גייל טלשיר

גייל טלשיר
	אין תמונה חופשית
לידה	22 במרץ 1968 (בת 56); ירושלים, ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת אוקספורד (1997); האוניברסיטה העברית בירושלים; בית הספר התיכון על שם מיי בויאר ;
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים (1998)

גייל טלשיר (נולדה ב-22 במרץ 1968) היא חוקרת מדע המדינה ומרצה בכירה בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בחקר אידאולוגיות פוליטיות ומשבר הדמוקרטיה.

ביוגרפיה

טלשיר נולדה ב-22 במרץ 1968 בירושלים לפרופסור דוד טלשיר ולפרופסור צפורה טלשיר ולמדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר. שירתה בצה"ל כמורה חיילת בבית ספר שדה מעגן מיכאל.

למדה לתואר ראשון בפילוסופיה ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשם המשיכה למסלול ישיר לדוקטורט בהנחייתו של פרופסור מייקל פרידן באוניברסיטת אוקספורד, שם למדה בשנים 1993–1997. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בצמיחת תנועות ירוקות.^[1]

בשנת 1998 התקבלה לתפקיד מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2001 נבחרה לתפקיד ראש מגמת חינוך אזרחי ודמוקרטיה בחוג. בשנת 2004 מונתה למרצה בכירה. בשנת 2007 מונתה לראש תוכנית המנהלים בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית. במסגרת תפקיד זה הקימה את המרכז להכשרת בכירים, שכלל תוכנית לתואר שני במדיניות ציבורית לבכירים בשירות המדינה שהוכנה בשיתוף עם נציבות שירות המדינה. בשנת 2013 הובילה תוכנית להכשרת ראשי ערים שנבחרו לקדנציה ראשונה. בשנת 2016 עמדה בראש "תוכנית הנשיא למובילות אקדמית" שיזם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופסור מנחם בן-ששון.

לטלשיר בן אחד, והיא חיה בזוגיות עם העיתונאי דני זקן. מתגוררת במעלה החמישה.

מחקר אקדמי

מחקרה האקדמי של טלשיר מתמקד באידאולוגיות פוליטיות, במתח בין תיאוריה ומעשה פוליטי, בין המערכת המפלגתית והחברה האזרחית, בין הדרג הנבחר והדרג המקצועי. מחקריה מתבוננים על הזירה הפוליטית כמאבקים על ערכים והשקפות עולם. בעשור השני של המאה ה-21 עסק מחקרה העיקרי באידאולוגיה של ממשלת ישראל בתקופת בנימין נתניהו.

עבודת הדוקטורט של טלשיר עסקה בהתפתחות תנועות סביבתניות, ובחנה האם מדובר באידאולוגיה חדשה או בהסתעפות של אידאולוגיות קיימות, וספציפית של השמאל החדש. בשנת 2002 פרסמה את הספר "The Political Ideology of Green Parties", העוסק במפלגה הירוקה בגרמניה ובמפלגה הירוקה בממלכה המאוחדת.^[2]

במסגרת "תוכנית הנשיא למובילות אקדמית" ערכה, יחד עם פרופסור ישראל כ"ץ, את קובץ המאמרים "מגדלור או מגדל שן?", העוסק בתהליכים בעולם האקדמיה בישראל.

בשנת 2017 הקימה קבוצת מחקר בנושא "הון אנושי בדמוקרטיה" במסגרת תוכנית 2048 של מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, וב-2018 הקימה את קבוצת מחקר בנושא "משילות ודמוקרטיה" באותה המסגרת.

פרסומים

ספרים

Gayil Talshir. The Political Ideology of Green Parties: From Politics of Nature to Redefining the Nature of Politics 1972-2002. London: Palgrave. 2002.
Talshir, G. M. Humphrey, M. Freeden (Eds.). Taking Ideology Seriously. London: Taylor & Francis. 2006.

גייל טלשיר וישראל כ"ץ (עורכים), מגדלור או מגדל שן? השכלה גבוהה בישראל, רסלינג, 2019.

גייל טלשיר, משילות או דמוקרטיה?, רסלינג, 2020.

מאמרים

Gayil Talshir (1998). "Modular ideology: The implications of Green theory for a reconceptualization of 'ideology'". Journal of Political Ideologies. 3 (2): 169–192. doi:10.1080/13569319808420775.
Gayil Talshir (2018). "Populist Rightwing Ideological Exposition: Netanyahu's Regime as a Case in Point" (PDF). Advances in Applied Sociology. 8 (4): 329–349. doi:10.4236/aasoci.2018.84019.

גייל טלשיר, אזרחות, חברה אזרחית וחינוך: המקרה הישראלי בראי הדמוקרטיות המערביות, פוליטיקה 14, 2005, עמ' 51–75

גייל טלשיר, המחאה החברתית בראי משבר הדמוקרטיה הישראלית: בין כלכלה, פוליטיקה וזהות, פוליטיקה 23, אביב 2014

גייל טלשיר ורון צור, השירות הציבורי מחשב מסלול מחדש

קישורים חיצוניים

שרון מגנזי, סוגיות של חוקרת אידיאולוגיות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 בספטמבר 2019
נטע אחיטוב, ד"ר גייל טלשיר מראה איך נתניהו והקיצונים שולטים כאן בגלל 9,000 איש, באתר הארץ, 28 בפברואר 2024
גייל טלשיר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Talshir, Gayil (1998). The Political Ideologies of the German and British Green Parties (תיזה). Oxford University.
^ Talshir, Gayil (2002). The Political Ideology of Green Parties. Palgrave Macmillan. pp. xxxv–xxxvi. ISBN 978-0-333-91986-6.

[1] Talshir, Gayil (1998). The Political Ideologies of the German and British Green Parties (תיזה). Oxford University.

[2] Talshir, Gayil (2002). The Political Ideology of Green Parties. Palgrave Macmillan. pp. xxxv–xxxvi. ISBN 978-0-333-91986-6.

[1]

[2]