|
דיפירון
דיפירון (Dipyrone) או מטאמיזול (Metamizole) היא תרופה המשמשת כמשכך כאבים (אנלגטיקה) ומוריד חום (אנטי-פיורטיקה) שאיננו מגיב לאמצעי טיפול אחרים. בישראל התרופה מוכרת בשמה המסחרי אופטלגין והיא אחת התרופות הנפוצות ביותר בשימוש[דרוש מקור]. לתרופה תופעת לוואי נדירה אך מסוכנת של אגרנולוציטוזיס. בשל החשש, משנות ה-70 של המאה ה-20 נאסר השימוש בדיפירון בארצות הברית, ובהמשך במדינות נוספות כגון אוסטרליה, יפן וחלק ממדינות האיחוד האירופי. אגרנולוציטוזיס
הסיכון באוכלוסיית העולם מוערך כיום בכ-0.2-2 מקרים למיליון ימי שימוש, מתוכם 7% קטלניים. או במילים אחרות, במדינה של 6 מיליון תושבים שכל אחד מהם נוטל דיפירון יום בחודש, יתרחשו 1-10 מיתות בשנה. שכיחות התופעה משתנה על פי אזורים גאוגרפיים ונמוכה במיוחד במדינת ישראל, על אף שהשימוש בתרופה זו בה נפוץ ביותר. למרות נתונים אלו, יש להדגיש שמספר מחקרים שנערכו בשנת 1998 והשוו בין מספר מקרי המוות למיליון איש כתוצאה מנטילת תרופות משככות כאבים שאינן ממכרות, הראו שאקמול ודיפירון בעלות סיכון דומה. במחקר ראשון מספר מקרי המוות למליון איש היו: דיקלופנק (וולטרן) = 592, אספירין = 185, דיפירון = 25 ופרצטמול (אקמול) = 20[1]. במחקר השני הנתונים היו: דיקלופנק (וולטרן) = 592, אספירין = 202, פרצטמול (אקמול) = 25 ודיפירון = 20[2]. בשנת 2015 נערך מחקר מטא-אנליזה שהתבסס על 79 ניסויים. המחקר מצא שאין הבדל בסיכון לאירועים שליליים ואירועים שליליים קיצוניים בין דיפריון לבין פרצטמול, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים ופלצבו.[3] נתונים אלו מצביעים על כך שרמת הסיכון של דיפירון דומה לרמת הסיכון של אקמול, ובסיכום המחקר טענו החוקרים ש"הערכת הסיכון שפורסמה בשנות ה-70 הייתה מוגזמת".[2] יחד עם זאת, בקרב ילדים עד גיל 17 לא ניתן לומר שהתרופה בטוחה כמו נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, ועל סמך תיאורי מקרה נראה שקיים סיכון לא זניח לאגרנולוציטוזיס.[4] בשנת 2022 התפרסם לראשונה מקרה מוות בישראל מאגרנולציטוזיס שנגרם מאופטלגין בייצור חברת טבע. היסטוריהדיפירון סונתז לראשונה בגרמניה בשנת 1920, על ידי חברת Hoechst AG, ושיווקה החל בשנת 1922. התרופה הייתה בשימוש חופשי בכל העולם ללא מרשם עד שנות ה-70, אז עלה חשד כי היא גורמת לתופעת לוואי מסוכנת אך נדירה של אגרנלציטוזיס. בשנת 1974 נאסרה התרופה לשימוש בשוודיה, ב-1977 היא נאסרה בארצות הברית ולאחר מכן גם במדינות נוספות, בהן: יפן, ואוסטרליה.[5] ברוב מדינות אירופה, התרופה ניתנת רק במרשם רופא.[5] ברוסיה, בישראל, בברזיל, במקסיקו, בסין, במצרים ובמדינות נוספות התרופה נמכרת ללא מרשם.[5] ברוסיה מהווה הדיפירון 80% משוק משככי הכאבים ללא מרשם.[דרוש מקור] מנגנון פעולהמנגנון הפעולה אינו מפוענח דיו. ידוע על עיכוב סינתזת פרוסטגלנדין במערכת העצבים המרכזית, עיכוב האנזים אדנילט ציקלאז (adenylate cyclase) המתווך כאב, תיתכן חסימה ישירה של יוני סידן. מינון ואופן השימוש
התוויות נגד ותופעות לוואי
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
