הכנה לבשורה

הכנה לבשורה (יוונית: Εὑαγγελικὴ προπαρασκευή; לטינית: Praeparatio evangelica)^[1] הוא חיבור אפולוגטי שנכתב על ידי אוסביוס מקיסריה בתחילת המאה ה-4 לספירה. הוא החל בכתיבתו בשנת 313 בערך, וניסה להוכיח בו את עליונותה של הנצרות מול דתות ופילוסופיות פגניות.

תוכן החיבור

החיבור מורכב מ-15 ספרים, שנשתמרו בשלמותם. אוסביוס החשיב אותו כספר לימוד של הנצרות המיועד לפגנים, אולם ערכו רב בשביל קוראים רבים מאוחרים יותר, משום שאוסביוס הוסיף בו מידע מהיסטוריונים ופילוסופים שלא נשמר במקומות אחרים:

תקציר כתביו של הכוהן הפיניקי סנכוניאתון, אשר תורגמו ליוונית על ידי פילון איש גבל. דיוקו של התקציר הוכח בתיאורים המיתולוגיים שנמצאו בלוחות האוגריתיים.
תיאור מסעו של אוהמרוס לאי פנכיאה (Panchaea), היכן שאוהמרוס טוען שמצא את תולדותיהם האמיתיות של האלים, שנלקח מספרו השישי של דיודורוס סיקולוס.
קטעים מתוך כתבי הפילוסוף הפלאטוני אטיקוס (אנ').
קטעים מתוך כתבי הפילוסוף הפלאטוני-תיכוני (אנ') נומניוס מאפאמיה.
קטעים מתוך חיבוריו של פורפיריוס, המבקר הנאופלאטוני של הנצרות ("על תמונות", "פילוסופיה מהאורקלים", "מכתב לאנבו", "נגד הנוצרים", "נגד בואתוס", "הרצאה פילולוגית").
קטעים מתוך "ספר חוקי הארצות" (הידוע גם בשם "דיאלוג על הגורל") מאת הסופר הנוצרי המוקדם בר-דיסן (Bardaisan) מאדסה (אנ'), שהמקור הסורי שלו לא נתגלה עד המאה ה-19.
קטעים מתוך המחזה "יציאת מצרים" של המחזאי היהודי-הלניסטי יחזקאל הטרגיקון.

המושג "הכנה לבשורה"

המושג הלטיני "praeparatio evangelica" משמעותו "הכנה לבשורה" בקרב תרבויות שעדיין לא שמעו על בשורת ישו. על פי השקפה זו, אלוהים כבר זרע בתרבויות העתיקות רעיונות שעתידים לשאת פרי דרך פרשנות בהקשר נוצרי לחלוטין. עם זאת, חיבורו של אוסביוס אינו מאמץ את האמונה הרווחת (הקיימת לפחות מאז קלמנס מאלכסנדריה) בדבר הפילוסופיה היוונית כ"הכנה לבשורה". במקום זאת, אוסביוס מציע טיעון ארוך בדבר חכמתם של העברים העתיקים, ההופכת להכנה לפילוסופיה היוונית (או לפחות פילוספיה פלאטונית). לדעת אוסביוס, היוונים גנבו את כל האמיתות שהחזיקו בהן מהעברים העתיקים מהם.