינקוק(אנ') הוא המצר המזרחי ביותר מבין ששת המֵצָרים העיקריים המחברים מפרצים מהחוף הדרומי של לונג איילנד לאוקיינוס האטלנטי, וכולם מפורטים לעיל. המצר מפריד בין האי ווסטהמפטון מחצי האי המשתרע מכפר סאות'המפטון^[י"ב]. . המצר נוצר על ידי הוריקן ניו אינגלנד(אנ') ב-1938, שהרג כמה אנשים כשפרץ את האי בהמפטון בייס, ניו יורק(אנ'). המצר קטע את זרימת החול (שבדרך כלל זורם ממזרח למערב) וכתוצאה מכך חלה בליה חופית גדולה בצד המערבי של המצר, ש"הסתייעה" בנור'איסטר(אנ')^[23] של דצמבר 1992, שהרסה את רוב ווסטהאמפטון דיונס(אנ'), ניו יורק^[24]. התופעה נקראת "נדידה אורכית"(אנ')^[י"ג]. המאמצים למנוע שחיקה עם מבני חול מלאכותיים, רק דחפו את הבעיות מערבה יותר, וכתוצאה מכך נוצרו בעיות חמורות של שחיקת חוף באי פָיֶיר איילנד.

בפרק זה ישמשו ההפניות למפות במסגרת הביאורים כתחליף לסימוכין לתיאור מיקום כל מפרץ ומפרץ

מפרץ פלשינג(אנ') הוא מפרץ גאות^[י"ד] בעיר ניו יורק. הוא ממוקם בצד הדרומי של האיסט ריבר ומשתרע מדרום ליד שכונת פלשינג(אנ'), ברובע קווינס. המפרץ גובל במערב בנמל התעופה לה גוארדיה ובגרנד סנטרל פארקווי(אנ'), בדרום בשדרה הצפונית (שהיא למעשה הכביש המדינתי 25A של ניו יורק)(אנ'), ובמזרח בשכונת קולג' פוינט(אנ'). נהר הפלשינג(אנ') נשפך לתוך המפרץ בפינתו הדרום מזרחית. תעלת ניווט^[ט"ו] ברוחב 46 מ' שנחפרה בעומק של 4.3 מ' עוברת לאורך חלק גדול מאורכו של המפרץ^[ט"ז].

Little Neck Bay(אנ') הוא מפרץ במערב לונג איילנד, ניו יורק, ליד מצר לונג איילנד. Little Neck Bay מהווה את הגבול המערבי של חצי האי גרייט נֶק, שגבולו המזרחי הוא מפרץ מנהסט. הגבול הפוליטי בין מחוז נסאו(אנ') לרובע קווינס עובר דרך המפרץ, וגובל בשכונת דאגלסטון-ליטל נֶק(אנ')^[י"ז].

מפרץ מנהסט(אנ') מהווה את הגבול הצפון מזרחי של חצי האי גרייט נק, ואת הגבול הדרום מערבי של חצי האי Cow Neck(אנ') הידוע גם בשם חצי האי פורט וושינגטון(אנ') במחוז נסאו, ניו יורק. המפרץ נחשב לאחד הנמלים הטובים במצר לונג איילנד עקב זרם גאות קטן יחסית עם תזוזה ממוצעת בפתחו של פחות מ-2 מטרים, עובדה שהביאה לכך שבתחילת המאה ה-21 כ-16% מכלל המרינות ומועדוני היאכטות בכל לונג איילנד מרובה המפרצים, היו ממוקמים במפרץ זה^[25][י"ח].

מפרץ המפסטד(אנ'), המכונה גם נמל המפסטד, מהווה את החלק הצפוני ביותר של הגבול הפוליטי בין העיירות אויסטר ביי(אנ') במחוז נסאו במזרח, ונורת' המפסטד(אנ') במערב, כמו גם את הגבול המערבי של העיר גלן קוב(אנ')^[י"ט].

מפרץ אויסטר(אנ') הממוקם מזרחית לנמל המפסטד, כולל את אחד הנמלים האטרקטיביים והבתוליים ביותר במצר לונג איילנד. נמל אויסטר ביי היא פרסה ארוכה של יבשה הסוגרת על הנמל^[26]. לחופו הדרומי של הנמל שוכנת העיירה אויסטר ביי(אנ').^[כ]. גם מפרץ זה שוכן במחוז נסאו.

מפרץ הנטינגטון שוכן מזרחה למפרץ אויסטר. הכניסה למפרץ הינה ממערב לתחנת משמר החופים שבקצה הצפוני של הכפר איטונס נֶק(אנ'), שהוא חלק מהעיירה הנטינגטון ביי(אנ'). בתוך המפרץ עצמו, במפרץ פנימי, שהכניסה אליו היא מהקצה הצפוני של הכפר ווינקומה(אנ') בנקודה הנקראת Wincoma Point ממוקם נמל הנטינגטון^[כ"א]. בצד המזרחי של המפרץ, מדרום לאיטונס נק, וללשון היבשה שלו, ממוקם מפרץ נורת'פורט, שכפר היסטורי בשם זה(אנ'), ממוקם בקצה המזרחי של המפרץ, כחלק מהעיירה הנטינגטון(אנ') שבמחוז סופולק(אנ')^[כ"ב].

מפרץ סמית'טאון הוא מפרץ רחב מאד ביחס לקודמיו. בצידו הדרום מזרחי קיימת בריכה גדולה (Pond) שנקראת Stony Brook Harbor. בריכה זו זכתה למעמד של "בית גידול משמעותי לדגי חוף וחיות בר" מטעם המחלקה לשימור הסביבה במדינת ניו יורק(אנ'), וחלק מבעלי החיים בבריכה נחקר על ידי אוניברסיטת קורנל^[27]. מלבד זאת, המפרץ משמש, עקב רדידותו, לפעילות נופש של דייג, שייט סירות קטנות ורחצה^[28][כ"ג].

מפרץ פקוניק(אנ') הוא "שם אב" לשני מפרצים גדולים, שבתוך כל אחד מהם קיים מפרץ משנה, ובאחד מהם גם מצר. מדובר במפרץ פקוניק הגדול ומפרץ פקוניק הקטן, שנמצא מזרחה לגדול, שניהם במחוז סאפולק, ניו יורק. שני המפרצים מופרדים זה מזה באמצעות האי רובינס(אנ') ושניהם מופרדים ממפרץ גרדינרס(אנ') על ידי האי שלטר(אנ'). במערבו של מפרץ פקוניק הגדול, קיים מפרץ משנה בשם Flanders Bay, שמהווה את השפך של נהר פקוניק(אנ') שזורם ממערב למזרח בתוך לונג איילנד^[29]. בתוך מפרץ פקוניק הקטן, קיים מפרץ משנה בשם Noyack Bay ומצפון לו מצר קטן בשם מצר האי שלטר(אנ').

שפך נהר הפקוניק ואגן הניקוז שלו זוהו כאחד מ-"90 המקומות הגדולים האחרונים" של חברת שמירת הטבע(אנ')^[כ"ד] בחצי הכדור המערבי^[29].

האי רובינס נמצא בבעלות פרטית של איש העסקים לואיס ביקון^[30]. בייקון השקיע השקעות משמעותיות בשיקום האי המוזנח, ואף ייבא עצי אלון מגודלים כדי להחליף את אלו שנגדעו בעבר. כמה עשבים שאינם מקומיים הוסרו מהאי והוחלפו, וציידים צמצמו את אוכלוסיית הצבאים המגודלת^[31]. באי קיימת אוכלוסיית הצבים הבריאה ביותר במדינה, הכוללת את צב הבוץ המזרחי^[32]. הגישה לאי מתאפשרת אך ורק באמצעות כלי שיט או מסוק.

גודלו של האי שלטר הוא כ-32 קמ"ר. שטחים נרחבים הם אדמות ביצות מוגנות. כמעט שליש מהאי נמצא בבעלות חברת שמירת הטבע המוזכרת לעיל. באי אוכלוסייה של 1,602 נפש נכון למפקד האוכלוסין של שנת 2020^[33], אך בקיץ מספר הנפשות ששוהות באי גדל פי ארבעה בערך. את האי משרתות 2 מעבורות: מעבורת מגרינפורט(אנ') צפונה (שייט של כשמונה דקות) ומעבורת מנורת' הייבן(אנ') דרומה (שייט של כחמש דקות)^[34][כ"ה].

מפרץ סאג הארבור ממוקם ממזרח Noyack Bay ומדרום ומדרום-מזרח לאי שלטר. במאה ה-19 זה היה נמל חשוב לציד לווייתנים עד שנות ה-30 של המאה ה-20, והתחרה בסאלם ובניו בדפורד, מסצ'וסטס^[35][כ"ו].

מפרץ גארדינרס(אנ') ממוקם ממזרח לאי שלטר, והוא נפתח בצדו הצפון מזרחי לכיוון מצר בלוק איילנד, כשממש מזרחה לו גרדינרס איילנד. בדרומו, מתחבר המפרץ למפרץ נפאגיו (ראו להלן). גרדינרס איילנד נמצא בבעלות משפחת גרדינר וצאצאיה מאז שנת 1639, שאז ליאון גרדינר(אנ') רכש אותו מראש שבט מונטוק^[36]. האי בגודל 13.4 קמ"ר. זהו אחד האיים הגדולים בבעלות פרטית בארצות הברית, אם כי קטן מעט מהאי נאושון(אנ') במסצ'וסטס^[כ"ז], בבעלות משפחת פורבס(אנ')^[37][כ"ח].

בגוף המים הגדול יחסית שנמצא מדרום מזרח לגרדינרס איילנד מסמנת המפה את שלושת המפרצים הללו. מפרץ נאפי, המערבי מבין השלושה, קרוי על שם קהילה קטנה שנקראת בשם זה(אנ'), ובמפרץ נמל טבעי ששימש את המתיישבים הראשונים מאז ראשית ההתיישבות באזור^[38]. הנמל השקט מהווה יעד לגולשי רוח מסוגים שונים^[39]. המפרץ המזרחי הוא מפרץ פורט פונד(אנ'), וגם הוא היה בשימוש המתיישבים הראשונים, וידוע כנמל הראשון שהיה בשימוש בקצה המזרחי של לונג איילנד על ידי המתיישבים הראשונים במונטוק(אנ'). בקיץ 1775 הפליג צי של ספינות מלחמה בריטיות לתוך מפרץ פורט פונד^[40].

מפרץ טובאקולוט הוא הצפוני מבין השלושה, אך לא ברור כלל מדוע המפה מסמנת אותו כמפרץ, ולא נמצאה לכך תשובה במרשתת. גוף מים הסגור כמעט לחלוטין הוא אגם מונטוק(אנ') בגודל של כ-3,642 דונם, שממוקם ממזרח למפרץ פורט פונד (ראו מפה בקישור שבתחילת פרק זה). אך מדובר במפרץ מלאכותי, שהיה במקור אגם מים מתוקים, ויזם נדל"ן בשם פישר, פיצץ בשנת 1927, באופן יזום, פֶּתַּח בשרטון הצפוני, כדי לחבר את האגם למיצר בלוק איילנד ולאוקיינוס האטלנטי, ולהפוך אותו למפרץ מלאכותי^[41], ונמל עמוק ליאכטות. זאת עקב רדידותו של נמל פורט פונד וקרקעיתו הסלעית^[42].

ערך מורחב – מפרץ נאראגאנסט

מפרץ נָארָאגָאנְסֶט (באנגלית: Narragansett Bay) הוא מפרץ ושפך בצדו הצפוני של מצר רוד איילנד המשתרע על פני 380 קמ"ר, מתוכם 312 קמ"ר ברוד איילנד (הקטע הממופה במלבן האדום שבמפה משמאל)^[43]. המפרץ מהווה את שפך הנהר הגדול ביותר של ניו אינגלנד, המתפקד כנמל טבעי רחב ידיים וכולל ארכיפלג קטן^[44]. חלקים קטנים של המפרץ משתרעים לתוך מסצ'וסטס^[29].

ערך מורחב – מפרץ בוזארדס

מפרץ בוזארדס הוא מפרץ של האוקיינוס האטלנטי בצמוד למדינת מסצ'וסטס בארצות הברית. הוא מרוחק מהמפרצים שנסקרו עד כה, וממוקם ממזרח צפון-מזרח לקצה המזרחי של לונג איילנד. אורכו כ-45 קילומטר ורוחבו כ-12 ק"מ^[45]. זהו יעד פופולרי לדיג, שייט ותיירות. מפרץ בּוּזָארְדְס נחשב לעיתים קרובות למקום השייט הטוב ביותר בחוף המזרחי, והוא מושווה לעיתים קרובות, מבחינת תנאי ההפלגה, למפרץ סן פרנסיסקו. מאז 1914, המפרץ מחובר למפרץ קייפ קוד(אנ') על ידי תעלת קייפ קוד. בשנת 1988, על פי חוק המים הנקיים(אנ'), הסוכנות להגנת הסביבה וממשל מסצ'וסטס הוסיפו את מפרץ בוזארדס לתוכנית הלאומית לשפכי נהרות(אנ'), והגדירוהו כ"שפך בעל משמעות לאומית", המאוים על ידי זיהום, פיתוח קרקע או שימוש יתר^[46].

ערך מורחב – מפרץ ניו יורק

מפרץ ניו יורק שוכן ממזרח ללונג איילנד, אך מפרץ ניו יורק התחתון שוכן בחלקו המזרחי מדרום ללונג איילנד, עד פאתיו המערביים של מצר רוקאוויי(אנ'), שהינו חלק אינטגרלי ממפרץ ג'מייקה(אנ') (ראו להלן), ומחבר בין שני המפרצים. מפרץ ניו יורק הוא "זרוע של האוקיינוס האטלנטי בשפך נהר ההדסון, בדרום-מזרח מדינת ניו יורק, וצפון מזרח ניו ג'רזי, המוקף בחופי צפון-מזרח ניו ג'רזי, מזרח סטטן איילנד, דרום מנהטן ומערב לונג איילנד (ברוקלין), ונפתח לכיוון דרום מזרח אל האוקיינוס האטלנטי, בין בריזי פוינט(אנ'), ניו יורק במזרח, לסנדי הוק(אנ'), ניו ג'רזי במערב"^[כ"ט].

ערך מורחב – מפרץ ג'מייקה

מפרץ ג'מייקה(אנ') מתחבר כאמור עם מפרץ ניו יורק התחתון ממערב, דרך מצר רוקאוויי(אנ'), והוא הלגונות המערביות ביותר בחוף הדרומי של לונג איילנד. מבחינה מוניציפלית, הוא מחולק בעיקר בין הרבעים של ברוקלין וקווינס, כאשר חלק קטן שייך למחוז נסאו. בחלקו הצפון מזרחי של המפרץ ממוקם נמל התעופה הבינלאומי JFK. בקצה המזרחי ביותר של השרטון נמצא מצר רוקאוויי המזרחי שמנקז לאוקיינוס את תעלת ריינולדס להלן.

תעלת ריינולדס(אנ') היא מפרץ במחוז נסאו, המפריד בין "אי השרטון לונג ביץ'"(אנ') שעליו ממוקמים העיר לונג ביץ', ניו יורק(אנ') ומספר כפרים וגם איים בלתי מיושבים שונים, לבין לונג איילנד. המפרץ מתחיל בקצה המערבי של השרטון, ומסתיים ב-פוינט לוקאאוט(אנ') בקצהו המזרחי^[ל].

מפרץ אויסטר הדרומי(אנ') הוא לגונה ונמל טבעי הממוקם ממזרח לתעלת ריינולדס. המפרץ נוצר על ידי האי ג'ונס ביץ'(אנ'), שהוא שרטון בצד הדרומי של לונג איילנד, שקצהו המזרחי מתחיל מיד ממזרח לפוינט לוקאוט(אנ') שבתעלת ריינולדס (ראו לעיל). רוחבו כ-5 ק"מ ואורכו כ-24 ק"מ וגם הוא מרובה איים בלתי מיושבים. הוא מקושר למפרץ הדרומי הגדול בקצהו המזרחי, ונפתח לאוקיינוס האטלנטי דרך פתחים משני צידי האי ג'ונס ביץ'^[47][ל"א]

המפרץ הדרומי הגדול(אנ') הוא לגונה רדודה, אחת הגדולות ביותר בצפון-מזרח ארצות הברית^[7]. המפרץ ממוקם ממזרח למפרץ אויסטר הדרומי, בין לונג איילנד לשרטון האי פָיֶיר-איילנד(אנ'). למפרץ 2 מוצאים לאוקיינוס האטלנטי, אחד בקצהו המערבי, שם יש חפיפה בין שני השרטונות של שני האיים ג'ונס ביץ' ופייר איילנד (ראו במפה משמאל, בקצה השמאלי/המערבי שלה - Fire Island inlet), והמוצא השני נמצא בקצהו המזרחי של האחרון. אורכו של המפרץ כ-72 ק"מ ורוחבו המקסימלי כמעט 8 ק"מ, והוא מוגן על ידי שרטון האי פייר איילנד, אך גם על ידי הקצה המזרחי של האי ג'ונס (ראו לעיל - באמצעות החפיפה בין שני השרטונות) מהאוקיינוס האטלנטי^[48]. המפרץ הדרומי הגדול כולל בתוכו 3 מפרצי משנה: מפרץ נארו (המהווה מעין מעבר למפרץ מוריצ'ס שממזרח - ראו להלן), מפרץ פטשוג(אנ') ומפרץ בלפורט^[ל"ב].

מפרץ מוריצ'ס(אנ')^[ל"ג] היא מערכת לגונות הממוקמת מזרחית למפרץ הדרומי הגדול (ראו לעיל) וממערב למפרץ שינקוק(אנ'). הגבול המערבי של מפרץ מורישס הוא גשר סמית' פוינט(אנ') שמפריד גם בין מפרץ בלפורט ממערב לגשר, למפרץ Narrow שנמצא מזרחית לו (ראו במפה שבפרק הקודם). הגבול המזרחי של מפרץ מוריצ'ס, הוא הקצה המזרחי של מפרץ קוונטאק(אנ')^[49].

למפרץ מוריצ'ס יש גוף מים של יותר מ-38 דונם של ביצות מלח. זה כולל את מפרץ Moneybogue ומפרץ קוואנטאק. שתי עיירות בבמחוז סאפוק(אנ')^[ל"ד]: ברוקהייבן(אנ') וסאות'המפטון (ניו יורק), חולקות את קו החוף של המפרץ^[ל"ה].

למפרץ זה יש רק יציאה אחת לאוקיינוס האטלנטי, בקצה המערבי, במפגש של מפרץ Narrow עם מפרץ מוריצ'ס שנקרא מצר מוריצ'ס. היציאה המזרחית כבר "שייכת" למפרץ שינקוק (עיינו במפה שבביאור האחרון בפרק זה).

מפרץ שינקוק(אנ') הוא למעשה מצר/שפך/מוצא של גאות ושפל (ראו הסבר על מהותו בביאור הראשון בפרק על מפרץ פלשינג לעיל) לאוקיינוס האטלנטי. הוא המזרחי ביותר מכל דומיו שמשפיעים על המפרצים השונים, והוא היחיד שמנקז את מפרץ שינקוק. קודמים לו ממערב למזרח: מצר רוקאוויי(אנ') "של" מפרץ ג'מייקה; מצר רוקאוויי המזרחי "של" תעלת ריינולדס; מצר ג'ונס "של" מפרץ אויסטר הדרומי, שממוקם בקצהו המערבי; מצר פייר איילנד "של" המפרץ הדרומי הגדול (ראו לעיל), שממוקם גם כן בקצהו המערבי; ומצר מוריצ'ס(אנ') "של" מפרץ מוריצ'ס שממוקם בקצהו המערבי, במפגש עם מפרץ Narrow.

מפרץ מקוקס ממוקם כ-7.5 ק"מ מזרחה למפרץ שינקוק, וללא חיבור של מים ביניהם. מפרץ מקוקס הוא גוף מים פנימי המנותק מהאוקיינוס,אך מוקף באחוזות רבות, עובדה שמביאה לרמת זיהום גבוהה ביותר של המים שם, שמחייבים את השלטונות לפתוח מפעם לפעם פתח למי האוקיינוס לשם ערבובם עם המים המזוהמים^[50][ל"ו].

ממזרח למפרץ מקוקס, ולאורך השרטון הדרומי שמפריד בין האוקיינוס האטלנטי ללונג איילנד, קיימות 6 בריכות (Ponds), חלקן גדולות למדי, והן כולן אינן נפתחות לאוקיינוס. שמותיהן ממערב למזרח הם: Sagaponack Pond יחסית גדולה, עם זרוע ארוכה צפונית מזרחית לתוך היבשה של לונג איילנד^[51]. Fairfield Pond שקטנה למדי^[52]; Wainscott Pond בגודל של 0.1 קמ"ר^[53]; גאורגיקה פונד(אנ'), גדולה למדי משתרעת על 1.2 קמ"ר והנשיא ביל קלינטון נהג לנפוש שם בקיץ 1998 ו-1999^[54]; Lily Pond קטנה למדי שמהווה אתר צפרות ודייג^[55]; Hook Pond גדולה למדי, 0.3 קמ"ר עם חוף באורך של 5.5 ק"מ משמשת בעיקר לפעילות דייג^[56]. באזור גופי מים קטנים נוספים. מזרחה משם, מגיעים כבר למפרצים של החלק הצפוני של לונג איילנד, אשר נסקרים למעלה^[ל"ז].

• מורפודינמיקה של מערכות מֵצָרים המושפעים מגאות ושפל (מאמר באנגלית)