|
הזמן שנותר
הזמן שנותר: כרוניקה של נוכח נפקד (באנגלית: The Time That Remains) הוא סרט אוטוביוגרפי-למחצה משנת 2009, שכתב וביים הבמאי הפלסטיני אליה סולימאן. ניתוחבדומה לסרטיו הקודמים, בסרט זה סולימאן שב לגלם את בן דמותו השתקן, ES (ראשי התיבות אליה סולימאן). גם הסרט הזה בנוי ממספר אפיזודות, אך ביחס לקודמיו הוא יותר אוטוביוגרפי ועלילתו יותר קוהרנטית. הסרט נפתח באפיזודה קצרה בה ES נוחת בנתב"ג ונקלע לנסיעה משונה עם נהג מונית ישראלי (מנשה נוי). לאחר מכן יש חזרה עבר, ומתוארת נצרת ומאבקו של פואד, אביו של ES בזמן ה"נאכבה", כפי שהוא מצטייר בעיניו באופן אומנתי, כמעין גיבור פעולה הוליוודי ובשפה הסוריאליסטית הייחודית של סולימאן. (על אף המאפיינים הביוגרפים, אין בו יומרה לספק תיאור היסטורי עובדתי-אובייקטיבי של המציאות, ושל כיבוש נצרת ב"מבצע דקל"). בהמשך, מוצגים זיכרונות מתקופת ילדותו ובגרותו של ES עם הוריו; ולאחר מכן, חזרה להווה הסרט, ES המבוגר שחוזר לבית אמו החולה, לאחר מות אביו. תחרויות ופרסיםהסרט השתתף בפסטיבל קאן 2009, והתמודד בקטגוריית הבחירה הרשמית.[1] הסרט הוקרן גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2009.[2] בנובמבר 2009 זכה הסרט בפרס הגדול של חבר השופטים (עם אודות אלי ) בטקס פרסי המסך של אסיה פסיפיק. הסרט זכה בפרס המבקרים של איגוד מבקרי הקולנוע הארגנטינאי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי מאר דל פלאטה.[3] שחקנים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
