גדי גילבר

גדי גילבר
לידה	18 בפברואר 1944 (בן 80); חיפה, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	היסטוריה של המזרח התיכון
מקום לימודים	בית הספר הריאלי העברי בחיפה; האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת לונדון ;
מנחה לדוקטורט	אן לאמבטון
מוסדות	אוניברסיטת חיפה

גד ג' גילבר (Gilbar; נולד ב-18 בפברואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה. היסטוריון של הכלכלה והחברה של ארצות המזרח התיכון בעת החדשה. כיהן כרקטור אוניברסיטת חיפה בשנים 1997–2000.

ביוגרפיה

נולד בחיפה, לד"ר צבי (הרברט) ומרים (מרגה) זילברמן, ילידי גרמניה שעלו לארץ ישראל בתחילת 1934 ונישאו בחיפה זמן קצר לאחר מכן. ילדותו עברה עליו בקריית מוצקין, בה למד בבית הספר "אחדות". את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה; למד במגמה המזרחית וסיים את בית הספר ב-1962. למד במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל לתואר ראשון בחוגים להיסטוריה של המזרח התיכון וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. מוריו בירושלים - פרופ' גבריאל בר, פרופ' אוריאל הד ופרופ' שמעון שמיר – הטביעו חותם על גישתו לחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון.

לאחר סיום לימודי התואר הראשון שרת בצה"ל (1966-69). היה עוזרו של דוד פרחי והופקד על עריכת מחקרים במפקדת אזור יהודה ושומרון. החל ללמד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון במכון האוניברסיטאי של חיפה (לימים אוניברסיטת חיפה). כאשר הוצעה לו על ידי מוסד זה מלגת לימודי דוקטורט בחו"ל, החליט לצאת לבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון (SOAS) כדי לכתוב את עבודת הדוקטורט אצל פרופסור אן למבטון (Ann Katharine Swynford Lambton‏; 2008-1912) – פורצת הדרך הגדולה בחקר ההיסטוריה החברתית והפוליטית של איראן המודרנית. עבודת הדוקטורט של גילבר "המהפכה החוקתית הפרסית: הרקע הכלכלי, 1906-1870" (The Persian Constitutional Revolution: The Economic Background, 1870-1906) דנה בתהליכים הכלכליים באיראן במאה ה-19 המאוחרת ובחנה את הקשרים והזיקות בין התפתחויות אלה לבין בואה של המהפכה החוקתית ב-1906.

אחד הממצאים המעניינים של העבודה היה הקשר האמיץ בין עלייתם הכלכלית והחברתית של קבוצת סוחרים גדולים-יזמים איראנים מוסלמים (תג'אר) לבין התפקיד המרכזי שקבוצה זו מילאה במאורעות שהביאו להענקת חוקה ולכינון פרלמנט (מג'לס) ב-07–1906. העניין שגילה ביזמים מוסלמים - השפעתם הכלכלית, החברתית והפוליטית – לא רק באיראן אלא גם באזורים נוספים במזרח התיכון נמשכה בשנים הבאות והניבה עבודות רבות שבחנו מגוון רחב בפעילויות התג'אר במאה ה-19 הארוכה. מחקרים אלה שינו את התפיסה ההיסטורית ביחס לתפקידה ומקומה של יזמות מוסלמית במזרח התיכון בעת החדשה.

לאחר סיום לימודי הדוקטורט וקבלת התואר (1974) הצטרף לסגל החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה. ב-1978 הועלה לדרגת מרצה בכיר וב-1994 לפרופסור מן המניין. הוא פיתח בחוג את הוראת ההיסטוריה הכלכלית והדמוגרפית של המזרח התיכון והנחה עבודות גמר ודוקטור רבות בתחומים אלה. כיהן כראש החוג (1975-76 ו-81–1979), ראש ארגון הסגל האקדמי (1983-84) ורקטור האוניברסיטה (1997–2000). בשנות כהונתו כרקטור פתחה האוניברסיטה את הפקולטה למדעי הטבע.

היה חוקר / פרופסור אורח במספר מוסדות אקדמיים בישראל ומחוצה לה: עמית במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד וליהיי ומכון ראנד. בשנים 1979 – 1993 נמנה עם עורכי כתב העת Asian and African Studies. זכה במענקי מחקר מטעם מכון טרומן – האוניברסיטה העברית, בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS) - אוניברסיטת לונדון, קרן גרמניה –ישראל (GIF), המרכז הבהאי העולמי (BWC) והקרן הלאומית למדע (ISF). אוניברסיטת אנקרה העניקה לו ב-1999 את התואר "עמית אוניברסיטת אנקרה" (Ankara Üniversitesi Dostu).

גד גילבר היה נשוי לאורה, פסיכואונקולוגית, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, שנפטרה בינואר 2013. לזוג שלושה ילדים.

מחקריו

עבודות המחקר של גילבר מתמקדות בארבעה נושאים/תחומים הפרוסים על פני מספר חברות/מדינות במזרח התיכון במאות ה-19 וה-20: היסטוריה כלכלית של איראן בתקופה הקאג'ארית המאוחרת (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20); סוחרים גדולים-יזמים מוסלמים במזרח התיכון במאה ה-19; היסטוריה דמוגרפית של הפלסטינים ושל מצרים במאה ה-20; כלכלה פוליטית של מדינות ערב במאה ה-20.

היסטוריה כלכלית של איראן בתקופה הקאג'ארית המאוחרת

הכלכלה האיראנית עברה שינויים חשובים בעשרות השנים האחרונות של המאה ה-19. שינויים אלה התבטאו לא רק בתוצר, בסחר החוץ, במצב המוניטרי, בהתפלגות ההכנסות ועוד, אלא גם בתופעות דמוגרפיות, חברתיות ופוליטיות חדשות. גילבר מציג ומנתח התפתחויות אלה בשורה של מאמרים שהתפרסמו בשנות ה-1970 וה-1980.

סוחרים גדולים-יזמים מוסלמים במאה ה-19 הארוכה

אחת הפרדיגמות הבולטות בהיסטוריוגרפיה של המזרח התיכון היא שהתמורות הכלכליות החשובות שהתרחשו במאה ה-19 כתוצאה מהשתלבות האזור במערכת הכלכלית העולמית היו בראש ובראשונה פועל יוצא לפעילותם של סוחרים, יזמים ומשקיעים זרים ובני חסותם מעדות המיעוטים המקומיות (יוונים, ארמנים, יהודים, ערבים נוצרים ועוד). מספר רב של עבודות גילבר מראה שפרדיגמה זו מופרכת: אנשי עסקים מוסלמים במרכזים מסחריים וכלכליים חשובים באיראן ובאימפריה העות'מאנית מלאו תפקיד חשוב ביותר בתהליכים הכלכליים החדשים ובהמשך לכך גם בהתפתחויות חברתיות ופוליטיות. כמה עבודות עוררו עניין מיוחד, כמו המחקרים על התפקיד שהסוחרים הגדולים האיראנים מלאו בהתפתחות הכלכלית של איראן בתקופה שקדמה למהפכה החוקתית של 1906 וחלקם החשוב במהפכה עצמה; מאפייני רשתות המסחר שסוחרים מוסלמים כוננו במזרח התיכון ובדרום ודרום-מזרח אסיה; תרומתם החשובה במספר אזורים במזרח התיכון להתאמת היצור המקומי לביקושים חיצוניים; בשנים האחרונות נראה שתוקפה של הפרדיגמה אודות העדר רכיב מוסלמי בהובלת הכלכלות המקומיות במזרח התיכון של המאה ה-19 הארוכה מאבדת את אחיזתה.

היסטוריה דמוגרפית של הפלסטינים ושל מצרים במאה ה-20

התפתחויות דמוגרפיות במזרח התיכון בעיקר בשתי חברות – החברה הפלסטינית והחברה המצרית – במאה העשרים עומדות במרכזו של הספר "דילמות אוכלוסייה במזרח התיכון" (Population Dilemmas in the Middle East, London 1996) ובמספר מאמרים נוספים בכתבי עת ובקבצים. הציר המרכזי במחקרים אלה היא בחינת זיקות הגומלין בין ההתפתחויות הדמוגרפיות, כלכליות ופוליטיות במחצית השנייה של המאה ה-20 בשתי החברות הנזכרות והדילמות שהתפתחויות אלה יצרו. תנועות הגירה בקרב קהילות פלסטיניות בגדה המערבית ובכמה מארצות הפזורה והשפעתן על התפתחויות כלכליות ופוליטיות נדונו במספר פרקים בספר. נושא מרכזי אחר בעבודה זו הוא הגידול המהיר באוכלוסיית מצרים ומדיניות תכנון המשפחה ("תנזים אל-אסרה") שהשלטונות גיבשו במסגרת המאמץ להביא לשינוי בשיעורי הפריון והילודה.

כלכלה פוליטית של מדינות ערב

שנות ה-1970 היו שנים של תפנית חשובה בהתפתחותן הכלכלית והמדינית של מדינות ערב, הן בקבוצת מדינות הנפט והן בקבוצת המדינות האחרות. בספר "עשור הנפט של המזרח התיכון ומעבר לו" (The Middle East Oil Decade and Beyond, London 1997) דן גילבר בכמה מהתפתחויות אלה ובכלל זאת במאבק על השליטה בהפקת נפט וברווחים מיצואו, הזיקה בין ההכנסות הגואות מיצוא נפט לבין היחסים הבינערביים, ההשקעות הגדלות במערכת ההשכלה הגבוהה בחלק ממדינות ערב, ושקיעתו של החרם הכלכלי הערבי כנגד ישראל.

רשימת פרסומים

ספרים

The Economic Development of the Middle East in Modern Times (Hebrew), Tel Aviv: Ministry of Defence Publishing House, 1990.
Population Dilemmas in the Middle East, London: Frank Cass, 1996.
The Middle East Oil Decade and Beyond, London: Frank Cass, 1997.
(ed.) Ottoman Palestine, 1880-1914. Studies in Economic and Social History, Leiden: E.J. Brill, 1990.
(ed.) Demography and Politics in the Arab States (Hebrew), Tel Aviv: Hakibbutz Hameuchad, 1995 (with Ami Ayalon)
(ed.) The Baha’is of Iran, Transcaspia and the Caucasus. vol. 1: Letters of Russian Officers and Officials. vol. 2: Reports and Correspondence of Russian Officers and Officials, London, I.B. Tauris, 2011 (with Soli Shahvar and Boris Morozov).

מאמרים נבחרים

“Demographic Developments in Late Qajar Persia, 1870-1906,” Asian and African Studies, vol. 11 (1976/77), pp. 125-156.
“The Big Merchants (tujjar) and the Persian Constitutional Revolution of 1906,” Asian and African Studies, vol. 11 (1976/77), pp. 275-303.
“Persian Agriculture in the Late Qajjar Period, 1860-1906: Some Economic and Social Aspects,” Asian and African Studies, vol. 12 (1978), pp. 312-365.
“The Persian Economy in the mid-19th Century,” Die Welt des Islams, vol. 19 (1979), pp. 177-211.
“Trends in the Development of Prices in Late Qajar Iran, 1870-1906,” Iranian Studies, vol. 16 (1983), pp. 177-198.
“The Opening up of Qajar Iran: Some Economic and Social Aspects,” Bulletin of the School of Oriental and African Studies, vol. 49 (1986), pp. 76-89.
“The Growing Economic Involvement of Palestine with the West, 1865-1914,” in D. Kushner (ed.), Palestine in the Late Ottoman Period, Jerusalem and Leiden: Yad Izhak Ben-Zvi and E.J. Brill, 1986, pp. 188-210.
“Trends in the Demographic Development of the Palestinians, 1870-1948,” (Hebrew), Cathedra, no. 45 (1987), pp. 43-56.
“One Arab State, Many Arab States: the Impact of Population Growth and Oil Revenues,” in E. Kedourie and S.G. Haim (eds.), Essays on the Economic History of the Middle East, London: Frank Cass, 1988, pp. 196-211.
“The Economy of Nablus and the Hashemites – The Early Years, 1949-1956,” Middle Eastern Studies, vol. 25 (1989), pp. 51-63.
“Ägypten auf dem Wege von ‘Laissez Faire’ zur ‘Soft Revolution’: Bevolkerungswachtstum, Sparverhalten, Wirtschaftswachstum,” Orient, vol. 31 (1990), pp. 97-109.
“Changing Patterns of Economic Ties: the Syrian and Iraqi Provinces in the 18th and 19th Centuries,” in Thomas Philipp (ed.) The Syrian Land in the 18th and 19th Century, Stuttgart: Franz Steiner Verlag, 1992, pp. 55-67.
“The Muslim Big Merchant-Entrepreneurs of the Middle East, 1860-1914,” Die Welt des Islams, vol. 43 (2003), pp. 1-36.
“Muslim tujjār of the Middle East and their Commercial Networks in the Long Nineteenth Century,” Studia Islamica, no. 100-101 (2005), pp. 183-202.
“The Rise and Fall of the Tujjār Councils of Representatives in Iran, 1884-85,” Journal of the Economic and Social History of the Orient, vol. 51 (2008), pp. 639-674.
“Resistance to Economic Penetration: The Kārguzār and Foreign Firms in Qajar Iran,” International Journal of Middle East Studies, vol. 43 (2011), pp. 5-23.
“The Mysterious Death of a Commercial Agent and the Kārguzār of Mashhad, 1890,” Iran and the Caucasus, vol. 15 (2011), pp. 79-98.
“The Qadi, The Big Merchant and Forbidden Interest (ribā),” British Journal of Middle Eastern Studies, vol. 39 (2012), pp. 115-136.

לקריאה נוספת

תמורות בעיצוב הזהות הלאומית באידאולוגיה הנאצרית, 1970-1952, המזרח החדש כ"א, חוברת 2 (1971), עמ' 139-113.

מגמות בהתפתחות הדמוגראפית של ערביי ארץ ישראל, קתדרה 45 (1987), 56-43.
"בין דמוגרפיה ופוליטיקה במזרח התיכון", בתוך: ע' איילון וג' גילבר (עורכים), דמוגרפיה ופוליטיקה במדינות ערב, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995, עמ' 11–28.
"ריבית ב'מחכמה' – הסוחרים הגדולים המוסלמים נוכח אי-ודאות", היסטוריה 21 (תשס"ח/2008), עמ' 85–117.

קישורים חיצוניים

גדי גילבר, באתר אוניברסיטת חיפה
גד גילבר (1944-), דף שער בספרייה הלאומית