|
הלל הורוביץ
הרב הלל אילן[1] הורוביץ (נולד בי"ט בניסן תשכ"ד, 31 במרץ 1964) הוא איש ציבור ציוני דתי, וראש קרן יחד. כיהן לתקופה קצרה כחבר הכנסת ה-19 בשלהי כהונתה מטעם סיעת הבית היהודי והיה ראש מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים בשנים 2013–2019, וראש הוועדה המוניציפלית חברון בין 2017–2022. קורות חייםהורוביץ נולד באשקלון לרב שלום וזלדה, וגדל במרכז שפירא. מגיל 13 הוא מתגורר ביישוב היהודי בחברון. למד בישיבת אור עציון, בישיבת בית אל ובישיבת מרכז הרב, שם הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם שפירא. לאחר שסיים קורס רבנים צבאיים בהצטיינות בתשמ"ז (1987), התגייס לרבנות הצבאית כאיש קבע ומונה לרב חטיבת גבעתי בתקופת האינתיפאדה הראשונה. משרת במילואים בדרגת רס"ן. בעל תואר שני במנהל עסקים מהקריה האקדמית אונו.[דרושים מקורות] בשנת תש"ן (1990) החל לשמש כר"מ בישיבת ההסדר בקריית ארבע במשך 3 שנים. כתב טור שבועי במשך כשנה וחצי בעלון השבת "גילוי דעת". פעילות ציבוריתמשנת תשנ"ב (1992) משמש הורביץ כמנהל היישוב היהודי בחברון. בשנות פעילותו הצליח לחבר לחברון תורמים מהארץ ומחו"ל. הרב הורוביץ קידם את פרויקט "נעלה לחברון" המביא תלמידים ממערכת החינוך ותנועות הנוער לביקור בחברון ובמערת המכפלה. את הפרויקט יזם משרד החינוך בראשות השר גדעון סער[2]. בהמשך הצטרפו גם משרד הביטחון וצה"ל לפרויקט. לדברי הורוביץ, "מקום שתואר בתקשורת כמקום בו מתגוררים 400 יהודים קיצוניים עם אלף חיילים, הפך למוקד תיירותי של קרוב ל-700 אלף איש בשנה מכל העולם, ביטוי אדיר של חיבור עם ישראל לשורשים[3]." הורוביץ כיהן כיועץ בכיר במשרד החינוך בתקופת כהונתו של צבי הנדל כסגן שרת החינוך (2003–2004) עד לפרישת סיעתו מהקואליציה על רקע תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף[4]. לבקשת מנכ"לית המשרד, נשאר במשרד למשך עוד כחצי שנה גם לאחר פרישת סיעתו. בתקופה זו פורק משרד הדתות ואגף מוסדות התורה הועבר לאחריות משרד החינוך. הורוביץ היה אחראי על הטמעת האגף במשרד. לקראת פינוי גוש קטיף, עבר עם משפחתו לכפר דרום כדי לתמוך במתיישבים. הוא ומשפחתו נשארו לגור עם המפונים ונדדו איתם במשך שנה וחצי, לבאר שבע ואשקלון וסייעו בשיקומם. בשנת 2010 מונה הורביץ ליועץ לראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, במטרה לחזק את ההתיישבות היהודית בעיר ובגליל ולמנוע את ההגירה השלילית מהעיר. במסגרת תפקידו הוביל הבאת משפחות דתיות לעיר, הקמת ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית ומכינה קדם צבאית. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 (2009) הוצב בתחילה במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי[5], רשימה משותפת למפלגות מפד"ל, תקומה ומולדת, אך לאחר התפרקות האיחוד לא נכלל ברשימת המועמדים לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 (2013) נבחר למקום החמישי ברשימת "האיחוד הלאומי – תקומה" לכנסת ה-19, ועם איחוד הרשימה לתוך רשימת הבית היהודי הוא הוצב במקום ה-13 ברשימה המאוחדת. הרשימה זכתה ב-12 מנדטים. בעקבות פטירת השר אורי אורבך, בכ"ז שבט תשע"ה (16 בפברואר 2015), כחודש לפני הבחירות לכנסת העשרים, נכנס הורוביץ לזמן קצר לכנסת ה־19. בדצמבר 2013 הקים את "קרן יחד", המאגדת אלפי משפחות, ויוצרת עבורן רשת ביטחון כלכלית בצורת סיוע כספי למשפחות החברות בה במקרה פטירה של אחד ההורים[6], באמצעות תמיכה סמלית של כלל המשפחות החברות בקרן. בשנים 2013–2019 כיהן כראש מועצת בתי העלמין בירושלים. הורביץ כיהן כראש הוועדה המונציפאלית של היישוב היהודי בחברון בין השנים 2017–2021[7][8][9][10]. הורביץ מנחה את אירוע 'הקבלת פני רבו' של 'ארגון דרך ארץ' לרבני הציונות הדתית שנערך בסוכות ובפסח בכל שנה. חיים אישייםאב לתשעה ונשוי לנעמי, יועצת חינוכית, בתם של הרב זלמן והרבנית שולמית מלמד. מתגורר בצפון תל אביב. אחיו הוא הרב אבינועם הורביץ, ראש ישיבה תיכונית קריית ארבע. אחותו טובה, נשואה לרב מנחם ליסטמן, ראש המחלקה לדוברי אנגלית במכון מאיר. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||
