דמולוגוס (אונייה, 1814)
"דֶּמוֹלוֹגוֹס" (באנגלית: Demologos) הייתה סוללת תותחים מוּשֶׁטֶת (אנ') של הצי האמריקני, עשויה עץ ומונעת על ידי מנוע קיטור ומשוטה אמצעית (paddlewheel). היא נבנתה במהלך מלחמת 1812, ונועדה להגן על נמל ניו יורק מפני אוניות הצי הבריטי שהטילו עליו הסגר. הספינה תוכננה על ידי הממציא האמריקאי רוברט פולטון, ונחשבת לספינת המלחמה הראשונה בעולם שהונעה על ידי מנוע קיטור. המלחמה הסתיימה קודם שנשלמה הבנייה, ועל כן לא התאפשר ל"דמולוגוס" להפגין הלכה למעשה את יכולותיה המבצעיות. היא הוסבה למחסן צף, וטבעה ב־1829 כתוצאה מהתפוצצות מטען אבק שרפה שאוחסן בה. תולדותיהב־9 במרץ 1814, בעיצומה של המלחמה בין ארצות הברית לבריטניה, אישר הקונגרס לבנות ספינת קיטור מלחמתית פרי תכנונו של רוברט פולטון, חלוץ בוני ספינות הקיטור המסחריות באמריקה הצפונית. בניית הספינה החלה ב־20 ביוני 1814 במספנה האזרחית "אדם אֶנד נוח בראון", והיא הושקה ב־29 באוקטובר 1814. פולטון העניק לה את השם "דמולוגוס", אך לאחר מותו בפברואר 1815 הוחלף שמה ל"Fulton the First". ביוני 1816 הסתיימו הפלגות המבחן, והספינה נמסרה לידי שלטונות הצי. בניית "דמולוגוס" נשלמה אחרי שהסתיימה כבר המלחמה אשר למענה היא נבנתה. היא מילאה משימה אחת בכל תולדותיה, כאשר הובילה את הנשיא ג'יימס מונרו לסיור בנמל ניו יורק. קפטן דייוויד פורטר, מפקדה הראשון של "דמולוגוס", הוסיף לה שני תרנים ועליהם מפרשים לטיניים. ב־1821 הורדו ממנה התותחים ופורק מנוע הקיטור, והיא הוצאה משירות פעיל והושבתה. אחרי שנת 1825 שימשה כמחסן צף של מספנת הצי בברוקלין. ב־4 ביוני 1829, בעודה עוגנת, התפוצץ מטען של אבק שרפה שאוחסן בבטן הספינה והיא טבעה. באסון נהרגו קצין ו־47 מלחים.[1][2] מבנה האונייהל"דמולוגוס" הייתה צורת מבנה מקורית, אך היא לא השפיעה על המשך התפתחותה של אוניית הקיטור המלחמתית. היא הייתה עשויה עץ, וגלגל המשוטות היחיד שלה הותקן בחלל בין שני חצאי הגוף. מנוע הקיטור נמצא בחצי גוף אחד, דוד הקיטור בחצי הגוף השני, שניהם מתחת לקו המים. מהירותה בים שקט הגיעה ל־5.5 קשרים (10.2 קמ"ש). עובי דפנותיה היה 5 רגל (1.5 מטר), ונועד להגן עליה מפגיעת כדורי התותחים של האויב. הספינה תוכננה לשאת 30 תותחים של 32 ליטראות: 24 לאורך שתי הדפנות ו־6 בחרטום ובירכתיים. מאחר שהצי התקשה לרכוש את כל התותחים הדרושים, הייתה "דמולוגוס" חמושה בחֶסֶר. זאת ועוד, לפי התכנון צריכה הייתה לשאת גם שתי קולומביאדות של 100 ליטראות, אחת מקדימה והשנייה מאחור, אך אלו לא סופקו לה מעולם. צורת המבנה שהגה פולטון נועדה לפתור שתיים מהבעיות האינהרנטיות של ספינת משוטות המיועדת ללחימה: במקום שני גלגלי משוטות צִדִּיִּים, כמקובל אז בספינות קיטור מסחריות, הוא הציב גלגל משוטות יחיד במרכז, בין שני חצאי הגוף, כדי לגונן עליו מפני פגיעת תותחי האויב. צורת מבנה זו איפשרה גם להציב תותחים למלוא אורך הדפנות, וע"י כך להגדיל את כוח האש של הספינה. עם זאת, לספינה היו שני חסרונות גדולים: מנוע הקיטור, שפעל על פי שיטתו של ג'יימס וואט, סבל עדיין מתקלות תכופות ואורך חייו היה קצר. נוסף על כך, בשל חוזק המבנה הנמוך לא התאימה הספינה לשיט בים הפתוח אלא במים רוגעים בלבד. זו הסיבה מדוע הועיד פולטון ל"דמולוגוס" תפקיד מצומצם – סוללת־תותחים מוּשֶׁטֶת בנמל ולא אוניית־ים מלחמתית. הצי האמריקאי חשב לבנות כלי שיט מלחמתיים נוספים מונעים בקיטור, אולם אף אחד מהם לא ירד משולחן השרטוט עד השקתה של "פולטון" ב־1837. צרפת, הולנד ודנמרק, שחיפשו אחר כלי שיט המתאימים להגנה חופית ולפריצת הסגר, התעניינו ב"דמולוגוס", אך לא מעבר לכך. לקריאה נוספת
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|