גיום בידה
גיום בידה (בצרפתית: Guillaume Budé; 26 בינואר 1467 – 23 באוגוסט 1540) מלומד צרפתי שנודע בשמו הלטיני בודיאוס. חייוגיום בידה נולד בפריז למשפחת אצולה. אביו, ז'אן בידה ששימש כיועץ למלך צרפת, היה איש ספר ובעל ספרייה גדולה וחשובה. בידה למד חוק אזרחי באוניברסיטה של אורליאן. בהיותו בן 24 שנה נתפס ללימוד הלשונות היוונית והלטינית. הוא שימש כנוטריון וכמזכיר של לואי השנים עשר מלך צרפת, והיה שליחו אל האפיפיור ליאו העשירי ברומא. בידה תרגם מיוונית ללטינית מסות שונות של פלוטרכוס (1502–1505). ב-1514 התפרסם בשל מחקרו על מטבעות ומשקלות עתיקים. ב-1522 נתמנה לסגן ראש ממשלתו של פרנסואה הראשון מלך צרפת, ולמפקח על מערכת המשפט בצרפת. הוא שימש גם כ"ראש הסוחרים" (prévôt des marchands; ראש עיריית פריז בפועל) פעמים מספר. ב-1530, בהשפעתם של פרנסואה הראשון ושל ז'אן די בלה בישוף נרבון, ייסד קולז' ללימוד שפות העת העתיקה, יוונית, לטינית ועברית, שנודע מאוחר יותר כקולז' דה פראנס שבפריז. הוא ייסד גם את ספריית פונטנבלו, שמאוחר יותר הועברה לפריז ונודעה כספרייה הלאומית של צרפת. ב-1533 שכנע את המלך פרנסואה הראשון שלא לאסור על הדפסת ספרים בצרפת, בניגוד לדעתם של אנשי האוניברסיטה של סורבון. הוא עסק בתאולוגיה, במשפטים, במתמטיקה ובפילולוגיה, אך מעל לכל נודע כמומחה ללשון היוונית. לבקשת ארסמוס מרוטרדם, ערך מחקר על מוצא המילים של הלשון היוונית, מחקר שבמשך זמן רב שימש בצרפת כעזר ללימוד לשון זו. הוא רכש ידע כה רב עד כי ארסמוס כינה אותו "הפלא של צרפת". אחרי ויכוח ספרותי עם גיום בידה, ארסמוס כתב: "אינני יכול להתפייס עמו; מעולם לא חדלתי מלהעריצו." לפני מותו בפריז ב-1540, בידה שנחשד בתמיכה בפרוטסטנטים, ביקש לערוך את טקס קבורתו בלילה כדי לא לעורר את חמתם של הקתולים. ב-1572 משפחתו נאלצה להימלט מפריז לשווייץ מפחד טבח ליל ברתולומאוס הקדוש.
קישורים חיצוניים
|