הבחירות ללוק סבהה (1998)
הבחירות ללוק סבהה ב-1998 התקיימו בשלושה פעימות, ב-16, ב-22 וב-28 בפברואר. הבחירות קבעו את הרכב הלוק סבהה השנים עשר. לאחר הבחירות הקימה מפלגת העם ההודית, שהובילה קואליציית מפלגות בשם הברית הדמוקרטית הלאומית שזכתה יחד ב-37.2% מהקולות,[1] ממשלה בראשות אטאל ביהארי ואג'פאיי לראש ממשלת הודו בשנית, כשהוא ראש הממשלה הראשון שלא מטעם הקונגרס שכיהן יותר מכהונה אחת. רקעהבחירות הקודמות ללוק סבהה שנערכו ב-1996, יצרו מציאות פוליטית לא יציבה: המפלגה הגדולה ביותר, מפלגת העם ההודית זכתה ב-161 מושבים והייתה המפלגה הגדול בלוק סבהה, וראש המפלגה אטאל ביהארי ואג'פאיי הושבע לראש ממשלת הודו במאי 1996. ואג'פאיי נכשל במאמציו להקים קואליציה, והתפטר לאחר שלושה עשר יום בתפקיד. במקומו הושבע לתפקיד ה. ד. דווה גאודה, ראש השרים של קרנאטקה, שהיה לראש ממשלה מטעם ג'נטה דאל ובתמיכה חיצונית של הקונגרס הלאומי ההודי. ממשלתו נפלה באפריל 1997, לאחר שהקונגרס משכה את תמיכתה בממשלתו, אך תחתיה הוקמה ממשלה נוספת מטעם המפלגה, הפעם בראשות אינדר קומאר גוג'ראל. גם ממשלה זו נפלגה לאחר שהקונגרס משכה את תמיכתה ממנה בעקבות פרסום דו"ח ועדת חקירה שחקר את ההתנקשות ברג'יב גנדי טען כי ממשלת דראווידה מונטרה קזגאם בטמיל נאדו הייתה אחראית לכשלי אבטחה שאיפשרו את ההתנקשות. הקונגרס תבעה את הדחתה מהממשלה, ומשלא נענתה משכה את תמיכתה בנובמבר 1997.[2] בבחירות אלו הקימה מפלגת העם ההודית קואליציה בשם הברית הדמוקרטית הלאומית, שכללה 14 מפלגות.[3] במפלגת הקונגרס נדחק נשיא המפלגה סיטראם קסרי מהנהלת הקמפיין, שנוהל בפועל בידי סוניה גנדי, שהודיעה על כניסתה לפוליטיקה ב-1997.[4] המפלגה נמנעה מלהקים קואליציית מפלגות תומכת קודם הבחירות, להוציא את ראשטריה ג'נטה דאל בביהר ומפסר מפלגות קטנות שהתמודדו על מושב יחיד.[5] ההצבעה נוהלה על ידי ועדת הבחירות של הודו, ובעקבות היקפה הגדול נוהלה בחמישה פעימות: 5 בספטמבר, 11 בספטמבר, 18 בספטמבר, 25 בספטמבר ו-3 באוקטובר. תוצאות הבחירות הוכרזו ב-6 באוקטובר. במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות במגהלאיה, נאגאלנד, טריפורה והימאצ'ל פרדש. תוצאות הבחירות
לאחר הבחירותתוצאות הבחירות לא העניקו רוב ברור לאף מפלגה או קבוצה, אך הברית הדמוקרטית הלאומית שבהובלת מפלגת העם ההודית הובילה בפער ניכר, כשהיא מציגה תמיכתם של 256 מושבים לאחר הבחירות, 182 מהם חברי המפלגה. הקונגרס הציגה את תמיכת 171 מושבים, בהם 141 מטעם המפלגה. החזית המאוחדת שבהובלת הג'נטה דאל התפוררה, כאשר המפלגה זוכה ב-6 מושבים והחזית כולה זוכה ב-97 מושבים. מפלגת העם ההודית זכתה בתמיכתם של ארבעה מפלגות אזוריות, הגדולה שבהם הטלוגו דזאם, ומספר עצמאיים לאחר הבחירות, שהביאו לה 22 מושבים נוספים ורוב דחוק של 278 מושבים (מתוך 543, שישה מעל מחצית הבית).[5] אטאל ביהארי ואג'פאיי הושבע לראשות ממשלת הודו בשנית, והממשלה בראשותו החזיקה מעמד כעשרים חודשים, עד לפרישת אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית מהקואליציה שגרמה להקדמת הבחירות ללוק סבהה השלושה עשר ל-1999. בקונגרס הלאומי ההודי הובילה התבוסה להדחת נשיא הקונגרס סיטראם קסרי, שהואשם על ידי תומכי סוניה גנדי באחריות לכישלונה של המפלגה בבחירות, ומינויה של סוניה לנשיאת הקונגרס.[4] הלוק סבהה ה-12 כיהן לתקופה הקצרה ביותר בתולדו הודו: 413 יום.[6] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|