|
האקים ג'פריס
האקים[2] סיקו ג'פריס (באנגלית: Hakeem Sekou Jeffries; נולד ב-4 באוגוסט 1970) הוא פוליטיקאי אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השמיני של מדינת ניו יורק מאז 2013. הוא מייצג מחוז החולש על חלקים ממזרח ברוקלין ודרום-מערב קווינס בעיר ניו יורק. ג'פריס, חבר המפלגה הדמוקרטית, ייצג את מחוז הבחירה ה-57 באספה המדינתית של ניו יורק בשנים 2007–2012. מאז 2019 הוא יושב ראש הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים האמריקאי, ומאז ינואר 2023 משמש כמנהיג המיעוט בבית הנבחרים. ביוגרפיהג'פריס נולד במרכז הרפואי ברוקלין שברובע ברוקלין בעיר ניו יורק. אמו לנדה היא עובדת סוציאלית ואביו הוא יועץ לטיפול בשימוש לרעה בסמים בשירות מדינת ניו יורק[3]. ג'פריס גדל בקראון הייטס שבברוקלין. בשנת 1988, סיים ג'פריס לימודיו התיכוניים בתיכון מידווד. ב-1992 קיבל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת בינגהמטון. ב-1994 השלים לימודי תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, וב-1997 קיבל תואר שני נוסף במשפטים מבית הספר למשפט של אוניברסיטת ניו יורק. בראשית דרכו המקצועית היה ג'פריס עוזר משפטי של השופט הרולד בר ג'וניור מבית המשפט הפדרלי המחוזי של ארצות הברית בדרום ניו יורק, ולאחר מכן עבד במחלקת הליטיגציה של המשרד "פול, וייס, ריפקינד, וורטון וגרייסון". אחר כך היה עוזר ליטיגטור עבור Viacom ו-CBS, שם עבד על ליטיגציה שהתמקדה במחלוקת על מופע המחצית של הסופרבול ה-38. בתקופתו של ג'פריס במשרד עורכי הדין פול & וייס שימש ג'פריס כמנהל העניינים הבין-ממשלתיים בסניף מדינת ניו יורק של האגודה הלאומית של קבלנים בני מיעוטים וכנשיא איגוד עורכי הדין השחורים לקדמה. בשנת 2000 התמודד ג'פריס לאספה המדינתית של ניו יורק מול רוג'ר גרין. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית מתח ג'פריס ביקורת על גרין וטען כי הוא מפגין חוסר תשומת לב לצורכי בוחריו ועל העיסוק המתמיד שלו להיבחר למשרה רמה יותר (גרין התמודד לנשיא מועצת עיריית ניו יורק ב-1997 ודיבר תכופות על תוכניותיו להתמודד לקונגרס). עימות בחירות שנוי במחלוקת בין שני המועמדים, בהנחיית דומיניק קרטר ב-NY1, הסתיים בטרם עת לאחר ויכוח עז סביב דתו של גרין, ובבחירות הכלליות הפסיד ג'פריס משגרף 7% בלבד מהקולות. בבחירות 2006 התמודד שוב לאספה המדינתית אחרי פרישתו של גרין, ונבחר לבית המחוקקים של מדינת ניו יורק עם 64% מהקולות הוא החל את כהונתו שם ב-1 בינואר 2007. במהלך שש שנות כהונתו הציג וניסח למעלה מ-70 הצעות חוק. בינואר 2012 הכריז ג'פריס על התמודדותו לבית הנבחרים של ארצות הברית במחוז הקונגרס השמיני של ניו יורק, מחוז שייצג בעיקר חלקים מברוקלין, שבו רוב האוכלוסייה הייתה אפרו-אמריקנית ושלמפלגה הדמוקרטית היה בו רוב גדול, כך שעיקר ההתמודדות הייתה בבחירות המקדימות. היריב המרכזי שהיה צפוי להתמודד במחוז הבחירה היה חבר הקונגרס המכהן אדולפוס טאונס שייצג במשך 30 שנה את מחוז הבחירה העשירי (שלפני שינוי גבולות המחוזות באותה שנה היה דומה למחוז השמיני החדש). אולם בעקבות הצלחתו של ג'פריס בגיוס כספים החליט טאונס לפרוש מהמרוץ ומהחיים הפוליטיים[4]. מול ג'פריס נותר במרוץ חבר מועצת העיר צ'ארלס ברון, שהשמיע התבטאויות אנטי ישראליות חריפות, והביע תמיכה במנהיגים כמו נשיא לוב מועמר קדאפי ונשיא זימבאבווה רוברט מוגאבה. לעומתו, ג'פריס הבטיח לתמוך בישראל וזכה לתמיכה רחבה של הממסד הדמוקרטי בעיר, ובפרט של אישי ציבור יהודיים בהם ראש העירייה לשעבר אד קוץ', חבר הקונגרס ג'רלד נדלר וחבר האספה דב הייקינד שהאשימו את ברון באנטישמיות[5][6]. בבחירות המוקדמות ב-26 ביוני 2012 נבחר ג'פריס למועמד המפלגה הדמוקרטית עם כ-70% מהקולות, ובבבחירות הכלליות גרף 71.8% מהקולות אל מול מועמד המפלגה הרפובליקנית. הוא הושבע לתפקידו ב-3 בינואר 2013, עם התכנסות הקונגרס ה-113 של ארצות הברית. ב-28 בנובמבר 2018 ניצח ג'פריס את חברת הקונגרס ברברה לי מקליפורניה בבחירות לראשות הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים[7]. כהונתו החלה עם התכנסות הקונגרס ה-116 של ארצות הברית בינואר 2019. בתפקיד זה היה החמישי בהיררכיה הדמוקרטית בבית הנבחרים, לאחר יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי, מנהיג הרוב סטני הוייר, מצליף הרוב ג'ים קלייבורן ועוזרת יו"ר בית הנבחרים קת'רין קלארק. בעקבות פרישתה של ננסי פלוסי מהנהגת הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים לאחר בחירות 2022, הכריז ג'פריס כי בכוונתו להתמודד לתפקיד מנהיג המיעוט בבית הנבחרים כיורש של פלוסי[8][9][10]. ב-30 בנובמבר 2022 הוא נבחר לכהן כמנהיג המיעוט הדמוקרטי בקונגרס ה-118[11]. בשנת 2023 הופיע ברשימה השנתית טיים 100 של מגזין טיים[12]. חיים אישייםג'פריס נשוי לקניסנדרה ארקינייגאס-ג'פריס, עובדת סוציאלית. יש להם שני בנים והם גרים בפרוספקט הייטס, ברוקלין. אחיו, חסאן קאם ג'פריס, הוא סופר ופרופסור להיסטוריה באוניברסיטת אוהיו. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
