|
הבנק למסחר
הבנק למסחר היה בנק ישראלי שנוסד בתל אביב בשנת 1935, וקרס בשנת 2002 עקב פיקוח רופף ונוהלי אבטחה כושלים שאפשרו פרשת המעילה בבנק למסחר על ידי עובדת הבנק, אתי אלון. הבנק עסק במתן שירותים בתחומי הבנקאות המסחרית והבנקאות הסיטונאית. כמו כן הוא העניק שירותי בנקאות ללקוחות פרטיים בעלי פעולות בהיקף מינימלי של 150 אלף שקל וללקוחות עסקיים מכל מגזרי הפעילות הכלכלית בעלי פעילות מעל 100 אלף דולר. היקף הפעילות של הבנק היה קטן. היו לו רק 1,300 לקוחות ושני סניפים בלבד. האחד בתל אביב ברחוב לילינבלום, והשני בבאר שבע. היסטוריההבנק הוקם בשנת 1935 בשם "בנק כללי לעסקי מסחר"[1][2]. במשך שנים רבות מנכ"ל הבנק ובעל השליטה בו היה נחמן שטרן[3][4]. בסוף שנות ה-80 רכש איש העסקים שמיל ובר בהדרגה את השליטה בבנק עד שהגיע להחזקה של 72% ממניות הבנק[5][6]. וב-1990 הנפיק את מניות הבנק בבורסה לניירות ערך בתל אביב[7]. באותה תקופה החזיקה גם "קבוצת מאיר עזרא" בכ-8% מהמניות של הבנק[8]. בשנת 1992 מכר שמיל ובר כ-30% מהמניות שהחזיק לחברה לניהול תיקי השקעות[9]. באותה שנה היה מעורב הבנק בשתי פרשות, הראשונה תביעה שהגיש נגד יורשי בעל השליטה לשעבר והמנכ"ל של הבנק נחמן שטרן, על כך ששילם מכספי הבנק עבור שירותים משפטיים שניתנו לו באופן אישי[10]. תביעה זו נדחתה לבסוף עקב התיישנות[11]. בפרשה שנייה הואשם רואה חשבון ודירקטור בבנק בשימוש במידע פנים[12]. שנה אחר כך כמפקח על הבנקים ורשות ניירות ערך ביטלו החלטה של אספת בעלי המניות של הבנק, להעניק הטבות בשווי של למעלה מ־10 מיליון שקל לבעל השליטה שמיל ובר[13]. בשנת 1995 מכר שמיל ובר 20% ממניות הבנק לאברהם אירני, שהקים את "החברה המרכזית לניירות ערך" (שהפכה למגדל שוקי הון)[14]. וב-1999, רכשה חברת הכשרת היישוב חברה לביטוח 10% ממניות הבנק[15]. בשנת 2000 עבר הבנק לבניין משרדים ברחוב לילינבלום 33 שאותו שיפץ[16], אך הוא שימש את הבנק פחות משנתיים עד קריסתו, ולאחר מכן נמכר והוסב לבית דירות[17]. המעילה בבנק וסגירתו
החל ממרץ 1997 החלה פקידת הבנק אתי אלון, למעול בכספי הבנק ובכספי לקוחותיו. את הכסף העבירה אלון לאחיה, עופר מקסימוב, שהסתבך בחובות הימורים בעולם התחתון[18]. בנוסף, אלון שינתה את פרטי ההתקשרות עם הלקוחות על מנת להסוות את פעולותיה, ואף שלחה להם דוחות כוזבים. באפריל 2002 החלה חקירה של בנק ישראל בבנק למסחר, ולאחר שלושה ימים ב-25 באפריל 2002 התייצבה אלון במשרדי מחלק ההונאה של מחוז תל אביב והתוודתה על מעילת הענק שביצעה בבנק[19]. המעילה, שהיקפה הגיע ל-254,199,600 ש"ח, הביאה לקריסתו המידית של הבנק ומינוי כונס נכסים במאי 2002[20]. אתי אלון נשפטה ל-17 שנות מאסר ונקנסה, בנוסף לכל חברי הדירקטוריון של הבנק, שנתבעו גם הם בתביעה אזרחית ונפתחה גם חקירה פלילית נגדם[21][22]. בנק ישראל קנה את כל החובות של הבנק ללקוחותיו, מנע את קריסת הלקוחות הפרטים והעסקיים וצמצם את הפגיעה בשמה של המערכת הבנקאית בישראל[23]. בעל השליטה שמיל ובר נתבע על ידי מפרקי הבנק, בכתב ההגנה טען כי בנק ישראל על צוותי הביקורת שלו לא גילו את המעילה, וגם לא רואי החשבון של הבנק[24]. ובר נפטר בשנת 2017 במקסיקו לאחר שלקה בדום לב[25]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||
