|
המושל הכללי של הודו
.svg)   המושל הכללי של הודו שכונה גם "המשנה למלך של הודו"[דרושה הבהרה] (באנגלית: Governor-General of India; Viceroy of India) היה המושל הכללי של הודו הבריטית וראש המנגנון השלטוני של הממשל הבריטי בהודו ובפרובינציות שלה ("הראג' הבריטי") כלומר השטחים הנמצאים כיום במדינות הודו, פקיסטן, בנגלדש, בורמה וסרי לנקה. התפקיד התקיים עוד מזמן שלטון חברת הודו המזרחית הבריטית על חלקים מתת-היבשת ההודית, הפך לתפקיד שלטוני (שהונחה על ידי השלטון המרכזי בלונדון באמצעות המשרד לענייני הודו) בתקופת השלטון הישיר של הממלכה המאוחדת על הודו (1853-1947) ובין קבלת העצמאות של הודו ופקיסטן (1947) ועד 1950 היה נציג מלך הממלכה המאוחדת בתפקידו כקיסר הודו ופקיסטן (תפקיד זה הוחלף על ידי נשיא הודו ונשיא פקיסטן). היסטוריית התפקידרקעבשנת 1600 נוסדה חברת הודו המזרחית הבריטית כחברה ציבורית למסחר, בעיקר מסחר תבלינים עם הודו וציילון. בין השנים 1612–1757 התאפיינה הנוכחות הבריטית בהודו באופן של ערי מסחר המוגנות על ידי מצודות עם חילות מצב מצומצמים. ערים אלו התרכזו תחילה לאורך החוף המערבי ובהמשך גם בחוף המזרחי, עד למפרץ בנגל, כאשר הערים המרכזיות היו קולקטה, בומביי ומדראס, שהפכו לימים למרכזי השלטון של שלושת מחוזות השלטון בהודו. ניצחון כוחות חברת הודו המזרחית בקרב פלסי (1757) היה נקודת מפנה במעורבות הבריטית בהודו משום שציין את השלב בו חברת הודו הבריטית התחילה לשלוט ישירות על טריטריות בהודו. תפקיד המושל הכלליממשלת בריטניה, שהבחינה בתפקוד לקוי של החברה, ייסדה במסגרת חוק הרגולציה של 1773 (Regulating Act of 1773) שני גופים שנועדו לפקח על פעילות החברה, תפקיד "המושל הכללי של פורט ויליאם" (קולקטה) ו"המועצה העליונה של בנגל". המושל הכללי והמועצה, שנבחרו לתקופות כהונה של חמש שנים, פיקחו לא רק על בנגל אלא גם על האחזויות החברה בפונג'ב, בומביי, מדראס ואוטר פרדש (אגרה ואווד). חוק הצ'רטר של 1833 הקנה מעמד חוקי לפיקוח המושל הכללי על כל השטחים הבריטיים בהודו. במאי 1857 התפרץ המרד ההודי ברחבי צפון ומרכז הודו. כתוצאה מהטראומה שבהתפרצות הדרמטית של המרד וניהולו הבעייתי, למרות הדיכוי שלו לבסוף, בוטל שלטון החברה המזרחית ההודית וזה הוחלף בשלטון ישיר של הממלכה המאוחדת. החל מאוגוסט 1858, כוחות צבא הודו הבריטית וגופי הניהול והאדמיניסטרציה עברו לידי השלטון הבריטי. לשם כך הוקם המשרד לענייני הודו בממשלה הבריטית שהיה אחראי לניהול הודו בפיקוח הפרלמנט ותפקיד המושל הכללי (שנקרא כעת "המשנה למלך - Viceroy") הוגדר כנציג השלטון המרכזי וראש המנגנון השלטוני.[1] מתחת למושל הכללי התקיימה היררכיה שלטונית, שחילקה את הודו לפרובינציות, כאשר בראש כל אחת מהן מנגנון של מושלים, תתי-מושלים, נציבים ואנשי מנהל. ראשי המנגנון (המושל הכללי ומושלי הפרובינציות) התמנו על ידי ממשלת בריטניה, בעוד הפקידים בדרגים הנמוכים יותר מונו על ידי המושל הכללי או בהרשאתו. מוסדות בממשל הכללי מועצת הודוכבר לפי החוק מ-1773 סייעה בידי המושל מועצה מייעצת שמנתה ארבעה דירקטורים מחברת הודו המזרחית הבריטית, בהצבעות לגבי החלטות היה לכל אחד מהם קול ולמושל היו שני קולות. כוחה של המועצה ירד עם הזמן, מספר חבריה הופחת לשלושה וב-1786 חדלו המלצותיה להיות מחייבות. ב-1853 החליף השלטון המרכזי את החברה. שלושה חברי מועצה התמנו על ידי מזכיר המדינה לענייני הודו וחבר נוסף היה מינוי של המלך, חבר נוסף זה הצטרף לדיוני המועצה רק בסוגיות עקרוניות. חוק מועצת הודו מ-1861 קבע את מספר החברים הממונים על ידי המלך לשניים. יחד עם השלושה שמונו על ידי המשרד לענייני הודו, עמדו חמישה אלה בראש המחלקות הביצועיות של השלטון. מושל הודו יכול היה לצרף למועצה בין 6 ל-12 חברים נוספים (המספר עלה ל-16 ב-1892 ול-60 ב-1909). המועצה המורחבת שימשה כגוף המחוקק לכל ענייני הפנים של הראג' הבריטי. המועצה קיבלה סמכויות נרחבות ב-1919[2] כמועצת המדינה והגוף המחוקק לענייני פנים (Council of State and a Legislative Assembly), אך עם זאת למושל הייתה סמכות לפעול ללא הרשאת המועצה בנושאים בעלי חשיבות פוליטית או ביטחונית וכן במסגרת מצב חירום, הוקנתה לו זכות וטו, זכות לעצירת כל דיון וזכות להעביר כל חוק, גם אם רק נציג בודד תמך בו. כן נקבע אז לראשונה שבמועצה ישתתפו לפחות שלושה נציגים הודים מקומיים. נסיכויות ומועצת הנסיכיםהמושל הכללי כיהן גם כריבון הנסיכויות ונשא לפיכך בתארים ניזאם (שליט) של היידראבאד, מהראג'ה של מייסור, מהראג'ה של גווילור (במאדהיה פרדש), מהראג'ה של ג'אמו וקשמיר ומהראג'ה של ברודה (גוג'ראט), כאשר הנציגות המונרכית המקומית פועלת תחתיו. ב-1920 נוסדה מועצת הנסיכים, אשר התכנסה מדי שנה בראשות המושל הכללי, אשר איפשרה לנציגי הנסיכויות המקומיים להביא את צורכיהם ישירות בפני השלטון. למועצה התקיימו ועדות מתמידות בנושאים שונים שעסקו במנהל שוטף בין פגישות המועצה. המושל הכללי היה גם אחראי על חלוקת תוארי "חאן סאהיב". המושלים הכלליים   
קישורים חיצוניים
הערות שוליים |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
