ההפיכה במצרים (2013)
ההפיכה במצרים (2013) היא הפיכה צבאית שביצע צבא מצרים במדינה כאשר הדיח את נשיא מצרים הנבחר מוחמד מורסי ומינה במקומו את עדלי מנסור כנשיא זמני. ההפיכה באה בעקבות גל של מחאות ציבורית והפגנות מיליונים נגד שלטונו של מורסי, נציג האחים המוסלמים. הפגנות אלו, שתוארו כ"גדולות בתולדות מצרים", וחוסר הסכמתו של מורסי להיענות לדרישת המפגינים הביאו את שר ההגנה המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי להכריז על ההפיכה. רקעההפגנות ההמוניות הראשונות של תושבי מצרים נגד מורסי החלו ב-22 בנובמבר 2012, לאחר שהחליט לפטר את התובע הכללי במצרים[1]. כעבור חודש נערכו הפגנות במצרים נגד כוונתו של מורסי לקיים משאל עם במטרה לאשר חוקה חדשה[2]. בציבור המצרי התפתחה תסיסה והמפגינים מחו על הסמכויות הנרחבות שנטל לעצמו מורסי, על חשבון מערכת המשפט ובניגוד לרוח החוקה ועל ההרעה במצב הכלכלי במדינה[3]. בעקבות הלחצים וההפגנות נגדו, נשיא מצרים מוחמד מורסי החליט להקפיא את תוכניתו להעלאת מחירים[4]. כדי להרגיע את זעם הציבור ביטל מורסי את הצו המקנה לו סמכויות רחבות, אך סירב לבטל את משאל העם על החוקה החדשה[5]. סדר האירועים שהובילו להדחת מורסיב-29 ביוני 2013 הודיעה קבוצת הנוער המובילה את המאבק נגד מורסי, כי אספה למעלה מ-22 מיליון חתימות של תושבי המדינה בעצומה הקוראת להדיח את מורסי מתפקידו[6]. באותו היום החלו מפגינים רבים למלא את כיכר תחריר[7]. למחרת יצאו מיליוני אנשים לרחובות בקהיר ובערים נוספות כדי להפגין נגדו. בהפגנות נהרגו חמישה ומאות נפצעו מיריות שנורו על המפגינים[8]. מורסי דחה את דרישות המפגינים להתפטר, והודיע כי לא תהיה מהפכה שנייה במצרים[9]. ב-1 ביולי 2013 הודיע צבא מצרים כי הוא נותן אולטימטום של 48 שעות למקבלי ההחלטות ולפוליטיקאים, שבמהלכן יהיה עליהם להגיע להסכמות ביניהם, ולא - יתערב במתרחש ויציג "מפת דרכים חדשה"[10]. מורסי דחה את האולטימטום[11]. ב-3 ביולי בתום האולטימטום הודיע הצבא למורסי: "אינך עוד נשיא מצרים"[12]. שר ההגנה עבד אל-פתאח א-סיסי הכריז על השעיית החוקה ומינויו של ראש בית הדין החוקתי עדלי מנסור כנשיא זמני. הורכבה ממשלה זמנית של גורמים מקצועיים שתגבש חוקה חדשה ועל פיה ייערכו בחירות חדשות לנשיאות ולפרלמנט[13] מורסי נעצר בידי הצבא המצרי והועבר למתקן צבאי[14]. האירועים לאחר הדחת מורסילמחרת הושבע עדלי מנסור, נשיא בית המשפט החוקתי העליון של מצרים, לנשיא זמני של מצרים במקום מורסי[15]. במקביל עצר צבא מצרים את המנהיג העליון של תנועת האחים המוסלמים, מוחמד בדיע, ואת סגנו ח'ירת א-שאטר, בשל מעורבותם בהריגה של שמונה מפגינים בעימותים שהתרחשו מחוץ למטה המפלגה בקהיר. כמו כן נעצרו בכירים נוספים בתנועת האחים המוסלמים[16]. בשלושת הימים שבין ה-5 ביולי עד ל-7 ביולי נהרגו במהומות 40 איש מתומכיו של מורסי וממתנגדיו ונפצעו יותר מ-1,400[17]. ביום 8 ביולי אירעו מהומות בקהיר במהלכן נהרגו כ-53 מתומכי האחים המוסלמים ונפצעו כ-600, כאשר נורתה עליהם אש במהלך ההפגנות ליד המטה שבו מוחזק מורסי, ולאחר מכן הוצא צו סגירה למטה האחים המוסלמים[18]. ב-9 ביולי 2013 מונה חאזם אל-בבלאווי לראש ממשלת המעבר, כשזמן קצר קודם למינוי הנשיא עדלי מנסור הכריז על תוכנית חירום לפיה הבחירות לנשיאות ולפרלמנט ייערכו בתחילת שנת 2014. חמאס, ארגון טרור שהחל כסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים, החל לשלוח לוחמים דרך מנהרות ההברחה של רצועת עזה לחצי האי סיני, ואלה ביצעו פעולות טרור וגרילה כנגד כוחות מצריים. בפעולות סיכול של צבא מצרים נהרגו ונעצרו עשרות פעילי חמאס בסיני[19]. ב-26 ביולי 2013 נערכו הפגנות ענק של תומכי מורסי. הצבא הגיב בירי על המפגינים וגרם למותם של מאות מפגינים[20]. בטבח 14 באוגוסט נהרגו מאות אנשים במבצע של הצבא לפיזור המפגינים בקהיר (בעיקר במסגד ראבעה אל-עדוויה), המהומות ברחבי מצרים התפשטו לאזורים נוספים[21]. עוצר לילי הוטל על קהיר. סגן הנשיא מוחמד אל-בראדעי הודיע על התפטרותו. ב-15 באוגוסט 2013 הוארך מעצרו של מורסי בחודש. ב-20 באוגוסט נעצר מוחמד בדיע, המנהיג הרוחני של האחים המוסלמים. ב-4 בנובמבר 2013 נפתח משפטו של מורסי, שהואשם ברצח והסתה לרצח של מפגינים. תגובות העולםירדן וסעודיה הביעו את תמיכתן בצבא המצרי "כנגד הניסיונות לפגוע ביציבותה של מצרים"[22]. יו"ר אש"ף מחמוד עבאס הביע את תמיכתו בצבא המצרי "במאבקו כנגד הטרור"[23]. ראש ממשלת טורקיה ארדואן הביע ביקורת כלפי המדינות העומדות לצד ההפיכה הצבאית וגינה את שתיקת האו"ם נוכח מה שהוא כינה "מעשי הטבח הבלתי פוסקים במצרים"[24][25]. 2014בינואר אושרה במשאל עם חוקה חדשה. החל משפט של הנשיא המודח מורסי. שר ההגנה עבד אל-פתאח א-סיסי התפטר מתפקידו כדי להתמודד בבחירות לנשיאות מצרים 2014. במרץ נידונו 529 פעילי "האחים המוסלמים" לעונש מוות[26]. ב-8 ביוני 2014 הושבע א-סיסי לנשיא. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|