הים הצפוני
הים הצפוני הוא ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, בנורווגיה, בדנמרק, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה. אין להתבלבל בינו לבין ים הקרח הצפוני המכונה גם הוא לעיתים "הים הצפוני". גאוגרפיההים הצפוני גובל באיי אורקני ובחוף המזרחי של בריטניה במערב, בצפון אירופה ובמרכזה במזרח ובדרום, ובדרום מערב, מעבר למיצרי דובר, הים הצפוני מתחבר לתעלת למאנש המתחברת לאוקיינוס האטלנטי. במזרח, הים מתחבר לים הבלטי דרך סקאגרק וקטגט, מיצרים צרים המפרידים בין דנמרק לנורווגיה ושוודיה. מצפון, הוא גובל באיי שטלנד ומתחבר לים הנורווגי, ים שולי באוקיינוס הקרח הצפוני. שטחו של הים הוא כ-430,000 קמ"ר. עומקו הממוצע הא כ-94 מ' ועומקו המרבי הוא 660 מטר. אורכו הממוצע הוא יותר מ-970 ק"מ ורוחבו הממוצע 580 ק"מ. מסביב לשולי הים הצפוני נמצאים ארכיפלגים גדולים, כולל שטלנד, אורקני ואיי פריז. גאולוגיהבתקופות קדומות היווה חלק מאדן היבשה שחיבר את בריטניה עם יבשת אירופה. הים הצפוני הנוכחי נוצר לפני כ-12,000 שנה, כאשר עם תום עידן הקרח האחרון עלה מפלס פני הים באופן משמעותי. היסטוריהמעגן סקפה פלו, המקושר לים הצפוני, שימש כבסיס הצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 התגלו בים הצפוני עתודות גדולות של נפט וגז טבעי[1]. מדינות אירופה החלו, לאחר משבר האנרגיה העולמי של שנות ה-70 של המאה ה-20, להפיק בים נפט וגז למרות העלות הגבוהה, כדי להפחית את תלותן באופ"ק[2]. במשך השנים, נורווגיה היא מפיקת הנפט העיקרית בים הצפוני[3][4], ואחר כך הממלכה המאוחדת שכילתה את רוב עתודות הנפט שלה בים עד שנות ה-2000[5]. החל משנת 2001, קבוצת דלק הישראלית, מעורבת בהפקת נפט בים הצפוני[6]. בשנת 2018 הפיקה כ-80,000 חביות ביום[7]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|