הלל פריד

הלל פריד
לידה	1763; ניאסוויז', בלארוס
פטירה	1833 (בגיל 70 בערך)
תקופת הפעילות	?–1833
צאצאים	אליעזר יצחק פריד

הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה"^[1] בישיבת וולוז'ין, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין,^[2] ולאחר מכן כיהן כאב"ד ומו"ץ בעיר גרודנה.

קורות חייו

נולד בנשביז בשנת תקכ"ג, 1763, לרב שמחה פריד, רבה של גרודנא. נישא לאסתר בתו של ר' חיים מוולוז'ין.

כנהוג בישיבת וולוז'ין, לצד ראש הישיבה התמנה "משנה לראש הישיבה". ר׳ חיים מוולוז'ין מינה את חתנו הרב הלל פריד למשנהו לאחר פרישתו של ר' יחיאל מיכל ממינסק, והוא נשא בתפקיד זה במשך עשר שנים, בין השנים תקע"א-תקפ"א, 1811-1821.^[3] כך מעיד נכדו הרב חיים הלל פריד בשם אביו הרב אליעזר יצחק פריד: "וגם א"ז (אדוני זקני) הגאון מ' הלל זללה"ה הגיד השיעור בהישיבה הק' דפעה"ק עשר שנים רצופות, ומהם כמה שנים עוד בחיי חותנו הגאון רשכבה"ג אדמו"ר מהר"ח זצ"ל, כאשר כה מצאתי כתוב בין כי"ק א"א (אדוני אבי) הגאון זצ"ל בהספדו אשר ספד עליו בקהל עם בבהמ"ד דפה".^[2]

לאחר פטירת חמיו בשנת תקפ"א (1821), עבר ר' הלל מוולוז'ין לגרודנה למלא את מקום אביו ברבנות.^[4] בשל סכסוכי רבנות לא כיהנו עוד רבנים בגרודנה מאז שנת תקע"ח, 1818, אלא רק דיינים,^[5] ולפיכך, תוארו הרשמי של ר' הלל היה אב"ד ומו"ץ.^[6]

רבי הלל פריד נפטר ביום ב' באדר תקצ"ג, 1833. על מצבתו בבית העלמין בגרודנא נכתב: "המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו. לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו. לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים. בחסותו בצל קורת נפש החיים".^[7]

עיזבונו התורני

בהקדמת הספר "חוט המשולש" כותב נכדו, הרב חיים הלל פריד: "אמנם מגודל חסידותו וענוותנותו לא רצה לכתוב חידו"ת (=חידושי תורה) שלו, כאשר כה מצאתי בין כתבי אבי הגאון וצדיק ז"ל שהגיד כן בהספדו אשר ספד עליו... ואמר לי שאף שאמר השיעור עשר שנים רצופות, ובכל יום לא הלך לשיעור בלי חידוש, אמר שמעולם היה מהדר שלא לכתוב שום חידוש, גם שלא לומר החידוש בפני רבים את מה שאמר בתוך השיעור, כי אולי זכהו ה' באיזה חידוש יותר מכפי שכלו למען זכות תלמוד תורה דרבים ואיך יתפאר בו, והחידושי תורה שאמר לכותבם הם שחידש בהיותו בהוראדנא".

בשו"ת חוט המשולש (ווילנא תרמ"ב) נדפסו שמונה תשובות שלו, הכוללות התכתבות עם הרב משה זאב מרגליות מגרודנא, מחבר מראות הצובאות. בפתיחה לספר כלולה דרשה אחת ממנו שהייתה מצויה ברשימת ההספד של בנו הרב אליעזר יצחק.

צאצאיו

הרב פריד הותיר אחריו כמה בנים:

בנו, הרב אליעזר יצחק פריד ראש ישיבת וולוז'ין
בנו, שמחה זלמן ממריאמפולה^[8]
בתו רבקה חינע
בתו, שנישאה לרב אליעזר הלוי מגרודנה (בנו של הרב יחזקאל מבוברויסק, ממלא מקום חותנו ברבנות בגרודנה)^[9]
בתו, שנישאה לרב ישראל ברמן

תקופת חייו של הרב הלל פריד על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

משה צינוביץ, עץ חיים - ספר ראשון (עמ' 93-89), תל אביב תשל"ב

קישורים חיצוניים

השושלת הוולוז'ינית
הלל בן שמחה פריד, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Shimon Yosef Meller, The Brisker Rav, Feldheim Publishers, 2007, page 8
^ ¹ ² הרב חיים הלל פריד, הקדמת חוט המשולש.
^ יצחק ריבקינד, ראש ישיבה אלמוני בוולוז'ין - ר' יחיאל מיכל מנשויז, תדפיס מתוך: ספר טורוב, בוסטון תרצ"ח, עמ' 5 הערה 7; הרב חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, הדרום, ניסן תשל"ב, עמ' 171
^ ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, אנציקלופדיה של גלויות, כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90
^ ש"א פרידנשטיין, עיר גבורים, יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.
^ שלושה ימים לפני פטירתו, בכ"ט בשבט תקצ"ג (1833), כתב הסכמה לספר לזכר לישראל מאת ידידו הרב יחיאל מיכל ממינסק, בה כתב על המחבר: "ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח". בכותרת להסכמה נכתב אודותיו: "אב"ד ומ"ץ דק"ק הוראדנא". ראו גם: הרב דוד מנובהרדוק, גליא מסכת, ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.
^ עיר גבורים (ראו הע' 1) עמ' 77.
^ הוזכר בסיום ההקדמה לחוט המשולש; ראו גם: רשימת תורמים, רבי צבי הירש בלוך, תאמי צביה, קניגסברג תרכ"א.
^ א' שטרן, מליצי אש, א-ג, ווראנוב תרצ"ב-תרצ"ח (דפוס צילום: ברוקלין 1962), ה' אדר, סימן סב; http://benyehuda.org/kotik/ch4.html

[1] Shimon Yosef Meller, The Brisker Rav, Feldheim Publishers, 2007, page 8

[חוט_המשולש-2] ¹ ² הרב חיים הלל פריד, הקדמת חוט המשולש.

[3] יצחק ריבקינד, ראש ישיבה אלמוני בוולוז'ין - ר' יחיאל מיכל מנשויז, תדפיס מתוך: ספר טורוב, בוסטון תרצ"ח, עמ' 5 הערה 7; הרב חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, הדרום, ניסן תשל"ב, עמ' 171

[4] ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, אנציקלופדיה של גלויות, כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90

[5] ש"א פרידנשטיין, עיר גבורים, יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.

[6] שלושה ימים לפני פטירתו, בכ"ט בשבט תקצ"ג (1833), כתב הסכמה לספר לזכר לישראל מאת ידידו הרב יחיאל מיכל ממינסק, בה כתב על המחבר: "ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח". בכותרת להסכמה נכתב אודותיו: "אב"ד ומ"ץ דק"ק הוראדנא". ראו גם: הרב דוד מנובהרדוק, גליא מסכת, ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.

[7] עיר גבורים (ראו הע' 1) עמ' 77.

[8] הוזכר בסיום ההקדמה לחוט המשולש; ראו גם: רשימת תורמים, רבי צבי הירש בלוך, תאמי צביה, קניגסברג תרכ"א.

[9] א' שטרן, מליצי אש, א-ג, ווראנוב תרצ"ב-תרצ"ח (דפוס צילום: ברוקלין 1962), ה' אדר, סימן סב; http://benyehuda.org/kotik/ch4.html

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]