גלובליזציה

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש ערבוב בין הגורמים ההיסטוריים ובין המאפיינים הנוכחיים של הגלובליזציה; כמו כן בין הגות תרבותית וסוציולוגית ובין ניתוח פוליטי, כלכלי וטכנולוגי.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

גְּלוֹבָּלִיזַצְיָה היא התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים, הפוליטיים, הטכנולוגיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים. במשך ההיסטוריה של התפתחות התרבות האנושית, הולך ומתחזק תהליך זה שבו מידע, מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר.^[1] תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד, ובכך אף מעצימה את הערבות ההדדית בין חבריה. תהליך זה יוצר שיתוף פעולה בשילוב של כלכלות, חברות, תרבויות, ותנועות פוליטיות מכל העולם, ולעיתים גם קונפליקטים בזירה הבין-לאומית. ההשלכות של היווצרות הגלובליזציה כתוצאה מכך הן: קיומו של כפר גלובלי, הבא לידי ביטוי ביחסי התלות ההדדית הנוצרים בין חברות שונות ללא קשר לאופי היחסים ביניהן. כמו גם, נורמות וערכים משותפים באשר לשאלות אוניברסליות הנוגעות בכלכלה הגלובלית, שינויי אקלים וזכויות אדם. דוגמה לגלובליזציה היא רשת המזון האמריקנית מקדונלד'ס, המייצגת את רעיון המזון האמריקני המהיר. רשת זו, נפוצה כמעט בכל העולם, ובעלת רשת של סניפים הפרושים באופן גלובלי ברוב מדינות העולם המשרתים תרבויות שונות בשפות מגוונות.

מקור המילה הוא מלטינית: גלובוס, כדור, מונח המשמש לציון כדור הארץ.

מנקודת מבט היסטורית, משחר האנושות, וביתר שאת מאז תחילת העת החדשה, היו מספר תקופות בהן התחזקו מגמות גלובליסטיות, לדוגמה: תקופת האימפריה הרומית, או סוף המאה ה-19. על-פי הסוציולוג והפילוסוף עמנואל ולרשטיין, תחילתו של עידן הגלובליזציה הנוכחי היא בגילוי אמריקה, "העולם החדש", בשנת 1492, אך כיום נהוג לקרוא בשם זה בעיקר לתהליכים החלים מאז השליש האחרון של המאה ה-20.

סוציולוגים, היסטוריונים וכלכלנים מונים מספר סיבות לתהליך הגלובליזציה. הוגים רבים רואים אותה כתוצאה של מספר סיבות, בעוד אחרים טוענים כי סיבה אחת בלבד היא המרכזית. בין הסיבות עצמן גם עשוי להתקיים יחס של סיבה ומסובב – רבים יטענו כי הנמכת המכסים, לדוגמה, היא תוצאתה של סיום המלחמה הקרה.

הזרם המרכזי בסוציולוגיה, המיוצג בין השאר על ידי הסוציולוגים מנואל קסטלס, אנתוני גידנס ובנג'מין ברבר, מייחס את תחילת תהליך הגלובליזציה לשינויים טכנולוגיים שחלו בסוף המאה ה-20. השינויים העיקריים שהשפיעו, לפי טענה זו, על תהליך הגלובליזציה הם שינויים בתחום המחשוב והתקשורת (מחשב אישי, תקשורת לוויינים, טלפון סלולרי ורשת האינטרנט), שאיפשרו תקשורת בין מדינות ובין יבשות, ועקב כך נוצרו קשרים תרבותיים, פוליטיים ובעיקר כלכליים בין מדינות שונות וחשוב מכך – בין יחידים וקבוצות במדינות שונות.

באמצעי התחבורה בים, מחיר ההובלות באוניות הוזל ויועל יותר, והסחר בין מדינות שונות גדול יותר.

באוויר, העלות של הטיסות הוזלה ויש מעבר של אנשים ממדינה למדינה בזמן קצר ובעלות נמוכה.

באמצעי התקשורת, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט קיים מידע נגיש ועדכני לרחבי העולם. כך אנשים מודעים למה שקורה בעולם ובנוסף, לאפשרויות תעסוקה ותיירות.

נפילתה של ברית המועצות ובעקבותיה קריסת הגוש הקומוניסטי הותירו את ארצות הברית כמעצמת-על יחידה בעולם. מעמדה החדש איפשר לה חופש פעולה פוליטי, ובמידה רבה אף לכפות את עמדתה בנושאים שונים.

למעמד זה של ארצות הברית הייתה השפעה משתי סיבות: ראשית, היעדרו של מאבק בין גושי איפשר שיתוף פעולה חופשי יחסית בין מדינות, בלא שאלו יצטרכו לחשוש מהשפעותיו על מאזן כוחות. שנית, העוצמה הפוליטית של ארצות הברית איפשרה לה לקדם קווי מדיניות עולמיים התואמים את עמדתה הליברליסטית, ולדחוף לכיוון של שוק חופשי עולמי, בעזרתם של ארגוניים עולמיים – בעיקר הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית, שלפי טענות שונות מייצגים את עמדתה של ארצות הברית. לפי טענה זו, הקרויה תאוריית ההגמוניה הליברלית, קיומה של מעצמה הגמונית ליברלית מאפשר לכל העולם להתקדם לכיוון של ליברליזציה, ובהתאם לעקרונות השוק החופשי מביא אף לצמיחה כלכלית כלל עולמית. החוקר פרידמן טוען שכוחה הרב של ארצות הברית נובע גם מכוח המשיכה החזק של האמריקניזציה בתקופה זו יותר מתמיד ומפתה ביכולת להגיע לחיים טובים ומשגשגים.

כנגד טיעון זה, מצביעים רבים על כך שהדומיננטיות של מדינות המערב בכלל ושל ארצות הברית בפרט בתהליך התרחבות זה הביאה לכך שהן משתמשות לעיתים רבות בכוחן העודף בדיוני ובארגוני הסחר כדי להסיר את ההגנות מהתחומים בהם כלכלתן חזקה (ביטוח, פיננסים, טכנולוגיה עילית) מחד, ולשמור את אותן ההגנות בתחומים בהן למדינות הדרום יתרון יחסי (כמו חקלאות ומכרות). מצב זה מוביל לכך שמחד, ארצות הדרום אינן יכולות לממש את היתרון היחסי שלהן ומאידך אינן יכולות לפתח שוק מקומי במקום בו אין להן יתרון כזה.

מספר שינויים כלכליים שחלו בתקופה זו השפיעו על הפיכתה של הכלכלה העולמית, ובעקבותיה אף על תחומים נוספים, לגלובליים.

ליברליזציה של מטבעות

בשנת 1971 פרשה ארצות הברית, באופן חד-צדדי, מהסכם ברטון-וודס והפסיקה את הצמדת הדולר לזהב. בעקבותיה פעלו ממשלות רבות נוספות לליברליזציה של הסחר במטבעות, ובכך הפך הסחר הפיננסי הבין-לאומי לגמיש הרבה יותר.

האמריקאים והאירופאים תומכים בשוק חופשי, כך שיהיה זרימת הון חופשית ממדינה למדינה.

הסרת מכסים

בעוד שתקופת המלחמה הקרה אופיינה במדיניות מרקנטליסטית, בה הגנה כל מדינה על התעשייה המקומית, מאז שנות השמונים חלה ירידה חדה ברמת המכסים שהנהיגו מדינות שונות, ובעליה בהסכמי סחר מקומיים ועולמיים שאיפשרו סחר חופשי בין מדינות. נוצרו אזורי סחר חופשי נרחבים, הגדולים שבהם – השוק האירופי המשותף ונפט"א. עם זאת, ככתוב לעיל, הליברליזציה של הסחר אינה הומוגנית ואינה שוויונית, ובעוד תחומים מסוימים נפתחו לסחר חופשי, תחומים אחרים נותרו מוגנים.

חוקרים שונים כוללים תחת המושג גלובליזציה מגוון רחב של שינויים, אך ניתן למצוא מספר מאפיינים כלליים לכל השינויים הללו. גלובליזציה הוא תהליך המאפשר מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי רב. התרחבות הסחר העולמי מורגשת בכל מקום בעולם. אנשים ברחבי העולם נחשפים כל העת לכמויות גדולות של מידע, מתעדכנים בחדשות, בהמצאות ובטכנולוגיות חדישות, ומכאן נוצר מעין "כפר גלובלי" אשר מאחד את כל המדינות לישות אחת גדולה, שבה המשמעות של גבולות מדיניים הולכת וקטנה. כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית בתחבורה ובתקשורת, התפתחויות פוליטיות וכלכליות נוצר תהליך גלובלי של סחר בין מדינות וחברות רב-לאומיות. ניתן למצוא כיום במדינות רבות מוצרים מיובאים אשר זולים לעיתים קרובות מתוצרת אותה הארץ.

ראשית, כפי שמעיד שמה של התופעה, מדובר בשינוי של תהליכים, מוסדות או אירועים מרמה של מדינת לאום לרמה עולמית (גלובלית). ניתן לראות שהתרחבות זו נעצרת לעיתים רבות ברמה האזורית – האיחוד האירופי הוא כנראה הדוגמה הבולטת ביותר, אך דוגמאות דומות קיימות ברוב אזורי העולם. החוקרים חלוקים בדעתם האם ניתן לראות במעבר למסגרות אזוריות שלב ביניים בדרך אל המסגרת העולמית (כמו שטוען הסוציולוג יורגן הברמאס), או שמא הגלובליזציה אינה אלא מצג שוא, וההתארגנויות האזוריות הן למעשה סיומו של תהליך (אחד המייצגים העיקריים של גישה זו הוא סמואל הנטינגטון, וראו פירוט בהמשך).

שינוי נוסף המאפיין, לדעת מנואל קסטלס, את התהליכים המעורבים בגלובליזציה הוא המעבר לחברת רשתות. לפי קסטלס, השינויים הטכנולוגיים, ובמיוחד השינויים בעיבוד המידע, הביאו לשינוי באופי ההתארגנות של חברות ומוסדות. ממבנה הירארכי, הכולל מדרג ברור של זרימת אחריות, החלטות ומידע באופן אנכי, חל מעבר למבנה של רשת חברתית, מבנה אופקי שאין לו מרכז. שינוי זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים, החל מאופן ארגון היצור, שבו חל מעבר מחברות ענק היררכיות בעלות קידום פנימי לחברות המורכבות מאוסף של מרכזים, המקושרים ביניהם בדרכים שונות, ועד לארגוני טרור הבנויים כרשת של ארגונים ולא כארגון אחד בעל מפקדה משותפת המקבל הוראות ממקור אחד.

ערך מורחב – גלובליזציה כלכלית

סחר בין-לאומי

השינויים הכלכליים שתוארו לעיל הביאו בעקבותיהם גידול משמעותי בהיקף הסחר הבין-לאומי. בעוד בשנת 1986 היקף הסחר הבין-לאומי היה כ-2,000 מיליארד דולר, עשר שנים מאוחר יותר היקפו היה 5,200 מיליארד – עליה של 260%. עקב כך, מוצרים 'תוצרת חוץ', שהיו מחזה נדיר ברוב מדינות העולם בשנים שקדמו לגלובליזציה, הפכו למחזה נפוץ. לריבוי מוצרי היבוא, ובמיוחד לגידול הרב ביבוא מוצרי התרבות, היו השפעות תרבותיות מרחיקות לכת (ועל כך ראו בהמשך).

סחר פיננסי

גידול משמעותי אף יותר חל בסחר הפיננסי. הליברליזציה של הסחר במטבעות והשינויים העמוקים בתהליכי תקשורת הנתונים הביאו להפיכתו של השוק הפיננסי, למעשה, לשוק עולמי יחיד ולגידול עצום בהיקף הסחר, עקב הקלות שבביצוע עסקאות ארביטראז'. אם בשנת 1986 היה היקף הסחר במטבעות בניו יורק, בלונדון ובטוקיו 190 מיליארד דולר מדי יום, בשנת 1995 היה היקף סחר זה כ־1,200 מיליארד דולר.^[2]

אחת מהשפעות גידול זה בהיקף הפעילות הפיננסית הגלובלית הוא ירידה ביכולתם של בנקים מרכזיים במדינות שונות להשפיע על המטבע המקומי. בעוד שבעבר היקף הסחר המצומצם איפשר לבנק מרכזי השפעה רבה על התנהגות המטבע, היקפי המסחר העצומים והליברליזציה של המטבעות הופכים את רוב הבנקים המרכזיים, במידה רבה, לשחקנים מן השורה שהכלים שבידיהם להשפעה על התנהגות המטבע אינם עולים בהכרח על כליהם של שחקנים אחרים. דוגמה בולטת ניתנה ב־16 בספטמבר 1992, כאשר בריטניה נאלצה להוציא את הלירה שטרלינג ממנגנון שער החליפין האירופי בעקבות מתקפת ענק של ספקולנטים.

שינוי באופן היצור

שינוי נוסף הוא שינוי באופן הייצור התעשייתי. בעוד בתקופה שקדמה לגלובליזציה היה הייצור מרוכז במדינה יחידה, במפעלי ענק שבהם התבצעו כל שלבי היצור, או לכל היותר במספר מפעלים סמוכים, הרי שבשנים אלו התרחב מאוד היקפם של תאגידים בין-לאומיים בהם הן השליטה והן היצור אינם מרוכזים יותר בארץ אחת, וכל אחת מהפונקציות של התאגיד ממוקמת במדינה ובאזור המתאימים ביותר לצרכיה. התוצאה המרכזית של שינוי זה הוא יציאת הייצור עצמו ממדינות הצפון, המאופיינות בשכר עבודה גבוה יחסית, למדינות הדרום שבהן השכר הוא נמוך, ויותר מכך – בניידות של מפעלים, הנוטים לעבור בקלות ממדינה למדינה לפי השינויים בתנאי הסחר ובעלות העבודה.

לשינוי זה מספר השפעות כבדות משקל:

• ראשית, צמצום במספר המשרות בתעשייה במדינות הצפון, שבעקבותיו חלו הן עליה באבטלה ברוב המדינות והן עליה בשיעור המועסקים בשירותים במדינות אלו. כתוצאה מכך משתנה אופי העבודה במדינות אלו, ממשרות בטוחות לכל החיים למשרות המאופיינות בדרך כלל בשכר נמוך, במיעוט תנאים סוציאליים ובחוסר קביעות (מקג'ובים).
• שנית, הורדת השליטה של מדינות הדרום, ובמידה פחותה אף של מדינות הצפון, על תנאי התעסוקה. הקלות של העברת מפעלים ממדינה למדינה גורמת למרוץ לתחתית בין מדינות בתחום תנאי התעסוקה – כל מדינה מורידה את התנאים הניתנים לעובדים כך שיהיו נמוכים משל שכנותיה ובכך מנסה לשכנע משקיעים לבחור בה. המדינות השכנות נאלצות להשוות את תנאי העבודה ואף להורידם נמוך יותר, וחוזר חלילה.

הגירת עבודה

תחום אחד שבו ניתן לראות דווקא את סגירת הגבולות הלאומיים ולא את פתיחתם הוא תחום הגירת העבודה. בעוד שבשנות ה-50 וה־60 חלה תנועה מסיבית של הגירת פועלים מארצות עניות יחסית לארצות הגוש המערבי. אל מול העלייה בניידותם של השכבה העילית של העובדים המיומנים, הוגבלה מאוד בשנים האחרונות ניידותם של רוב העובדים.^[3]

פערים

הדעות חלוקות לגבי השפעתה של הגלובליזציה על הפערים הכלכליים בין מדינות ובתוך מדינות. אנתוני גידנס, פרנסיס פוקויאמה וג'וזף שטיגליץ, למשל, טוענים (כל אחד בנפרד) כי הגלובליזציה היא הדרך הטובה ביותר להשגת צמיחה עולמית ולכן גם לקידום מדינות הדרום והצפון כאחת. הגלובליזציה לדעת שטיגליץ יוצרת הזדמנות ליצירתה של תודעה חברתית בין-לאומית שרק דרכה אפשר לפעול למען מטרות כלליות כגון מחיקת חובות למדינות עניות. השתלבותן של יחידות כלכליות רבות במשק העולמי יצרו מציאות שבה השינויים שהביאה הגלובליזציה היו מבוקרים והרווח התחלק באוכלוסייה באופן שווה. כדי לקדם את הגלובליזציה החיובית יש צורך במתן רגולציה ופיקוח ברמה הלאומית של מדינות מתפתחות. כמו כן גם נדרש להקים מנגנוני פיקוח בין-לאומיים שהערך המוביל אותם הוא אינו ערך כלכלי בלבד שמוכתב על ידי הקהילה הפיננסית, אלא ערכים חברתיים שנותנים אפשרויות צמיחה ומתחשבים בצרכים של מדינות מתפתחות.

חוקרים אופטימיים פחות, כמו הסוציולוג מנואל קסטלס, רואים בגלובליזציה צדדים חיוביים כגון גידול בצמיחה ברבות ממדינות הדרום, ומנגד גם צדדים שליליים כגון העמקת הפערים התוך מדינתיים.

חוקרים אחרים, ובעיקר חוקרים נאו מרקסיסטיים, רואים בגלובליזציה תהליך הרסני עבור מדינות הדרום. לפי חוקרים אלו, ממשלות הצפון והגופים המובילים את הגלובליזציה, ובעיקר הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית, מובילים צעדים שאינם מכוונים להפיכת תהליכים לעולמיים או לסיוע למדינות הדרום. לטענתם, אלו צעדים שנועדו להעמיק את הניצול הקפיטליסטי.

ערך מורחב – גלובליזציה פוליטית

השינוי המרכזי במפה הגאופוליטית העולמית בתקופה זו הוא קריסתה של ברית המועצות ובעקבותיה של כל הגוש הסובייטי. שינוי זה גרר בעקבותיו מספר שינויים נוספים:

קיים קונצנזוס בקרב החוקרים כי השינויים החלים בעשורים האחרונים מביאים להצבת אתגר לכוחה של מדינת הלאום, אך אין הסכמה על הגורם המקבל את הכוח הזה. בעוד חוקרים מסוימים טוענים כי כוח זה עובר לארגונים פוליטיים על-לאומיים, דוגמת האיחוד האירופי או האומות המאוחדות, אחרים טוענים כי כלל המערכת הפוליטית נחלשת והכוח עובר למערכות אחרות, ובעיקר למערכת הכלכלית. יש חוקרים הטוענים כי למעשה מדינת הלאום רק התחזקה בעידן העכשווי, כתוצאה מיכולות ניטור טכנולוגיות, תקשורתיות וצבאיות אבסולוטיות.

מספר גורמים חוברים כדי לאתגר את כוחה של המדינה. חוקרים שונים מונים את הגורמים שלהלן כמשפיעים על אובדן כוח זה:

שינויים כלכליים

השינויים הכלכליים שפורטו לעיל השפיעו השפעה עמוקה על יכולתה של המדינה לשלוט במדיניותה הכלכלית. הסכמי הסחר מנעו מהמדינה את היכולת לשלוט על המכסים ובכך לבחור האם להגן על התעשייה שלה. השינויים בשוק המטבעות הבין-לאומי אילצו את המדינה לוותר על רגולציה של המטבע שלה, כדי שתהנה מפירות סחר זה ו'המרוץ לתחתית' אילץ אותה לוותר על חוקי עבודה כדי לשמור על שכר נמוך ועל חוקים סוציאליים כדי להוריד מיסים, כל זאת כדי למשוך משקיעים פוטנציאלים או למנוע את עזיבתם של משקיעים קיימים.

תקשורת

השינויים הטכנולוגיים הביאו לשינויים דרמטיים באופייה של תקשורת ההמונים. הופעתה של תקשורת לוויינים הביאה לצמיחתן של רשתות תקשורת כלל עולמיות ולשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. סוגי שידור אלו, בניגוד לקודמיהם, לא נשלטו על ידי המדינה וזו אף לא יכלה להפעיל עליהם צנזורה ברוב המקרים, ובכך איבדה המדינה את המונופול על עיצוב המידע המגיע לאזרחים.

שינוי חשוב נוסף בתחום התקשורת הוא הופעתו של האינטרנט. עוד יותר מרשתות התקשורת, איפשר האינטרנט לאזרחי המדינה נגישות למידע שאינו נשלט או מבוקר על ידי המדינה. ניסיונות שנעשים במדינות שונות לחסום אתרים מסוימים ברשת (לרוב של האופוזיציה) נכשלים על פי רוב.

השינוי בתקשורת איננו אחיד, במרבית מדינות אפריקה אין נגישות לתקשורת אלטרנטיבית בשל מחירה הגבוה ואילו בקוריאה הצפונית מחויבים האזרחים להחזיק מכשירי רדיו הקולטים רק את התחנה של המשטר.

פשע בין-לאומי

אותם השינויים הטכנולוגיים שאיפשרו את יצירת התאגיד הבין-לאומי (ראו לעיל), איפשרו גם את היווצרותו של פשע בין-לאומי. כמו מנהלים, גם פושעים יכלו לייעל את פעילותם ולהפוך אותה לרב-עולמית על ידי שימוש בטלפונים סלולריים, תקשורת לוויינים ודואר אלקטרוני. הסחר הפיננסי הבין-לאומי איפשר תרגילי הלבנת כספים בין-לאומיים שהפכו קשים מאוד לזיהוי. חלקים ניכרים מעולם הפשיעה הפכו לבין-לאומיים, ובכך אתגרו את יכולתה של המדינה הבודדת להתמודד עימם.

הגלובליזציה אפשרה גם את יצירת ארגוני טרור בין-לאומיים, במיוחד אל-קאעידה ונספחיו. בעוד שבעבר ארגוני הטרור התמקדו במטרות מקומיות יחסית, הרי היום הם מכריזים מלחמה על מדינות.

היחלשות המדינה בתחום זה הייתה בשני האופנים שתוארו לעיל: מחד, העברת כוחות מהמדינה לטובת ארגונים בין-לאומיים ללוחמה בפשיעה, דוגמת האינטרפול. מאידך, חוסר ההצלחה של המדינה בטיפול בפשיעה נתפס כירידה בפוטנטיות שלה ולכן גרר אובדן אמון מצד אזרחיה.

שינוי אופי הצבא

מאז תחילתו של גיוס החובה, התקיימו יחסים הדוקים בין מדינת הלאום לבין הצבא. ההסתמכות על כל שדרות החברה בעת מלחמה אילצה את המדינה לזכות באמונם של אזרחיה.

בעשורים האחרונים של המאה ה-20 הביאו שינויים בטכנולוגיה הצבאית ובמפה הגאופוליטית העולמית לירידת הצורך בצבא המונים, ולכן בהזדקקות של מדינות לאמון אזרחיהן.

פרט לשינויים שלעיל, ובמידת מה בעקבותיהם, הביאה עמה הגלובליזציה גם גל של דמוקרטיזציה. ראשיתו של גל זה בשורת המהפיכות הדמוקרטיות בדרום אמריקה במהלך שנות ה-80 והמשכו בקריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה. פרט לגלים מסיביים אלה, ניתן לראות דמוקרטיזציה, חלקית לפחות, ברוב המדינות הדיקטטוריות בעולם.

לדמוקרטיזציה חלקית זו מספר סיבות: ראשית, הליברליזציה של הכלכלה גוררת אחריה, במקרים רבים, גם תהליכי דמוקרטיזציה. שנית, השינויים הטכנולוגיים מצמצמים את יכולתה של המדינה לשלוט במידע שבידי אזרחיה, ובכך גורמים לביזור של המידע ובכך גם של הכוח הפוליטי, לפחות במידה מסוימת. לבסוף, סופה של המלחמה הקרה מאפשר לארצות הברית לשים דגש על דמוקרטיזציה ולא רק על שמירת נאמנותן של מדינות בעולם השלישי.

סופה של המלחמה הקרה והתפוגגותו של המתח הבין גושי איפשרו לאו"ם, בסיוע גורמים נוספים, למלא את תפקידו המקורי כשומר השלום העולמי. עקב כך, מלחמות בין מדינות הפכו לעניין מסוכן ולא כדאי, שכן המדינה היוזמת הסתכנה במגוון סנקציות, החל מכלכליות ועד להתערבות צבאית.

עם זאת, שינויים אלו לא השפיעו על היתכנותם של סכסוכים מקומיים בתוך גבולותיהן של מדינות, ולכן תקופה זו מאופיינת בריבוי של סכסוכים כאלה, שאף לובשים לעיתים אופי אלים במיוחד (דוגמת רצח העם ברואנדה והמלחמה ביוגוסלביה לשעבר). כוחות בין-לאומיים ניסו להתערב גם במלחמות מסוג זה, אך לרוב עשו זאת בצורה חלקית ביותר ובחוסר הצלחה.^[4]

לאחר פיגועי 11 בספטמבר הכריזה ארצות הברית מלחמה על הטרור, מלחמה זו גרמה לנסיגה משמעותית בתהליך זה. לקראת מלחמת עיראק אמנם עשתה ארצות הברית מאמצים לזכות בתמיכה בין-לאומית אולם כשמאמצים אלו נכשלו, היא לא נסוגה ויצאה בכל זאת למלחמה.

ערך מורחב – גלובליזציה תרבותית

כלל השינויים שנסקרו לעיל הביאו לשינויים עמוקים גם בתרבותם של הרוב המכריע של החברות בעולם. המרכזי שבהם הוא האחדה של התרבות העולמית. תרבויות שונות רוכשות מאפיינים אחת מהשנייה, במגוון תחומים – החל מהתפשטות המותגים בתחום המזון וההלבשה ועד לפריחתן של התורות הרוחניות של העידן החדש ברחבי העולם.

בראשיתו של התהליך, נראה היה כי מדובר בהשתלטות של תרבות המערב, ובמיוחד של תרבותה של ארצות הברית, על כל שאר התרבויות בעולם (ולכן כונה התהליך אמריקניזציה (אמריקניזם)). אך עם חלוף הזמן, החלו רבים לטעון כי תופעה זו אינה חד-כיוונית, ולראייה הם מצביעים על הגירתן של תופעות תרבותיות דוגמת הבודהיזם ממזרח למערב, הגירה שהחלה בשנות ה-70 ועם חלוף השנים הואצה ונכנסה לזרם התרבותי המרכזי.

הגורמים לשינויים תרבותיים אלו, לפי חוקרים שונים, הם שילוב של הטכנולוגיה החדשה ושל השינויים הכלכליים. מחד, אמצעי התקשורת הבין-לאומיים החדשים מאפשרים זרימה של מוצרים תרבותיים בין מדינות. דוגמה בולטת אחת היא רשת MTV, שבאמצעות הפקת תוכניות זולות ושידורן לכל רחבי העולם בטלוויזיה בלוויין הפכה למעצבת תרבות מהחשובות של שנות ה-90. הופעתה של רשת האינטרנט, ובעקבותיה של תרבות האינטרנט הביאה גם היא למאפיינים תרבותיים משותפים מעבר לגבולות גאוגרפיים.

גם לשינויים הכלכליים משקל בהפיכתה של התרבות לגלובלית. הגלובליזציה של הסחר איפשרה יבוא ויצוא של מוצרי צריכה בין מדינות, ולכן איפשרה לבני מדינות שונות לחלוק את אותם מוצרי הצריכה.

לטענת רבים, אופיים הרב-לאומי של התאגידים החדשים, בשילוב עם הגלובליות של אמצעי התקשורת החדשים, איפשרו לפרסום ולמיתוג להגיע לרמות שלא נודעו בעבר, ובכך ליצור חברה שבה המותג הוא בעל חשיבות עליונה. לפי טענה זו, הרדיפה אחר המותגים הכרוכה בתהליך הגלובליזציה מביאה למסחור של החברה, ובכך להשתלטות תאגידים מסחריים על כל המרחבים הציבוריים. כך נע מרכז החיים הציבוריים מהפארק אל מרכז הקניות, ומופעי תרבות הופכים להיות בחסות מסחרית. תופעה זו גוררת, לטענת מתנגדיה, הכתבה של התכנים התרבותיים על ידי התאגידים המסחריים וחוסמת תופעות תרבותיות שאינן אהודות עליהם.

לצד תופעות הגלובליזציה, נראו בשנים האחרונות גם תופעות רבות של לוקליזציה, או הסתגרות של חברות בתוך עצמן (ראו פירוט בהמשך). הסוציולוג בנג'מין בארבר ניסה להסביר תופעה זו באמצעות המושג גלוקליזציה, או בתרגומו של אורי רם – עולמקומיות. זהו ניסיון להסביר התפתחות זו בכלים של הדיאלקטיקה ההגליאנית.

אל מול התיזה – השינויים הכלכליים והפוליטיים שנסקרו לעיל – קמה אנטי-תיזה – תנועה, שעיקרה תרבותית, המתנגדת לשינויים התרבותיים שבעקבותיהם. אך כפי שמקובל בדיאלקטיקה, התיזה והאנטיתיזה אינם ניצבים זה מול זה ללא שינוי אלא יוצרים סינתזה. הסינתזה, במקרה זה, הוא עולם המורכב משתי תנועות, מק'וורלד ו'ג'יהאד כפי שמכנה אותן בארבר, שמחד נאבקות זו בזו אך מאידך מפרות זו את זו. תוצאתה של דיאלקטיקה זו היא, לדוגמה, ארגונים דוגמת אל-קאעידה, שהם מצד אחד פרטיקולריסטיים ומתנגדים לערכי הגלובליזציה, ומאידך – משתמשים באמצעים שצמחו עם הגלובליזציה, ממבנה רשת ועד דואר אלקטרוני.

ערך מורחב – אנטי גלובליזציה

תהליך הגלובליזציה עורר עליו את חמתם של רבים, מסיבות שונות. ניתן לחלק את המתנגדים לשניים: כאלו המתנגדים לעצם רעיון הגלובליזציה, וכאלה החולקים על האופן שבו רעיון זה מבוצע בימינו.

המתנגדים לרעיון הגלובליזציה עושים זאת, כמעט תמיד, מטעמים קהילתיים. רבים אינם תומכים בביטול המסגרות המקומיות ובהחלפתן במסגרות עולמיות, ומעדיפים לשמר את המסגרות של השבט, העם, הדת או התרבות המקומית. ניתן למצוא תומכים לעמדה זאת כמעט בכל מדינה. אלו המתנגדים לצורה הלובש תהליך הגלובליזציה מכונים באמצעי התקשורת 'תנועת האנטי-גלובליזציה'. הם מתנגדים לתהליך מסיבות שונות, שהעיקריות בהן:

• ניצול הפריפריה : לטענת תנועות נאו מרקסיסטיות, האופן שבו מתרחשת הגלובליזציה כיום מביא לשגשוג של מיעוט מבוטל בארצות הצפון, ובו בזמן מביא לניצול הולך וגובר הן של תושבי ארצות הדרום והן של הפועלים בארצות הצפון.
• איכות סביבה : רבים מתנגדים לגלובליזציה משום שהיא מרחיבה את טביעת הרגל האקולוגית של האדם, ומביאה לפגיעה גוברת והולכת בסביבה.

תנועות אלו צברו כוח בסוף שנות ה-90, ומחאותיהן נעשו קולניות יותר ויותר והגיעו לשיאן בוועידת ארגון הסחר העולמי בסיאטל, בשנת 1999. עד היום, מחאה זו משפיעה על אופיו של כל מפגש של ארגון הסחר העולמי, ה־OECD וארגונים דומים. שיא נוסף של תנועה זו היה מופע ה־Live 8 לסיוע למדינות אפריקה, שבמידה רבה הראה על קבלה של תנועות אלו לקונצנזוס.

בעוד שבקרב הזרם המרכזי בסוציולוגיה בת זמננו קיימת תמימות דעים לגבי עצם קיומו של תהליך שניתן לכנות גלובליזציה, גם אם לא באשר לפרטיו המדויקים, הרי שמשני צידי הקשת הפוליטית יש המערערים על קיומו של תהליך זה.

מן הצד השמרני, חולק הנטינגטון על ההבחנה לפיה העולם נע לכיוון של איחוד כלל עולמי. לטענתו, כפי שהיא מובאת בספרו התנגשות הציוויליזציות, לאחר תום המלחמה הקרה האנושות נעה מצורת ארגון של שני גושים לצורת ארגון לפי תרבויות, או ציוויליזציות. העולם מתארגן לפי ציוויליזציות אלו, כאשר מדינות נמשכות לשכנות בעלות ציוויליזציה דומה ומקיימות עמן בריתות. לטענתו, על אף שכרגע הציוויליזציה המערבית היא בעלת הכוח, כל ניסיון לכפות את תרבותה על ציוויליזציות אחרות (כפי שנעשה בתהליך הגלובליזציה התרבותית) צפוי לכישלון ואף עשוי לערער את ההגמוניה שלה.

מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית, מרבית ההוגים הנאו-מרקסיסטיים אינם רואים בתהליך הגלובליזציה אלא שלב נוסף באופן הניצול הקפיטליסטי, שלב שאינו שונה מהותית מהשלבים שקדמו לו, אלא רק בפרטיו הטכניים.

• גלובליזציה מוגבלת
• הכפר הגלובלי
• וידויו של מחסל כלכלי
• אינטרנציונליזציה בחינוך
• הסכם הסחר בשירותים
• לאומיות מתודולוגית
• היסטוריה עולמית

• גידנס, א' (2000). הדרך השלישית – תחייתה של הסוציאל-דמוקרטיה. תל אביב:ידיעות אחרונות
• הברמאס י' (2001). הקונסטלציה הפוסט-לאומית. תל אביב: הקיבוץ המאוחד
• הנטינגטון, ס' (2003) התנגשות הציביליזציות. ירושלים:מכון שלם
• קגלי, צ. וויטקוף, (2002) הפוליטיקה העולמית – מגמות ותמורות, תל אביב:אוניברסיטה פתוחה
• צ'ארלס וילן, כלכלה עירומה, הוצאת ספרי עליית הגג, 2006. תרגום: מיכל אילן.
• דב חנין, ‏גלובליזציה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007
• ג'וזף י' שטיגליץ, לתקן את הגלובליזציה, תרגמה מאנגלית: שונמית ליפשיץ. הוצאת אריה ניר, 2008.
• זיגמונט באומן, גלובליזציה – ההיבט האנושי, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2002.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גלובליזציה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלובליזציה

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "גלובליזציה/אנטי גלובליזציה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• תאוריות גלובליזציה, סרטון באתר אקדמיית קהאן, כחלק מיחידת דמוגרפיה בקורס הכנה לMedical College Admission Test
• גלובליזציה ולוקליזציה בישראל מתוך אתר כובע
• בכל יום, לכל מקום – אל על, סרטון באתר החינוך של הספרייה הלאומית
• גלובליזציה, כתונת משוגעים או מכרה זהב? (אורכב 26.10.2005 בארכיון Wayback Machine), באתר יוהאן נורדברג
• להגנת הקפיטליזם הגלובלי, יוהאן נורדברג
• בדידות.קום – הצד האפל של הגלובליזציה
• יהודה שנהב, גלובליזציה בחוסר נחת, באתר הקשת הדמוקרטית המזרחית
• אבי עבודי, המיתוס המופרך של הכפר הגלובלי, באתר "האייל הקורא"
• ליאו ליידרמן, לוקליזציה במקום גלובליזציה, דה מארקר, 19 במרץ 2007
• דני רבינוביץ, מה באמת יכולים בני אדם לעשות ולהיות בחייהם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
• שי שמש, שינוי ארגוני בעקבות מגמת המזון הבריא – חברת מקדונלד'ס בראשית שנות האלפיים, באתר מוטק'ה, 2016
• אסף שגיב, ‏גלובליזציה: כתב הגנה, תכלת 18, סתיו התשס"ה / 2004
• הגלובליזציה כמצב צבירה חדש של המין האנושי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
• גלובליזציה: איום או הזדמנות? מאת תנועת הערבות
• גלובליזציה, דף שער בספרייה הלאומית
• דפנה מאור, חלום בלהות ושמו גלובליזציה, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2018